|
|
|
|
|
מוצרים מובנים סטרקצ'רים
|
|
מוצר מובנה הוא סטרקצ'ר בשפה המקצועית והאנגלית. מכשיר שבהשקעה בו הקרן מובטחת (לא תמיד, אך לרוב), ובה המשקיע, תמורת ויתור על הריבית (או חלקה), "זוכה" באפשרות להשתתף בביצועים של השקעה אחרת (השקעה עם מרכיב סיכון). המשמעות היא שהמשקיע מקבל בחזרה בתום תקופת הפיקדון את מלוא סכום ההשקעה. בנוסף, אם ההשקעה הצליחה, יקבל המשקיע אחוזים מהרווחים, בדרך כלל גבוהים יותר מהרווחים בפיקדונות מסורתיים. מוצר מובנה בנוי ברובו מפיקדון בריבית חסר סיכון + אחוז מסוים של רכישת אופציות מהרווח של הריבית. ללקוח המתוחכם, בניית המוצר לבד וללא עזרת הבנק, פשוטה וזולה יותר. מוצרים מובנים אלו הם המוצרים הרווחים בשוק הרחב, אך קיימים סוגים רבים נוספים של מכשירים מובנים, מתוחכמים ומסוכנים (אך מעניינים) הרבה יותר המוצעים ללקוחות האמידים והמועדפים (באמצעות מטות הבנקים, בתי ההשקעות והברוקרים הזרים).
|
|
|
|
|
|
האם מוצר מובנה הוא השקעה כדאית?
|
המוצר נמצא בטווח שבין האפיק הסולידי והספקולטיבי: מחד, המשקיע אינו מסכן את קרן ההשקעה שלו, בהנחה שהוא מחזיק את השקעתו עד לפדיון, ולכן יש ללקוח מעין "ביטוח". מאידך, הוא עשוי ליהנות מתשואות גבוהות הגלומות בחשיפה לתנודות של הפרמטרים הפיננסיים שהוגדרו בתנאי המוצר המובנה.
חיסרון אחד של המוצר הוא ההפסד הריאלי על הכסף במקרה והימרנו על המדד הלא נכון, כך שאם השקענו 100 שקל ויצאנו עם 100 שקל כעבור שנה, הפסדנו ריבית שיכולנו לצבור על הפיקדון במשך השנה.
חיסרון נוסף הוא אי הנזילות של הכסף. לרוב מדובר בפיקדונות מובנים לתקופות ארוכות של שנתיים-שלוש שבמהלכן הכסף סגור. אם צריך אותו- יש לשבור את ההסכם, ולפיכך לוותר על העליות המובטחות. בנוסף, ייתכן שבזמן שנצטרך את הכסף נאלץ למכור את המוצר במחיר נמוך מזה שקנינו אותו ולהפסיד עוד כסף, למשל בזמן מלחמה או הרעה כלכלית כשהמדדים נמצאים בירידה.
כמו כן, מגוון המוצרים המובנים הקיימים אליהם מתווספים מוצרים חדשים ומשוכללים יותר מדי יום, מקשים מאוד על המשקיע הממוצע להבין איזה מוצר עדיף, ומה הצפי לעוד מספר שנים. חוסר הבנה זה עלול להוביל לטעויות בקבלת ההחלטה, ולצורך בהסתמכות מוחלטת על עצותיו של יועץ ההשקעות, שגם הוא לא יכול לחזות מה יקרה עוד מספר חודשים או שנים.
בנוסף, בניגוד לאפיקי השקעה אחרים, העמלות שגובים הבנקים על מוצרים אלו די גבוהות. לדבריו של דודו בר-און, סמנכ"ל מגדל שוקי הון, הבנק מרוויח על כל עסקה 2%-3% לעומת 0.1%-0.2% שמגדל שוקי הון גובה. הפער שבין העמלות שהבנק גובה לבין העמלות שבית ההשקעות יכול לקחת נובע לדבריו בעיקר מהעובדה שלבנק הרבה לקוחות קטנים שעלותם עבור הבנק גבוהה, לעומת בית ההשקעות שלו סף כניסה לפיקדונות המובנים בהיקף של כ-50 אלף דולר.
לדבריו של יאיר אלק מבעלי חברת 'אקסיומה ניהול השקעות', יועצי ההשקעות בבנקים נמדדים מאז לפי כמות הפיקדונות המובנים שהם מוכרים. לדבריו, "העמלות על הפיקדונות המובנים יותר גבוהות מאשר על קרנות הנאמנות וזהו מוצר מאוד רווחי עבור הבנקים".
לסיכום, מדובר במוצר פיננסי מתוחכם שנותן מידה מסוימת של שקט נפשי ללקוח, ובמקביל נותן לו סיכוי להשיג תשואות עודפות הגבוהות בהרבה מהריבית הנהוגה במשק. עם זאת, לפני שמחליטים להשקיע במוצר מובנה, כדאי לעשות סקר שוק קפדני, לבחון מה ההבדלים בעמלות שלוקחים הבנקים השונים, ואם מדובר על סכום כסף בסדר גודל של 50 אלף דולר ומעלה כדאי לבחון מה מציעים בתי ההשקעות השונים, מאחר והעמלות דרכם עשויות להיות נמוכות בהרבה, והם מציעים מוצרים שונים.
הדפס
|
|
|
|
|
