תיאוריית גלי אליוט - אליוט הרחיב את תורת הגלים של דאו. אליוט ראה שמחזור בשוק, ולא משנה אם זה גל ראשי, או גל משני, או גל יומי. כל מחזור של עלייה וירידה מורכב מ-8 גלים. כאשר ישנם שני סוגי גלים. גל דוחף וגל מתקן. גל דוחף – גל בכיוון המגמה הראשית, לאותו פרק זמן, וגל מתקן – גל נגד המגמה הראשית לאותו פרק זמן. במגמה עולה, מורכבת מ-5 גלים, מתוכם שלושה דוחפים ושניים מתקנים. ומגמה יורדת מורכבת משני גלים, שניים דוחפים ואחד מתקן. במגמה עולה הגלים הדוחפים הם העולים, במגמה יורדת הגלים הדוחפים הם הגלים היורדים. היתרון – אם אני מכיר את התיאוריה ואני סופר גלים אני יודע היכן אני נמצא. אם אני סיימתי מגמת ירידה אני יודע שסיימתי מחזור, אני יודע שלפני תקופה של עליות. אפשר שגל עולה במגמה ראשית, יורכב מחמישה גלים במגמה משנית. הספירה היא לכל פרק זמן. כל מהלך מורכב משורה של מהלכים. בעיות עם השיטה: בעיה ראשונה, זה לא עובד בדיוק כך. יש הרבה יוצאים מן הכלל. יש יוצאים מן הכלל שאליוט עצמו זיהה ואפיין. למשל שבמגמה עולה אחד הגלים יהיה יותר ארוך מהשניים האחרים, ואפילו בכך שמס' הגלים שמרכיבים אותו גדל ל-8. היום יש תוכנות ייחודיות לאליוט שיודעות לנתח את הגלים הללו. בעיה שנייה, מאיפה מתחילים לספור. יש מיקרים שהבעיה מנין להתחיל לספור היא פחות בעייתית למשל כשיש נקודת שפל קיצונית היסטורית, ממנה ניתן להתחיל לספור. אבל ישנם מקרים פחות ברורים. למשל מקרה של תחתית כפולה, שאז צריך לעשות התאמות, במקום לספור מהתחתית הראשונה, מתחילים לספור מהתחתית השנייה.
הדפס
|