זהו בדרך כלל הסעיף הראשון בצד התחייבויות של המאזן, והוא כולל חשבונות ספקים, שטרות לשלם לבנקים (שטרות לפרעון), הוצאות נצברות (כגון: שכר ומשכורות), מיסים לתשלום, החלק השוטף (לפרעון בתוך שנה אחת) של חוב לזמן ארוך וכן התחייבויות אחרות לזכאים (נושים) שיש לפרוע בתוך שנה אחת. התחייבויות שוטפות הן חובות והתחייבויות שזמן פרעונן יחול בתוך 12 חודשים מיום המאזן (במהלך השנה הקרובה) והן עלולות לגרום לחדלות פירעון של חברה ולהוות איום על הישרדותה, אם כמות המזומנים שבידי החברה אינה מספקת לכיסוין. הדרך הטובה ביותר להימנע ממצבים אילו היא להקפיד על פירעון שוטף של ההתחייבויות השוטפות, כאשר הרכוש השטוף הוא מקור האשראי החשוב ביותר לכיסוי חובות אלה. כלומר לצורך התאמה נאותה בין מקורות הכסף לשימוש הנעשה בו יש להשתמש בהתחייבויות לזמן קצר לרכישת נכסים לזמן קצר. (היחס בין שני מקורות אלה מלמד אותנו רבות על מצב החברה והינו אחד המדדים הפיננסים החשובים ביותר, לבחינת מצבה הפיננסי של החברה בכלל ולבחינת מצב הנזילות שלה בפרט (ראה "יחס מהיר", "יחס שוטף" ו"הון חוזר"). סעיף התחייבויות שוטפות כולל את הקטגוריות הבאות:
בנקים - Banks (משיכת יתר) שטרות לפרעון (Notes Payable) - שטרות לפרעון הם התחייבויות בצורת שטרי-חוב (בדרך כלל שקים) למועדי פירעון קצרים של פחות מ - 12 חודשים. לשטרות אלו יש מועדי פירעון קבועים (מועדי הפירעון הטיפוסיים הם של 30, 60, 90, 180, 270, 360 יום), או שהם שטרות לפי דרישה (שטרות שפירעונם הוא על פי דרישה). נהוג להשתמש בתקבולי השטרות למימון נכסים שוטפים (מלאי וחשבונות חייבים), והשימוש בכספים אלו יהיה לזמן קצר כגון: מימון התנודות העונתיות במכירות שגורמות לתנודות במלאי ובשטף חשבונות החייבים, תשלום לזכאים כאשר מוצעות הנחות מפתות לפירעון מוקדם וכו'.
זכאים (Accounts Payable) - זכאים הם התחייבויות לספקים מסחריים אשר סיפקו מלאי, טובין (סחורות) ושירותים המשמשים לתפעול הרגיל של החברה, ושפרעונן צפוי במועדי תשלום מסוכמים. לתנאי התשלום חשיבות רבה ביכולתה של החברה לעמוד בהתחייבותיה ובעלויות המימון שלה. תנאי אשראי טובים שומרים על תזרים מזומנים חיובי ומסייעים להפחתת עלויות המימון של החברה. בסעיף זה אנו מתייחסים, כמו כן, גם לחובות שהחברה חייבת לזכאים אחרים למשל, החזרי הוצאות לעובדים. לניתוח מצב התשלומים והאשראי של החברה נהוג להשתמש במדד מחזור ספקים המראה את מספר חודשי האשראי בממוצע שמקבלת החברה מספקיה. בחברה הנוהגת לשלם בזמן (במועדים שנקבעו בתנאי התשלום), מחזור הספקים לא יחרוג מתנאי התשלום שלה.
הוצאות לשלם ((Accrued Expenses - הוצאות לשלם (הוצאות נצברות) הן התחייבויות שטרם חויבו בחשבון (נרשמו בספרי החברה), כמו שכר ומיסים על השכר, או התחייבויות שטרם הגיע מועד פירעונן, כמו ריבית על הלוואה. ההוצאות הנצברות כוללות בעיקר סעיפים כמו הוצאות שכר, מיסים על שכר, מס ערך מוסף ,מיסים, ריבית לתשלום והפרשות של הטבות לעובדים (כגון: קרנות פנסיה ופיצויים).
הלוואות כולל חלויות שוטפות על הלוואות לזמן ארוך ((Loans - החלק השוטף בהלוואה לזמן ארוך הוא החלק בהלוואה שיש לפרוע בתוך 12 החודשים הקרובים. הלוואה לזמן ארוך היא הלוואה שמועד פירעונה עולה על שנה אחת, והיא נחלקת לשניים: החלק העומד לפירעון בתוך 12 חודשים,והחלק שיעמוד לפירעון אחרי שנה אחת (מיום המאזן). החלק שאינו שוטף יירשם במאזן תחת סעיף התחייבויות לזמן ארוך וכמו כל שטרי החוב הרשומים במאזן, הוא יכלול רק את סכום הקרן. הריבית שיש לשלם בגין ההלוואה תרשם כהוצאה נצברת. הלוואות לזמן ארוך שונות באופן בסיסי משטרות לפרעון. הלוואות אלה הן מקור כספי שיוחזר בתקופה העולה על 12 חודשים, ואפשר לנצלן לרכישת נכסים קבועים (כגון: ציוד ומכונות, מבנים וכ"ד).
הדפס
|