בואו נשלים עם העובדות – חוסנה הכלכלי של מדינת ישראל בפתח המאה ה-21 נשען ברובו על תחומים מצומצמים ביותר. במדינת ישראל אין לנו כיום חקלאות מלבד חקלאות מקומית או פיתוח טכנולוגיה חקלאית; אין לנו יצור תעשיתי, למעט חברות מוצלחות ספורות; אין לנו ענף טכסטיל, שאיבדנו לאחרונה למדינות שכנות עקב עלויות יצור שאין להן תחרות.
למעשה ללא תחומי הטכנולוגיה והשלכותיהם על הכלכלה לא היתה מדינת ישראל מצליחה להגיע לעצמאות כלכלית ובטח שלא היתה מגיעה לעצמאות ביטחונית, הנגזרת מזו האחרונה.
בהקשר זה, לאחרונה ראה אור ספרם של סנור וזינגר (Dan Senor&Saul Singer), "Start-up Nation", המתאר את הצלחתה האדירה של מדינת ישראל במשיכת גורמים וחברות זרות להשקעה חסרת תקדים במרכזי מחקר ופיתוח בארץ. בין החברות אפשר למצוא חברות-ענק כדוגמת Google, Intel, Microsoft ועוד רבות וטובות שקצרה היריעה מלפרטן.
כעת בואו ננסה יחדיו לציין את מספר חברות הביוטק ו/או פארמה אשר הגיעו מחו"ל לישראל והקימו בה מרכזי מחקר ופיתוח – אחסוך לכם את הזמן ואציין כי מדובר על אפס (0) חברות. אמנם ישנן מספר חברות start up שנרכשו או שבוצעה בהן השקעה ע"י נציגים מקומיים של חברות בינלאומיות כגון Johnson&Johnson או חברות נוספות, אך לא מדובר בהשקעה בדמות הקמת מרכז פיתוח.
ללא צל של ספק מדובר בכשלון רב-מערכתי המצריך התערבות ממשלתית מהרמה הגבוהה ביותר.
עכשיו בואו ונבחן את השטח ונראה האם קיימים התנאים הדרושים להתפתחותו של לענף ביוטק עשיר בטכנולוגיה, פטנטים ותעסוקה: הפקולטות השונות למדעי החיים מייצרות מדי שנה, בהערכה פרטית שלי (אין לי מספרים מדויקים) , בין 500 ל-1000 בוגרים, כ-100-200 בעלי תואר שני כמספר דומה של בעלי תואר שלישי (Ph.D. או MD).
בשנים האחרונות אנו עדים לנהירה לחו"ל של בין 200 ל-300 בוגרים מכל הרמות בין אם לצורך השתלמויות שונות ובין אם עקב חוסר האפשרות להשתלב בעבודה בארץ בתחום הכשרתם. בהקשר זה חשוב לציין את עמותת "BioAbroad" שמטרתה לעודד חזרה לישראל ויצירת מערכת תומכת לתחום הביו והמאגדת למעלה מ-850 חברים, רובם בעלי תואר דוקטור, ורובם ככולם מעונינים לשוב לישראל ולהשתלב במשרות ראויות.
מהבחינה הכלכלית נטו, ההשקעה של המדינה בכל בעל תואר דוקטור כאשר מחשבים מלגות, פטור ו/או סיוע בשכר לימוד וכו’ מגיעה לסכום של כחצי מיליון ₪ לאדם אולם המצב הנוכחי שתואר גורם לכך שבסוף ההכשרה המדינה מאבדת את ההכנסה הישירה מאותו אדם וכמובן שגם את העקיפה – הכנסה עתידית מפיתוחים ופטנטים שירשמו על שמו.
קליטה של איש תעשיה בכיר כמדען או יזם בעל תואר דוקטור יוצרת כ-4 או 5 משרות נוספות. השקעה במשיכת חברות לפתיחתם של מרכזי מחקר ופיתוח בישראל וקליטה של 500 בכירים בשנה, לא רק שתיצור ירידה באטלה הכללית של מדינת ישראל אלא שתיצור בטווח המיידי עליה בהכנסות המדינה ממיסים ויכולת לממן את דור ההמשך שכה חיוני להצלחה הכלכלית של ישראל.
על המחבר
דוקטור דן גינצל הינו בוגר באוניברסיטת בן-גוריון נגב במחלקה למדעי החיים, ד"ר גינצל מנהל כיום את קרן המחקר השלישית בגודלה בארצות הברית שמשקיעה במחקר בתאי-גזע, ובנוסף מיצג את מדינת מרילנד בגוף המרכז את כל מחקר תאי-הגזע בין המדינות השונות. ד"ר גינצל מרכז את פעילות עמותת BioAbroad בכ-20 מרכזים שונים ברחבי צפון אמריקה ולאחרונה היה מועמד לאיש השנה במרינלד בתחום מדעי החיים וחבר פעיל בקהילת ספונסר מראשיתה אם כי ממעט לכתוב.