|
|
|
|
מה ההבדל בין תעודת סל ל-ETF?
|
מי זולה יותר? מי סחירה יותר? את מי נוח יותר לקנות? היתרונות והחסרונות של שני מכשירי ההשקעה הפופולריים ב-2007 - תעודות סל ו-ETF.
מה ההבדל בין תעודות הסל שנסחרות בישראל לבין ה-ETF שנסחרות בחו"ל? האם תעודת סל ישראלית העוקבת אחר מדד MSCI לשווקים מתעוררים זהה ל-ETF שנסחרת בארה"ב תחת הסימול EEM?
הפנינו את השאלה לכמה ממנהלי תעודות הסל בישראל, ואף הרחבנו את היריעה לשאלות נוספות. מתשובותיהם ערכנו סקירה השוואתית בין תעודות הסל הישראליות ל-ETF שנסחרות בחו"ל, בעיקר בארה"ב. הכתבה הזו מיועדת למשקיעים שכבר מכירים את שני המכשירים, ומעוניינים להבין טוב יותר את היתרונות והחסרונות של כל אחד מהם.
הגדרה: ETF היא קרן נאמנות סחירה הכפופה לחוקים ולתקנות של קרנות הנאמנות בארה"ב (Exchange Traded Fund). לעומתה, תעודת סל היא תעודת התחייבות הכפופה לחוק ניירות ערך בבורסה בתל אביב. שני הניירות נסחרים לאורך כל שעות המסחר בבורסה, בדומה לאג"ח ולמניות.
עקיבה אחר המדד: תעודות הסל מחוייבות לעקיבה מלאה אחר מחיר המדד. אם מדד המעו"ף יעלה ב-1%, תעודות הסל הישראליות יעלו בקירוב ב-1%. לעומתן, ה-ETF פועלות כקרן פתוחה, ואינן מחוייבות לעקיבה מלאה - אלא לאופטימיזציה בלבד. כלומר, משתדלות לעשות "כמיטב יכולתן" כדי לעקוב אחר המדד. לעתים, בייחוד בימים תנודתיים, נפתח בין ה-ETF למדד שאחריו הן עוקבות פער של 3%-5%. הפער הזה יכול להימשך אפילו כמה ימים.
שיערוך קביעת ערך תעודות הסל בישראל נעשית על פי שער המדד שאחריו הן עוקבות. לעומת זאת, שיערוך תעודות הסל בארה"ב נעשה על פי שווי הנכסים שמחזיקה הקרן (בדומה לקרן נאמנות). הדבר גורם לעתים לסטייה בין שווי ה-ETF למדד שאחריו היא עוקבת. הסטייה הזו נקראת גם "טעות עקיבה" (Tracking Error).
טעות עקיבה במקרה של טעות עקיבה, מנהלי תעודות הסל בישראל מחוייבים להשלים את סך הנכסים, כך שיותאמו להתחייבויות - כלומר למדד הנעקב. לשם כך הוגדרו תקנות להון עצמי מינימלי ולבטוחות שלהם מחויב מנהל תעודת הסל.
לעומת זאת, ב-ETF טעות העקיבה אפשרית ואף מותרת. הטעות הזו אף מתפרסמת באתרי המידע של החברות המנפיקות.
עשיית שוק: בארה"ב יש כמה גופים שמנפיקים את תעודות הסל ומעבירים אותן בחבילות גדולות לעושי שוק. אלה הם "הסיטונאים" - גופים בנקאיים גדולים - שמחלקים את החבילות הגדולות ליחידות בודדות. היחידות הבודדות, שהן ה-ETF שרואה הציבור, נמכרות ונקנות בבורסות. בישראל, מנפיקי התעודות הם גם עושי השוק. הם אלו שמחוייבים לצטט מחירי קנייה ומכירה לתעודות בכל יום מסחר ולאפשר בכך את המסחר בהן.
המנגנון בישראל מבטיח בדרך כלל סחירות טובה יותר. בארה"ב יש ETF לא מעטות שהסחירות בהן מועטה (רק מאות יחידות ביום). עם זאת, במדדים הרחבים הסטנדרטיים - כמו דאו ג'ונס ונאסד"ק - אין כמעט בעיה של סחירות ב-ETF.
מנגנון המרה: בבסיס שני המכשירים יש אפשרות להמיר את התעודה לסך הנכסים המרכיבים אותה. למנגנון זה חשיבות רבה, מכיוון שהוא זה שמבטיח את ההיצמדות של מחיר תעודת הסל או ה-ETF למדד שאחריו הן עוקבות.
ואולם ישנם הבדלים קטנים בין שני המכשירים. מנגנון ההמרה בארה"ב מאושר רק לעושי השוק הרשמיים ובסכומים גדולים (כמה מיליוני דולרים). בישראל רשאי כל משקיע להמיר את תעודת הסל שברשותו לנכסים שמרכיבים אותה בסכומים נמוכים יחסית. המנגנון בתעודות הסל בישראל מייעל את התמחור של תעודות הסל ומקטין את טעות העקיבה היומית.
דמי ניהול: דמי הניהול של ה-ETF הגדולות בעולם הם לרוב נמוכים יותר, לאור יתרון הגודל שלהן. עם זאת, הפערים מול התעודות הישראליות אינם כה משמעותיים. לדוגמה, ה-ETF שנקרא "QQQQ", שעוקבת אחר מדד נאסד"ק 100, גובה דמי ניהול שנתיים של 0.2%. דמי הניהול הטיפוסיים בתעודות סל ישראליות על מדד נאסד"ק הם כ-0.5%. פערים דומים מתקיימים גם בתעודות על מדד דאו ג'ונס. אמנם קיימת מעט שונות בדמי הניהול שנגבים בתעודות הסל הישראליות, אבל היא קטנה מאוד.
עמלות קנייה ומכירה: מול דמי הניהול המופחתים, משלמים הישראלים שקונים ETF "קנס" דרך עמלות הקנייה והמכירה של המט"ח. ברכישת תעודת סל זרה נדרש המשקיע הישראלי להמיר שקלים לדולרים, ובמכירה להמיר דולרים לשקלים, בעלות של כ-1% בכל כיוון. לכן ההשקעה כדאית רק אם תעודת הסל נרכשת לתקופה בינונית או ארוכה.
הבנקים הישראליים המליצו בעבר ללקוחותיהם להשקיע בתעודות סל מקומיות, אבל חלק מהם שינו במקצת את טעמם לאור אפיק ההכנסה שטמון להם בהמרת המט"ח. בעבור משקיע שמנהל את חשבון ניירות הערך שלו במטבע זר, הבדלי העמלות זניחים.
מיסוי וקיזוז מס: נכון להיום משקיעים ישראלים יכולים לקזז הפסדים מהשקעות בחו"ל מול רווחים מהשקעות בישראל, ולהיפך. לכן שיקולי המס אינם צריכים להשפיע על הבחירה בין תעודות הסל בישראל לבין ה-ETF בחו"ל.
עם זאת, על הדיווידנדים שמחלקות ה-ETF בחו"ל מחוייב המשקיע הישראלי במס במקור בשיעור של 25%. בישראל המס על הדיווידנדים עבור משקיע פרטי הוא 20%, כך שיש כאן יתרון מסוים בהשקעה בתעודת סל ישראלית.
סחירות ונזילות: ל-ETF הגדולות בעולם יש לרוב יתרון של סחירות, אך לעתים התחרות הרבה בשוק תעודות הסל בישראל יוצרת מרווחים מצומצמים יותר המאפשרים ביצוע עסקות טובות יותר.
שעות מסחר: ה-ETF האמריקאיות נסחרות לפי שעות המסחר בארה"ב ותעודות הסל נסחרות לפי שעות המסחר בבורסה בישראל. משקיעים ישראלים יכולים לסחור בתעודות סל על מדדים זרים גם ביום ראשון, אך לא ביום שישי. לעתים זה חיסרון - ולעתים יתרון.
מגוון: מגוון תעודות הסל בחו"ל עצום הרבה יותר מאשר בישראל.
אחרי אילו מדדים הן עוקבות ETF ותעודות סל יכולות לעקוב אחר מדד מוכר (לדוגמה דאו ג'ונס או מורגן סטנלי לברזיל (MSCI Brazil)). לחלופין הן יכולות לעקוב אחר מדד ייחודי שנבנה על ידי גורם מקצועי כלשהו שמתמחה במדדים. בכל מקרה הן מחוייבות לעקוב אחר מדד מוגדר.
חשוב לשים לב כי מדד MSCI Brazil, למשל, אינו זהה למדד המוביל בבורסה הברזילית שנקרא Bovespa. לכן תעודת הסל של מורגן סטנלי לברזיל לא תחקה במדויק את מדד בווספה.
פרסום הרכב הנכסים: בדרך כלל ETF מחזיקה ישירות את המניות במדד שאחריו היא עוקבת, ומחוייבת לפרסם את אחזקותיה מדי יום. תעודות הסל אינן מחויבות בפרסום כזה, ובמקרים רבים עושות שימוש בנגזרים כדי לעקוב אחר המדדים. גם ב-ETF נעשה שימוש בנגזרים, אך בכמות פחותה מאשר בתעודות הסל. מבחינת המשקיעים, לטכניקת הניהול של התעודה או ה-ETF אין משמעות רבה.
לסיכום, מה ההבדל בין תעודת הסל הישראלית MSCI EM לבין ה-ETF שנסחרת תחת הסימול EEM?
ברמה היומיומית ההבדלים אינם גדולים. ואולם לעתים, בימים של תנודות חזקות, ייתכנו פערי מחיר בין שני המכשירים. זאת מכיוון שעושי השוק בתעודות בחו"ל אינם מחוייבים לבצע עקיבה מלאה אחר המדדים (מה שגורם כאמור לטעות העקיבה).
למשל, במהלך הירידות החדות שהיו בשוקי ההון בסוף פברואר, נסחרה EEM בפער שלילי של כ-3% לעומת שווי הנכסים שהחזיקה, והפער הזה נשמר במשך כמה ימים. משקיעים שרצו לצאת באותו הזמן מההשקעה בשווקים המתעוררים נקנסו בעצם בכ-3%, ואילו אלה שרצו להיכנס להשקעה "הרוויחו" כ-3% מיד עם כניסתם.
בישראל הפער הזה לא אמור להיפתח, מכיוון שרמת ההתחייבות של מנהלי התעודות היא למדד ולא לשווי הנכסים שהן מחזיקות. אם נוצר פער בין נכסי התעודה למדד, מחוייבים מנהלי התעודה להשלים אותו בעצמם.
הכתבה נכתבה ע"י עמי גינזבורג.
הדפס
|
|
