|
|
|
|
מה צריך לדעת לפני שקונים תעודת סל?
|
תעודות הסל נהפכו בשנה האחרונה למכשירים פיננסיים מבוקשים בקרב הציבור. מה שמעניין הוא שהתעודות הסחירות ביותר הן דווקא תעודות סל בחסר (שורט) ולא תעודות הסל הקלאסיות, המחקות מדדי מניות ואג"ח שונים. תעודות בחסר מאפשרות למשקיע לחשוף את תיק ההשקעות שלו בצורה הפוכה למדד שאחריו הן עוקבות. כלומר, המשקיעים בתעודה בחסר על מדד ת"א 25, למשל, מרוויחים כאשר המדד יורד ומפסידים כאשר הוא עולה.
תעודת סל בחסר מתאימה למשקיעים המעוניינים להגן על תיק ההשקעות שלהם, הכולל מניות נבחרות, מפני ירידות של השוק כולו; או למשקיעים המהמרים נגד כיוון השוק, וסבורים כי המדד צפוי לרדת. כיום נסחרות בישראל 15 תעודות סל בחסר - על מדדי ת"א 25, ת"א 100, מדד הבנקים, מדד הנדל"ן ומדד יתר 50. ישנן גם תעודות שעוקבות במהופך אחרי מדדים זרים, כמו נאסד"ק, 500 S&P והמדד ההודי CNX Nifty.
לבחון את המקדם הבעיה היא שתעודות בחסר מסובכות יותר מתעודות רגילות. הן יכולות לפקוע ויש להן מינוף משתנה שלא קיים בתעודות רגילות. למשל, כדאי למשקיע המעוניין לרכוש תעודת סל בחסר לבחון את המקדם של התעודה, מכיוון שהוא קובע את שוויה ואת המינוף שלה. המקדם הוא מספר שנקבע עם הנפקת התעודה - מחיר התעודה מחושב כמקדם פחות המדד.
למה חשוב לדעת מהו המקדם? ככל שערך המקדם קרוב יותר לערך המדד שאחריו עוקבת התעודה, כך התעודה ממונפת יותר. בהתאם, כל שינוי שיחול במדד ישפיע באופן חד יותר על שווי התעודה. מינוף גבוה משקף הפסד גדול במקרה שהמדד עולה - אך רווח גדול יותר אם המדד יורד. בנוסף, כאשר המדד מתקרב למקדם, התעודה פוקעת ונפדית, והמשקיעים מקבלים במקומה מזומן לפי ערכה.
בתרשים שלמטה מתוארות שתי תעודות בחסר על אותו מדד, אך עם מקדמים שונים. מקדם תעודת סל בחסר א' הוא 2,000 ואילו מקדם תעודה בחסר ב' הוא 1,500. המדד עצמו נסחר ב-1,100 נקודות, כך ששווי תעודה א' הוא 900 (2,000 פחות 1,100), ושווי תעודה ב' הוא 400. משקיע יכול לרכוש כל אחת משתי התעודות, אך תעודה ב' (שהמקדם שלה קרוב יותר לרמה הנוכחית של המדד) תהיה ממונפת יותר - כל שינוי במדד יגרור שינוי גדול יותר בה.
נניח שהמדד ירד מ-1,100 נקודות ל-1,000 (ירידה של כ-9%). שווי תעודה א' יעלה ב-11%, ויהיה 1,000 נקודות (לפי החישוב: 2000 פחות 1,000 נקודות שווה 1,000). לעומת זאת, תעודה ב' תהיה שווה במקרה כזה 500 נקודות, כלומר שוויה יעלה ב-25%.
גם התרחיש ההפוך "ממונף" וטומן סיכונים. אם המדד עולה ל-1,200 נקודות (עלייה של 9%), שווי תעודה א' יהיה 800 (2,000 פחות 1,200) ושווי תעודה ב' יהיה 300 (1,500 פחות 1,200). כלומר, המשקיע בתעודה א' הפסיד כ-11%, ואילו המשקיע בתעודה ב' הפסיד הרבה יותר - 25%.
בגלל המבנה של התעודות בחסר, שיעור זהה של עלייה או של ירידה במדד יגרור הפסד גדול מאשר הרווח. למשל, אם המדד יורד ב-10% - המשקיע מרוויח 100 שקל; ואילו כאשר המדד עולה ב-10% - המשקיע מפסיד 120 שקל.
ייתכן גם מצב שבו שני משקיעים שרכשו תעודות סל בחסר באותו זמן ובאותו היקף השקעה הפסידו סכומים שונים. ההסבר לכך הוא שבבורסה נסחרות על כל מדד כמה תעודות בחסר - שלכל אחת מהן מקדם שונה. מקדמים שונים מייצגים רמות סיכון שונות. בנוסף, שני משקיעים שונים יכולים לסחור באותה תעודת סל, כשלכל אחד מהם יהיה מינוף שונה מכיוון שהמינוף נגזר מההפרש שבין המדד למקדם - והמשקיעים השקיעו בזמנים שונים.
המרה כפויה מוקש נוסף שנטמן תחת רגלי המשקיעים בתעודות בחסר מתפוצץ כאשר השוק עולה והתעודה מתקרבת לפקיעה. באופן תיאורטי, אם המדד אחריו עוקבת תעודת הסל מגיע לערך המקדם (המדד הוא 1,500 וגם המקדם הוא 1,500), שווי התעודה מתאפס והמשקיעים מפסידים את כל השקעתם. ואולם מצב כזה אינו יכול להתרחש בפועל, בשל מנגנון מיוחד שכופה את פקיעת התעודה כאשר היא מגיעה לערך מסוים - 80% מהמקדם.
לדוגמה, כאשר המקדם הוא 2,000, ההמרה הכפויה תתבצע כאשר המדד יגיע ל-1,600. החברה המנפיקה תוציא הודעה על פקיעה בתוך זמן מסוים, שבו יומרו התעודות לשקלים (התעודה פוקעת גם אם המדד ירד בזמן שחלף מההודעה ועד לפקיעה).
במצב כזה ההפסד של המשקיע שרכש את התעודה בחסר יקובע, והוא לא יוכל להחזיר לעצמו את ההשקעה - אפילו אם ירכוש באותו סכום את התעודה החדשה שהחברה הנפיקה. התעודה החדשה שהופקה תהיה ממונפת הרבה פחות, ולכן כל שינוי של 1% במדד יגרור רווח או הפסד קטן בהרבה מכפי שהיה יכול להיות בתעודה שפקעה. כדי להחזיר את מלוא ההפסד שלו יהיה חייב המשקיע לרכוש את התעודה החדשה שהונפקה בהרבה יותר כסף, או לחכות עד שהמדד יירד אל מתחת לערך שבו הוא רכש את התעודה הקודמת.
תעודות הסל בחסר נותנות למשקיעים בהן סוכריה קטנה. מכיוון שמנפיקי התעודות בחסר מוכרים מניות בחסר, כלומר משאילים מניות שבפועל אינן ברשותם ומוכרים אותן בשוק, הם לא זקוקים לכסף של המשקיעים. להיפך - יש להם כסף גם מהמכירה בחסר. את עודפי הנזילות האלה משקיעים מנפיקי התעודות בפיקדונות בבנקים, והם חולקים את הריבית על פיקדונות אלה עם המשקיעים, בניכוי מרווח מסוים. חלוקת הריבית מתבטאת במחיר התעודה - כך שמחירה בפועל עולה יותר מאשר בתרחיש שתואר לעיל.
תעודת סל בחסר תעודת סל הצמודה למדד מסוים, ומאפשרת למשקיע להיחשף אליו בצורה הפוכה. כך, המשקיע מרוויח כאשר המדד יורד ומפסיד כאשר הוא עולה
מכירה בחסר פעולה המהווה הימור נגד מניה או מדד. המוכר בחסר מוכר מניה שאינה ברשותו, ושאותה שאל מגוף אחר. המוכר מקווה שמחיר המניה יירד, ואז יוכל לרכוש אותה בזול ולהרוויח מההפרש בין המכירה לקנייה
מקדם ערך מספרי שנקבע עם הנפקת תעודת הסל וממנו נגזר מחירה. מחיר התעודה (או התמורה עליה) מחושב על פי ערך המקדם בהפחתה של השער הנוכחי של המדד שאליו צמודה התעודה.
הכתבה נכתבה ע"י שרית מנחם.
הדפס
|
|
