מדוע הביטקוין הוא בועה ולא בועה - בו זמנית?

לפני שמתחילים לדון בשאלה המרכזית, כדאי שנבין מהו הביטקוין, מהי טכנולוגיית הבלוקצ’יין שעומדת בבסיסו ולא פחות חשוב – מה בכלל ההגדרה של בועה כלכלית?

מערכת ספונסר 28/12/2017 12:32

א+א- 6

מזה מספר חודשים שאנחנו לא מצליחים להעביר מהדורת חדשות אחת מבלי דיון בערכו של הביטקוין (העולה או היורד) ובשאלה הגדולה – האם שוק הביטקוין נמצא בבועה? ובכן, לפני שמתחילים לדון בשאלה המרכזית, כדאי שנבין מהו הביטקוין, מהי טכנולוגיית הבלוקצ’יין שעומדת בבסיסו ולא פחות חשוב – מה בכלל ההגדרה של בועה כלכלית?

 

הביטקוין – קווים לדמותו

נתחיל עם מהו ביטקוין. במשפט: הביטקוין הוא כסף קריפטוגרפי מבוזר. כלומר, הביטקוין הוא אמצעי להעברת ערך בין משתמשים, הנעזר בהצפנה מתמטית (קריפטוגרפיה) לאבטחת המערכת והעסקאות. ה’מבוזר’ מתייחס לכך שהוא איננו בשליטה ריכוזית של גורם או קבוצה בעלי אינטרסים, והוא איננו מנוהל במקום אחד, אלא הוא בשליטתנו – המשתמשים בו. הקריפטוגרפיה והביזור מאפשרים לכם ולי להעביר כסף אחד לשני, מבלי להשתמש בשירותיו של גורם מתווך.

 

על מנת שנוכל להבין לעומק למה בכלל אנחנו צריכים את הביטקוין, עלינו להבין תחילה מהו כסף. למעשה, כסף הוא צורה מופשטת של ערך. כשסחר מתבצע בין שני צדדים, צד א’ מחפש לרכוש מוצר שיקנה לו ערך, ואילו צד ב’ מוכן למכור מוצר תמורת משהו שיהיה בעל ערך עבורו. לאורך ההיסטוריה, הערך חיפש ללבוש צורות מופשטות יותר ויותר. הוא התחיל מסחר חליפין שהיווה סחר בערך עצמו, ואז עבר שינוי מרתק: האנושות החלה לסחור במתכות יקרות כגון כסף, זהב ונחושת. מדוע השינוי כה מרתק אתם תוהים? ובכן, הסיבה לכך היא תהליך האמון שנרכש בקרב שני צדדי המסחר - הקונים והמוכרים. מוכר הבננות עמד בדוכן שלו כהרגלו, כשלפתע הגיע מישהו עם פיסת זהב קטנה ואמר לו: "קח את פיסת הזהב הזו ותביא לי כמה בננות". מוכר הבננות הסתכל עליו, גיחך ואמר: "אני מבין שאתה צוחק עליי... מה אעשה עם הדבר הצהוב הזה? תביא לי בבקשה אננס, בא לי אננס עכשיו". לאחר מספר ימים, הגיע מישהו אחר והציע הצעה זהה, ומוכר הבננות החל להבין שככל הנראה ל-"דבר הצהוב הזה" יש ערך. המסקנה היא, שהערך שניתן לזהב ולשאר המתכות היקרות – הוא ערך שנובע מאמון האנשים כי הוא בעל ערך.

 

השעון לא עוצר, והערך מחפש להפשיט עצמו אף יותר. בקפיצה מהירה מאד בזמן נגיע לעשור הרביעי של המאה ה-20, אז הצמידה ממשלת ארה"ב את הדולר האמריקני לתקן הזהב. משמעות תקן הזהב היא שעבור כל דולר שמנפיקה הממשלה, עליה להחזיק זהב בשווי זהה בכספות שבבעלותה. על שטרות הדולר היה אף רשום כי ניתן להמיר לזהב בכל רגע נתון במקומות המיועדים לכך, ועל פניו נראה כי יש לנו כסף חדש – כסף מגובה ממשלתית, תחת פיקוח מוקפד וניתן ’להאמין בו’. הכול השתנה לאחר מלחמת וייאטנם בתחילת שנות השבעים, כשבמהלכה הדפיסה ממשלת ארה"ב דולרים ללא אבחנה לשימושים ביטחוניים. עם תום המלחמה נוצרו חשדות כי ממשלת ארה"ב איננה מקפידה עוד על הצמדתו לזהב. נשיא ארה"ב באותה עת, ריצ’רד ניקסון, יצא בהצהרה לעולם שהדולר והזהב כבר אינם החברים הכי טובים. מעכשיו, נשתמש בכסף פיאט. ’פיאט’ בלטינית אומר "כך יהיה", או בתרגום חופשי יותר: "שיהיה".

 

וידאו הצהרה של ניקסון:

 

מאז, הממשלות והבנקים המרכזיים לא הסתכלו לאחור. ללא שום פיקוח ומעצורים, הן הדפיסו והנפיקו שטרות ומטבעות חדשים, וגרמו לאינפלציה גדולה מאד. אינפלציה היא עליית מחירים, או במבט כלכלי יותר: הורדת ערכם של השטרות והמטבעות אשר נמצאים כבר עכשיו בסירקולציה. לשם דוגמה, אפשר להסתכל על זימבבואה הסובלת ממדיניות כלכלית כושלת והיפר-אינפלציה. התושבים יכולים ללכת לישון בלילה כשק"ג עגבניות עולה דולר זימבבואני אחד ולקום בבוקר כשהוא עולה כבר שני דולרים זימבבואנים. להמון אנשים, ביניהם ה’סייפרפאנקס’, מדיניות מסוג זה העלתה סלידה מריכוזיות ומהמתווכים הגדולים (ממשלות, בנקים, חברות ביטוח וכו’) והובילה אותם לפעול נגדם – ולטובת הביזור.

 

הבלוקצ’יין – יחי המהפכה

הביטקוין מגיח לעולם בשנת 2008 לאחר ניסיונות רבים של חברי ’סייפרפאנקס’ שונים ליצור כסף מזומן דיגיטלי. הרעיון ויישומו מתאפשרים עם זאת, תודות לטכנולוגיית הבלוקצ’יין בלבד. אם נבחן את פעולות הבנקים בצורה מופשטת, כל מה שהם עושים הוא לנהל יומן. אם העברתי לכם כסף, ירשום הבנק בדף שלי ביומן ’מינוס’, ובשלכם ’פלוס’. הבלוקצ’יין (שרשרת בלוקים) היא יומן גם כן, אך בניגוד ליומני הבנקים – יומן זה אינו מנוהל במקום אחד, אלא הוא נמצא במחשביהם של כל המשתתפים בו (רשת עמיתים – P2P). כמו כן, הוא מתעדכן בזמן אמת – אצל כולם. המאפיינים שהוזכרו עד כה הם בהחלט מדהימים, אך הם לא העיקר. העיקר היא הקריפטוגרפיה שמאחורי היומן הזה. כל בלוק בשרשרת הוא למעשה דף ביומן, וכל בלוק קשור מתמטית לבלוק שלפניו. זאת אומרת, שאם מישהו ינסה לבצע שינוי כלשהו בהיסטוריית היומן – הקשר המתמטי בין הבלוקים ישתנה, ומשתתפי הרשת יזהו כי ישנו ניסיון שכתוב ויעצרו את הפעולה.

 

אם לא הסקתם זאת עד כה, הבלוקצ’יין של הביטקוין הוא למעשה יומן חשבונאי. ביומן זה נרשמות ההעברות הכספיות בין אנשים ללא צורך בעזרתו של מתווך כגון בנק. המודל שהופך את הביטקוין לבר-קיימא כלכלית הוא מודל של תמריצים. סטושי נקמוטו, ממציא הביטקוין שזהותו אינה ידועה, הצליח בגאונותו ליצור אינפלציה קבועה וידועה מראש, ע"י יצירת תמריצים עבור המשתמשים ברשת להמשיך לתפעל אותה ולהשגיח עליה. למעשה, סטושי נקמוטו בנה מערכת אמון בין אנשים זרים, ללא צורך מוחשי להאמין בהם באמת.

 

נשארנו עם שאלה אחת פתוחה, מלבד השאלה המרכזית שבה באנו לדון. מהי ההגדרה של בועה כלכלית?

 

בועה – או בכלל סיכה?

בועה כלכלית היא תופעת שוק שמאופיינת בעלייה מהירה של ערך נכס (או מטבע) כלשהו לרמות גבוהות מאד מעל ערכו הפונדמנטלי. בפשטות, מדובר בתופעה בה הציבור נותן הערכת-יתר לנכס מסוים. לאורך השנים, בועות כלכליות כגון הדוט.קום ובועת המשכנתאות הובילו למשברים פיננסים גדולים. ישנו חשש הולך וגדל בקרב כלכלני עולם-ישן ועולם-חדש ששוק המטבעות הדיגיטליים בכלל ושוק הביטקוין בפרט הם הבועה של ימינו - ושהמשבר הפיננסי הבא בדרך בעקבותיהם. האמת היא שאם בוחנים את השווקים הללו בטווח הקצר, יתכן שהם צודקים.

 

משקיעים רבים, כמו חלקכם, קנו את הביטקוין או האת’ר הראשונים שלהם מסיבות כגון "הוא עולה, אז למה לא?", "חבר שלי הרוויח מלא כסף מהביטקוין" ו-"אני רוצה להיות מיליונר כמה שיותר מהר". אותם משקיעים, אשר בשפת הסוחרים המנוסים נקראים ’כסף טיפש’, לא ביצעו את שיעורי הבית שלהם ולמדו מה עומד מאחורי המטבע בו הם מחזיקים. מכאן, ניתן להסיק שבעיניהם הביטקוין הוא נמצא במצב של ערך-יתר. הם אינם יודעים מה שוויו האמיתי אמור להיות, או ממה נגזר ערכו בכלל. הם רק יודעים ש’הוא יעלה’. סממנים אלו אפיינו את כלל הבועות הכלכליות שהיו משחר ההיסטוריה ועד היום, ואני סבור שלא ניתן להתעלם מהן.

 

עם זאת, עלינו לזכור שכל התייחסות כזו מדברת על הטווח הקצר בלבד. אם נבחן את הגרף הכמעט-פרבולי (כלומר גרף עלייה חדה ומהירה מאד) של הביטקוין לעומק, נראה כי הוא חווה את אותם תסמינים כבר פעמיים בעבר. הפעם הראשונה הייתה ב-2011 כאשר הגיע לערך של 30$ ליחידה. ’בועה’ זו התפוצצה וערכו ירד במעל 90% חזרה ל-2$. הפעם השנייה, הייתה בשנת 2014, אז ערכו הגיע למעל 1,100$ ליחידה וקרס חזרה לאזור ה-300$. הפעם השלישית, היא אחת משתי האפשרויות הבאות: או שקרתה בשבוע שחלף, כאשר הביטקוין תיקן עצמו מכ-20,000$ ליחידה עד 11,000$, או שהיא בדרך – ותהיה חזקה יותר מהאפשרות הראשונה.

 

מימין: בועת 2013-2014, משמאל: בועת 2011

 

האפשרות הראשונה פחות סבירה בעיניי, שכן הביטקוין דהר בחודש וחצי האחרונים מערך של 7,000$ עד לשיאו באזור ה-20,000$ (תלוי לפי איזו זירת מסחר מסתכלים), כך שהגיוני שהשוק ינסה לחזור לקצב גידול המוגדר כסביר. האפשרות השנייה, תלויה לגמרי בנו – בכם ובי. האחריות היא שלנו ללמד את ציבור המשקיעים החדשים (והישנים) מהו הביטקוין ומהי המשמעות שמאחוריו, משום שרק כך נוכל למנוע את ההתפוצצות הבועה בטווח הקצר. הביטקוין הוא הזדמנות פז לבצע שינוי חברתי-כלכלי מעמיק בחברה שלנו, ובדרך זו להקטין את אחיזת המתווכים הגדולים בחיינו. דמיינו כי בינינו צמר גפן מתוק של ערך. שנינו רוצים לחלוק אותו בצורה שהכי משתלמת לשני הצדדים, ואילו המתווכים הללו רק רוצים לנגוס בו מהצד.

 

הרכבת עוד ממתינה בתחנה

נחזור לשיעור היסטוריה, אך הפעם לא נרחיק יותר מדי. אני רוצה ברשותכם לחזור לבועת הדוט.קום שהחלה בסוף שנות ה-90 של המאה הקודמת, והתפוצצה בתחילת העשור הראשון של מאה ה-20. זמנים אלו היו זמני התפתחות רשת האינטרנט שכיום כה בסיסית בחיינו. חברות רבות קמו וגייסו כספים ב-IPO – Initial Public Offerings (ובעקבותיהן קיבלו הנפקות הטוקן הראשוניות את השם ICO – Initial Coin Offerings). חברות אלו יצאו בהבטחות רבות למשקיעים שלהן, והבועה נקראה דוט.קום מאחר וכולן הקימו אתר אינטרנט שהסתיים בסיומת זו.

 

במשך זמני הבועה, כל אחד מ-’הכסף הטיפש’ נהיה מבין גדול. אנשים ללא רקע כלכלי וללא הבנה בהשקעות ובמסחר הכניסו את מיטב כספיהם לזירות המסחר וקרנות ההשקעות כדי לרכוש מניות של חברות הדוט.קום. בין החברות הללו, נכללו גם אי-ביי, אפל, אמזון וחברות ענק נוספות. חברות אלו כידוע לכם, מהוות היום ’המונופולים החדשים’ וחלק אינטגרלי בחיינו. כשהבועה התפוצצה, מניית אמאזון צנחה במעל 90%, מניית אי-ביי ב-70% ומניית אפל במעל 50%. רוב ציבור המשקיעים, בעיקר אלו שהצטרפו אחרונים, הפסידו את מרבית כספיהם ונגרם משבר פיננסי עצום.

 

אף אחד לא חשב שחברה כלשהי תצליח להתאושש מהמשבר הזה. לא אפל, לא אמאזון ולא אף חברה אחרת. אך לא רק שהן עשו זאת, הן עשו זאת בגדול. מטרת ההשוואה בין בועת הדוט.קום לבין שוק המטבעות הדיגיטליים כיום היא כדי להבין את משמעות טווחי הזמנים. אם נסתכל על גרפי הערך של אותן חברות בעת הבועה ועם התפוצצותה - תראו עלייה מטאורית של אלפי אחוזים, ואז קריסה מאסיבית. לעומת זאת, אם נעשה זום-אאוט ונסתכל על מניות החברות הללו למשך 20 השנים שעברו מאז, תיראה הבועה כבליטה קטנה בגרף ותו לא.

 

קרדיט: עדן קדם

 

אותו דבר נכון לגבי הביטקוין. אם נעשה זום-אין למשברים של 2011 ו-2014, נזהה את אותם תסמינים. אך כשנעשה זום אאוט – 2011 ו-2014 יהיו בליטות קטנות גם הן. בהסתכלות לטווח הארוך, הביטקוין ושאר המטבעות הקריפטוגרפים נמצאים עוד בחיתוליהם. נכון לכתיבת מילים אלו, סך הכספים הזורמים בשוק הם כ-500 מיליארד דולר. לעומת זאת, כמויות הכסף הרחב והנזיל הן כ-130 טריליון דולר וכמות הכסף הכוללת (כולל חובות ממשלתיים ונגזרות), לפי הערכות, מגיעה אף עד כ-2 קוודריליון (!) דולר (2,000,000,000,000,000$) אם כן, שוק המטבעות הדיגיטליים מכיל אפילו לא 4% מהכסף הרחב, ו-0.025% מהכסף הכולל!

 

מקור: coindesk.com

 

מכאן ששוק המטבעות הדיגיטליים בכלל, והביטקוין בפרט, לא רק שאינם נמצאים במצב של בועה – אלא הם במצב ההפוך בדיוק. כאמור, בועה כלכלית היא מצב בו הציבור נותן הערכת-יתר לנכס או מטבע כלשהו. לפי החישובים הללו, הביטקוין והשוק הכולל נמצאים במצב של הערכת-חסר לעומת ערכם הפונדמנטלי בטווח הארוך.

 

לסיכום

נכון להיום, רוב הציבור רואה את הביטקוין ואת שאר המטבעות הקריפטוגרפים כנכס להשקעה – ולא כמטבע. זוהי סוגיה בעייתית שכן היא נוגדת את המהות והמשמעות שלשמם נוצרו. על מנת לשלב את הביטקוין בחיינו בצורה רחבה יותר, להשתמש בו בצורה יומיומית ולהפחית את כוחם של המתווכים הריכוזיים בחיינו, ניאלץ להיעזר בכם - הקוראים שהחזיקו עד כאן. עלינו לחנך, ללמד ולהטמיע את השימוש בביטקוין בחברה שלנו, על מנת לשנות את הסטטוס שלו כיום.

 

המשברים ב-2011 ו-2014 והתקופה הנוכחית ממחישים לנו שהשוק יכול להתנהג כבועה לפרקים, אך מדובר פשוט בדרך של הביטקוין להתבגר. עלינו לזכור שבטווח הארוך אנחנו בתחילתה של מהפכה. הרדיו, פקס וטלוויזיה היו מהפכות של תקשורת ותרבות. מהפכת האינטרנט היא מהפכה של מידע ותקשורת אשר שינתה את חיינו מקצה לקצה. המהפכה הבאה על סף דלתנו – מהפכת הכסף המבוזר. מציאות של חופש כלכלי בו נזכה לרכוש מה שנרצה ולא מה שמרשים לנו. מציאות בה נוכל לשמור על הפרטיות שלנו כי זוהי זכותנו בחוק. מציאות בה לא נצטרך לחלוק את הערך שלנו עם מתווכים שמטרתם למקסם רווחיהם על חשבוננו. מציאות זו הייתה בגדר פנטזיה עד לא מזמן. היום, היא יכולה להפוך למציאות.

 

אודות בן סמוחה: מייסד משותף ומנכ"ל CryptoJungle, ממקימי קהילת הביטקוין בבאר שבע והדרום וסטודנט לכלכלה וניהול באוניברסיטת ’בן גוריון’.

 

6 תגובות

בשליחת תגובה אני מסכים/ה לתנאי האתר

שלח תגובה
  1. 1
    חרטוט שנובע מהטיית ההישרדות - כמה חברות לא שרדו את המפולת ב-2001?

    יקומו עוד כל כך הרבה מתחרים לביטקוין, והנסיון להמר עכשיו מי מהם יצליח הוא בדיוק כמו לנסות להמר מי האפל הבאה. בהצלחה עם זה.

    אריק 01/01/2018 05:50

  2. 2
    אחלה כתבה!

    אני 30/12/2017 18:02

  3. 3
    סוף סוף כתבה טובה בנושא

    שאפו, הצלחת להסביר את הנושא בצורה הכי טובה שאפשר

    אנונימי 28/12/2017 13:22

  4. 4
    כתבה יפה. בגדול אומר מה

    שכתבתי שבוע שעבר שקפץ ל20. כתבתי שצריך לחזור ל13-13.5 (בלי לכנס לסיבה) ומשם לעלות לאט לאט ללא קפיצות גדלות (בועה)
    למעבר להודעה בפורום לחץ כאן

    cg 28/12/2017 13:10

  5. 5
    דוגמא מוחשית אפשר למצוא במטבע הרומא

    הרומאי- בהתחלה זה היה מטבע זהב ולאט לאט המטבע חדר לשוק ורומי כבשה והתרחבה, הקיסרים היו שוחקים את המטבעות לשימושם ומחזירים אותם לשוק שממילא התרגל לסחור ועד לקריסה של האימפריה והמטבע שחיקת מטבע מודרנית- ראה ערך QE אליקופטר הדפסות וכו'.. אז ודאי שכיום יותר ויותר רלוונטי לחפש אלטרנטיבה ואם לא קריפטו אפשר ללכת על נכסים טובים ופחות ספוקלטיביים ממטבעות מערביים כמו השקל, סחורות וכמובן מתכות (זהב) או להמשיך לפתח בועות טובות כמו דירות בישראל וכו' טבעי שכסף יזרום ממטבעות פיאט ספקולטיבים שמפומפמים ומודפסים לנכסים יותר אמינים
    למעבר להודעה בפורום לחץ כאן

    עידודו 28/12/2017 13:01

  6. 6
    איזה יופי של השוואות לבועה הדוט קום

    אולי גם תשווה לבועות שהתפוצצו ולא חזרו למעלה בריבית דריבית תמכור ביטקוין למישהו אחר בהצלחה לך למנוע את התפוצצות הבועה בטווח הקצר

    קוסטמר 28/12/2017 12:49