המנתח הטכני אייל גורביץ' מדבר בראיון מקיף על השיטה שהפכה לשם החם בתחום ניתוח ההשקעות בשוק ההון שלנו, על הבסיסים שלה, דרך החשיבה של המנתחים והאופן בו עושים בה שימוש מה יש בו, בניתוח הטכני, שלפתע הוא צץ בכל אתר כלכלי, בכל בית השקעות, ואפילו הבנקים למדו לעשות בו שימוש? קורסי ניתוח טכני נפתחים ללא הרף והפורומים באתרי האינטרנט מלאים בטכנאים החדשים המחליפים מידע באמצעות מילים לא ברורות כמו מתנדים, פריצת התנגדות, רצועות וממוצעים. שיטת הניתוח הטכני קיימת זמן רב, אולם רק לאחרונה היא מקבלת את הבמה הראויה לה. השיטה מנתחת את מגמות העבר במחירי נכסים פיננסיים, וצופה מגמות עתידיות. הנכסים הפיננסיים מאופיינים במסחר רציף ובמחזורי מסחר גדולים, והניתוח כולו מבוצע על ידי גרפים. העיקרון הבולט בשיטה קשור לניתוח פסיכולוגי של פעולות המשקיעים בשוק ההון. עם זאת, אין מדובר בשיטה מיסטית, אלא כשמה כן היא, טכנית לחלוטין. "הניתוח הטכני פשוט מאוד והקושי העיקרי בשיטה הוא הקושי המנטלי מצד המשקיע", אומר אייל גורביץ', "משקיעים רבים מגיעים ללימוד הניתוח הטכני כי הם חושבים שהם מצאו את המפתח למערה של עלי באבא, אבל השיטה מחייבת נטרול של רגשות. הפחד והחמדנות קיימים תמיד, השאלה היא באיזה מינון ואיך מתעלים אותם לטובה, זוהי העבודה האמיתית". אייל גורביץ' (41) הוא אנליסט טכני ומנכ"ל משותף באתר בורסהגרף, אתר מוביל לניתוח טכני, מקבוצת קו מנחה. גורביץ' עוסק בתחום 16 שנה, ונחשף אליו כשלמד בקורס השקעות. "זכור לי שהיה לי שיעור בודד בניתוח טכני שהועבר על ידי רפי פרסיץ, המנתח הטכני של עיתון 'הארץ'", הוא מספר, "בתום השיעור, הבנתי בדיוק מה בתחום שוק ההון אני רוצה לעשות, ואיך. מאותו רגע הפכתי לפריק של השיטה". מה היא תורת הניתוח הטכני ומה הם מקורותיה? "הניתוח הטכני קיים כבר 115 שנה בחצי הכדור המערבי, ומכונן השיטה הוא צ'ארלס דאו, מייסד מדד דאו ג'ונס. ביפן השיטה קיימת יותר מ-400 שנה, ושם שיטת הרישום שונה לחלוטין ונקראת 'נרות יפניים'. במערב משתמשים בגרף העמודות. "לשיטה שלוש הנחות יסוד. הראשונה, גרף המחירים מגלם את כל מה שקורה בשוק. כל הנתונים בשוק, החל בציפיות המשקיעים וכלה בדוחות כספיים ונתונים כלכליים ברמת המיקרו והמאקרו, מגולמים בגרף. ההנחה השנייה היא כי המחירים נעים במגמות. השוק תמיד נמצא באחת משלוש מגמות: עלייה, ירידה, או דשדוש. כל מגמה שייכת לאחד משלושה סוגים: ראשית, משנית, או מינורית. על מנת לקבל החלטה נכונה, יש לבחון את מגמת הנכס ולבנות אסטרטגיית מסחר מתאימה. "הנחה שלישית קובעת כי ההיסטוריה תמיד חוזרת על עצמה. בדיוק כשם שתהליכים רבים ביקום מתרחשים באופן מחזורי ועל כן ניתן לחזותם, גם תהליכים כלכליים ניתנים לחיזוי על פי תקדימים שאירעו בעבר. השיטה עוסקת בפסיכולוגיית המונים, שכן מאחורי גרף המחירים עומדות פעולות רכישה ומכירה של הציבור. פסיכולוגיית המונים, בניגוד לפסיכולוגיית היחיד, נוטה להישאר קבועה לאורך זמן. בשנות קיומה של השיטה קוטלגו לא מעט תקדימים התנהגותיים, וסביר להניח שתקדים יוביל למהלך נוסף, אולם כמובן ששום דבר אינו ודאי לחלוטין. "שיטת הניתוח הטכני בונה יכולת עיקרית של ניתוח גרף המחירים וחילוץ יחסי הסיכוי–סיכון מתוכו. איש אינו יכול לדעת מה יהיה עם מניית טבע מחר, מחרתיים או בעוד שנה. אבל לפי ניתוח גרף המחירים של טבע אני יכול לדעת אם נכון להיום כדאי לקנות את הנייר". אילו היבטים התנהגותיים נוטים יותר לחזור על עצמם לאורך גרף המחירים? "היבט התנהגותי מהמוכרים ביותר, הוא מניה שמדשדשת לפחות שנה. הדשדוש נוצר כשיש שתי נגיעות באותה רמת שפל ושתי נגיעות באותה רמת שיא במשך לפחות שנה. במצב כזה אנו מבינים שקיים גוף גדול, פיננסי או מוסדי, שמוכן לקנות כל כמות מהמניה במחיר ידוע מראש. למשל, מניה מדשדשת בין 6 ל–10 שקלים, ולא יורדת במשך שנה אל מתחת למחיר 6 שקלים. מדוע? מפני שאותו גוף מוכן לקנות כל כמות מהמניה במחיר 6 שקלים. הגוף הפיננסי ניתח את החברה על בסיס כלכלי והגיע למסקנה כי 6 שקלים הם מחיר אטרקטיבי ולאור ההתפתחויות העתידיות המניה עשויה לעלות. מבחינתי, כמנתח טכני, כשאני מסתכל על הגרף אני יודע שהניתוח הכלכלי כבר נעשה, ואותו גוף שמוכן לקנות ודאי יודע משהו שאני לא יודע". השיטה מסיקה מהעבר לגבי העתיד. מה לגבי אירועים בלתי צפויים? כיצד אפשר להימנע מסיכונים שהשיטה אינה מצליחה לצפות מראש? "גם כאשר מנתחים שווקים באמצעות ניתוח כלכלי, מתבססים על נתוני העבר. בניגוד לניתוח הכלכלי, את המנתח הטכני לא ממש מעניינות הסיבות לאירועים אלא התהליך. מסיבות אי אפשר לעשות כסף, מתהליכים כן. אירועים שאי אפשר לצפות מראש הם חלק מהשוק. האירועים באים לידי ביטוי בזמן אמת על גרף המחירים ולא בדיעבד, וכדי להימנע מהסיכונים שאירועים אלה יוצרים, אנו בונים לכל אסטרטגיית השקעה רשתות ביטחון. רשת הביטחון הראשונה היא הדרך שבה מנהלים את הכסף. " לא שמים את כל הכסף במניה אחת. שנית, אנו עובדים עם Stop Loss, כלומר, בוחרים מיקום להוראה לקביעת הפסד. שלישית, מקפידים לבחור רק מניות מסוג מסוים, שכן שיטת הניתוח הטכני אינה יכולה לנתח כל מניה. לניתוח טכני קיימים קריטריונים מאוד ברורים של רצף מחירים, מובהקות ומחזורי מסחר גבוהים. יש מניות שהן קלות ופשוטות ואפשר לנתח אותן בצורה מאוד אובייקטיבית. "אף שיטה אינה יכולה להתמודד עם אירועים חיצוניים פתאומיים. מדי פעם אפשר לחטוף מכה, אבל בדרך כלל לפחות אחת מרשתות הביטחון מחזיקה מעמד ואני לא מאמין שאירוע חיצוני יכול לקלקל את התשואה בצורה משמעותית. לעומת זאת, סדרה עקבית של בחירות לא טובות עשויה בהחלט להחריב את התשואה". מה הם המודלים בשיטת הניתוח הטכני ואיזה מודל עדיף בעיניך? "מודל הוא טכניקה לקנייה ומכירה של ניירות ערך ובניתוח טכני קיימים מאות מודלים. כל מודל מכיל שלושה מרכיבים: מחיר הקנייה, מיקום ההוראה לקביעת הפסד (Stop), ומנגנוני ההגנה שבהם משתמשים כדי להגן על הרווחים. אפשר לבנות אסטרטגיות לכל מימד זמן. לכל משקיע אופי שונה והעדפת זמן אחרת. מבחינת המרכיבים, המודלים נשארים קבועים. הפרמטרים המשתנים הם העיתוי, סוג המניות, מיקום ה–Stop ומנגנוני ההגנה - אלה שמתאימים לטווח זמן ארוך אינם מתאימים לטווח זמן קצר. אני מעדיף מודלים לטווח ארוך. לדעתי הם הרווחיים ביותר. הם נותנים את זמן התגובה הארוך ביותר, והם היעילים ביותר מבחינת התועלת למשקיע, יחסית לאנרגיה שהשקיע בזמן מסך, חשיבה, עמלות מכירה וקנייה ועוד. כמאמר המשפט: 'השלם גדול מסכום חלקיו', כך ככל שניקח מגמה ארוכה ושלמה ולא מקטעים ממנה, התשואה תהיה גבוהה יותר. טווח זמן ארוך הוא טווח של חצי שנה עד שנה וטווח מגה–ארוך נע בין שנתיים לארבע שנים. זהו זמן מספיק בכדי לתפוס מחזור של שנות גאות ובהחלט אפשרי". מה הם היתרונות והחסרונות של השיטה? "היתרון המובהק ביותר הוא העובדה שהניתוח מקיף את כל הנתונים והאירועים בשוק. עם זאת, לניתוח טכני יש גם חסרונות, וההצלחה אפשרית מתוך הכרתם. חיסרון אחד הוא שהניתוח הטכני אינו מתאים לכל מניה. על מנת שנוכל לנתח מניה היא חייבת להיות סחירה, ועם מחזור של לפחות 500 אלף ש"ח ביום. חיסרון שני מגיע מכיוון המשקיע שאינו מסוגל להיות עקבי. כדי להיות סוחר טוב עליך להיות בעל משמעת עצמית, היגיון בריא, יכולת שליטה בדחפים ודחיית סיפוקים. לכן התנאים שהשיטה דורשת מהמשקיעים לא מתאימים בדרך כלל לכולם". עד כמה השימוש בניתוחים טכניים נפוץ בקרב משקיעים פרטיים? "השימוש בניתוח טכני מתאים יותר למשקיע הפרטי משום שלאדם פרטי קשה יותר לנתח דו"ח כספי, להבין מה המשמעות של כל מספר ולהסיק את המסקנות המתאימות. כשהתחלתי לעבוד עם השיטה, קראו לניתוח הטכני 'עבודת אלילים'. היום אנחנו פותחים שלושה עד ארבעה קורסים בחודש, כשבכל קורס שלושים עד ארבעים תלמידים. בתי השקעות רבים התחילו להיעזר בניתוחים טכניים ואפילו מוסדות יותר שמרניים החלו לפתוח קורסים לניתוח טכני. השיטה מחלחלת ורבים מבינים שיש דברים בגו". תן לנו דוגמה לניתוח טכני שהתברר כנכון ולניתוח שנכשל. "כשהתחילו הירידות בשוק, אמרתי שמדובר בירידות זמניות, שיעצרו סביב רמה של 950. ואכן הירידות נעצרו סביב 943. הניתוחים שלי אודות דלק קבוצה ואפריקה ישראל היו גם הם נכונים. כשמניית טבע נסחרה ב–130 ש"ח, כתבתי שאנו קרובים מאוד לתחתית, מה שהתברר כנכון. לעומת זאת, אורמת היא דוגמה לטעות. כתבתי שהמניה צפויה לעלות ויום לאחר מכן התחיל המשבר בבורסה, החברה פרסמה דוחות גרועים והנייר צלל. יש אירועים שבאים בהפתעה. למשל הזהב. הייתה תקופה ארוכה שבה נתתי סקירות נכונות ואופטימיות על הזהב. אבל אז הגיע משבר והזהב ירד ואפילו חטף חזק. אבל האירוע שינה רק את הערכותיי לטווח הקצר ולא לטווח הארוך. טעויות יש תמיד, השאלה היא כמה נזק הן גורמות וכמה תועלת, באחוזים, מביאות ההצלחות". מה הם אחוזי ההצלחה שלך? "רוב המשקיעים חושבים שבכדי להיות רווחי עליך לייצר אחוזי הצלחה גבוהים, 60 עד 80 אחוז. משקיעים הסבורים שיגיעו לאחוזי הצלחה כאלה, מוטב שיביטו במילון, בערך 'חלומות באספמיא'. אלו אחוזים בלתי אפשריים. אפשר לפגוע גם בשמונה מתוך עשרה מקרים ועדיין להפסיד כסף, אם חותכים את הרווחים כשהם מאוד קטנים ונותנים להפסדים להיות כישלונות מהדהדים. הקשר בין רווחיות לאחוזי הצלחה אינו קיים. יש מודלים שעובדים עם 40 אחוזי הצלחה והם עדיין מאוד רווחיים. כדי להיות רווחי צריך לבחור עסקאות שפוטנציאל הרווח גבוה פי שלושה מרמת הסיכון. כלומר, שבכל עסקה רווחית, המשקיע ירוויח בין פי שניים לפי שלושה מההפסדים שייגרמו לו בעסקה כושלת. כך הוא יוכל להסיר מעליו את הצורך להיות משועבד לאחוזי ההצלחה ויעלה על מסלול רווחיות גם עם אחוזי הצלחה נמוכים יותר. "אחוזי ההצלחה שלי מתועדים בתוכנה אוטומטית שנבנתה על ידי בורסהגרף ובה קיימות אסטרטגיות רבות. הגענו למסקנה שאחוזי הצלחה אפשריים לאורך זמן, ונעים בין 55 ל–60 אחוז. זה כנראה המקסימום אליו ביכולתי להגיע". הלכה למעשה, כיצד בא הניתוח הטכני לידי ביטוי בעת ההשקעה? "הניתוח אמור להיות עוד פרמטר במשוואה. אם משקיע מגיע עם דעה מגובשת, הניתוח יהיה עוד פרמטר, אולם אני מניח שהוא יוסיף לא מעט. בכל מקרה, לא רצוי לבסס השקעה רק על סמך ניתוח שמישהו אחר כתב. כשאני מנתח עבור עצמי, ברור לי באיזה מחיר אקנה, באילו מנגנוני הגנה אשתמש, כמה סחורה אקנה והיכן אממש רווח. כמשקיע, לעולם לא אכנס למקום שלא אדע כיצד לצאת ממנו. כשאני מנתח עבור הקוראים שלי או עבור בתי השקעה, יש פינות לא סגורות כגון מרכיב העיתוי, הכמות ומנגנוני ההגנה. לכל אחד יש את תהליך קבלת ההחלטות שלו והניתוח הוא עוד פרמטר. בסקירות אני מוסיף סייגים, בכדי שיהיה ברור מתי התחזית אינה מוכיחה את עצמה. "אני סובר כי ישנן שתי שיטות לקבלת החלטות, בחיים בכלל ובהשקעות בפרט. הראשונה היא שיטת תום סוייר. יש קטע בספר שבו תום סוייר מגיע לגדר ואינו יודע כיצד לעבור אותה. כפתרון הוא מסיר את הכובע, וזורק אותו מעבר לגדר. כלומר - קודם התחייב ואז שבר את הראש כיצד לעשות זאת. בשיטה הזאת משתמשים רוב המשקיעים הלא מקצועיים. קונים מניה ורק אחר כך שוברים את הראש מה לעשות איתה. השיטה הזאת טובה לתחומים אחרים בחיים, לא למניות. "השיטה השנייה היא שיטת הסוכן החשאי. מי שאוהב סרטי ריגול או ספרי ריגול יודע שסוכן חשאי לעולם לא ייכנס למקום ללא הכנת דרכי מילוט. זו השיטה המומלצת בהשקעה במניות. לדעת לאן אתה נכנס וכיצד תצא. יש לבנות אסטרטגיה ברורה לפני הלחיצה על הכפתור. "בעיני, במסחר בניירות ערך אסור לשבת מול המסך כל היום. המסחר צריך להשתלב בחיים ולא לתקוע לתוכם טריז. משקיע לטווח ארוך או בינוני, צריך לבוא פעם ביום לעשר דקות, לראות מה עשה התיק, להזיז Stop, לקנות למכור, ונגמר הסיפור".
הכתבה נכתבה ע"י אייל גורביץ'.
הדפס
|