"משהו מסריח בממלכת השווקים המתעוררים...מתקשים לשמור על ההון בגבולותיהם ונאלצים להעלות ריביות, שלא מהסיבות הטובות..נראה שמגמת ההתקררות של מחיר הנפט, שעדיין צנועה יחסית, היא בהחלט תרחיש סביר". כך עולה מסקירה מקרו שבועית של אמיר כהנוביץ’, כלכלן ראשי של בית השקעות אקסלנס. להלן הנקודות המרכזיות המוזכרות בסקירה:
"למשבר בשווקים המתעוררים כן יש השפעות על שוקי המערב ובראשם ההשפעה על ירידת הביקוש לנפט והוזלת המחירים המיובאים, כשהן נעשות זולות יותר ליצור. כלומר, ההשפעה של משבר במדינות המתעוררות על המערב, אם תימשך, תהיה כנראה גם הפעם, כמו ב-2014 והלאה, בעיקר דפלציה וסביבת ריבית נמוכה, מה שעשוי למעשה לתמוך בשווקי המערב.
"בצד השני של המשוואה, מדינות המאופיינות בעודף בחשבון השוטף ויבוא נפט, כדוגמת ישראל, חוות לאחרונה התחזקות מטבעית..ישראל עשויה להיכנס בעוד מספר חודשים לגל דפלציוני חדש, שנובע מאותה תנועת מלקחיים של היחלשות הנפט והתחזקות השקל, בדומה ל-2014-15, רק שהפעם יחד עם התקררות מחירי הדירות, מה שאם יתממש יעמיד את בנק ישראל אולי בדילמה הקשה ביותר שעמד בה מזה עשור. השוק בינתיים בסיפור אחר, כשהוא ממשיך לבנות על שוק העבודה המתהדק ומתמחר התחממות אינפלציה והעלאות ריבית עד אינסוף.
"להערכתנו, מערכת הסיכונים תומכת במח"מ הארוך, הן בשל סיכון שלא התפוגג באירופה, איום על מחיר הנפט, גם מצד ה-EM, חוסר איזון מטריד בפוזיציות על התשואות ל-10 שנים בארה"ב, מתאם הפוך בין שוק האג"ח לשוק המניות, ציפיות גבוהות המגולמות בשוק להמשך העלאות ריבית ואינפלציה.
"בישראל, אפקט בסיס צפוי לדחוף את האינפלציה 12 חודשים לאחור החל ממדד יוני אל תוך גבול יעד האינפלציה של בנק ישראל, לראשונה מאז 2014. במקביל גם ציפיות האינפלציה 12 חודשים קדימה מגולמות להיות אז בתוך גבולות היעד (1.1%) מה שעשוי ליצר אשליה של התבססות אינפלציה בת קיימא בתוך גבולות היעד ולתמוך במהלך משמעותי בצמודים.
"אנחנו בכל אופן ממשיכים לצפות אינפלציה נמוכה גם בשנים הבאות, כשהסיכון העיקרי להערכות הללו הן להבנתנו הפתעה במחירי הסחורות או בשער החליפין. אנו כזכור לא רואים סיכון משמעותי לאינפלציה כתוצאה מהידוק הכלכלה ועליית שכר ולמען האמת גם לא מ"מלחמת סחר" שאותה אנו רואים יותר כהזדמנות, אם תתרחב, בשל הערכתינו שתכליתה דווקא להוריד חסמי סחר".