לקראת סוף חודש מאי השנה צפויה ישראל לעבור בסיווג מדדי המניות של MSCI ממשק מתעורר למשק מפותח. כידוע, מדדי MSCI מיועדים בין היתר לפיזור השקעות והם משקפים במידה רבה את רמת הסיכון של המדינות. קיימת לכן מידה רבה של תאימות בין סיווג המדינות לדירוג החוב שלהן. הקווים המנחים לסיווג המדינות על פי MSCI הם: 1. רמת התפתחות כלכלית שהיא בת-קיימא, שוק הון מפותח ומוסדות שלטון וחוק תקינים. 2. העדר סיכונים פוליטיים משמעותיים. 3. שכנוע המדרגים שלא צפוי היפוך בנתונים החיוביים שהביאו לשדרוג. ייתכן והחלטת השדרוג הושפעה גם מהעובדה שישראל צפויה להצטרף בשנה זו גם לארגון המדינות המפותחות - OECD.
ההערכה היא שההון הגלובלי המושקע בקרנות השקעה שעוקבות אחר מדדי ה- MSCI עומד על כ- 1.5 טריליון דולר, מתוכו 1.3 מיליארד דולר במשקים המפותחים. יחד עם זאת, החשיבות של מדדים אלו גבוהה בהרבה, כיוון שקיימים גופים רבים שהשקעותיהם אינן מתרכזות באינדקסים עצמם, אך עצם ההשתייכות לאינדקס פותחת בפניהם את האפשרות אלו להשקיע במדינה.
משקל המניות הישראליות במדד העולמי (הכולל מדינות מפותחות בלבד) צפוי להיות נמוך, כ- 0.4% בלבד. מתוך 24 מדינות הנכללות במדד ישראל נמצאת במקום ה- 20. בין המדינות בעלות משקל הדומה לזה של ישראל נמנות המדינות הבאות: אוסטריה, אירלנד, בלגיה, דנמרק, יוון, נורבגיה, ניו-זילנד, פורטוגל ופינלנד. אנו מעריכים כי משקיעים פוטנציאלים במדד המניות העולמי יבחנו את השוק הישראלי בעיקר ביחס למשקים בעלי משקל הדומה לזה של ישראל, ופחות מול המשקים המובילים כמו ארה"ב, יפן וגרמניה. על כן בחנו את מאפייני המשק הישראלי מול מדינות אלו, למעט ניו-זילנד ונורבגיה שלדעתנו הן מדינות בעלות מאפיינים ייחודיים שונים, ומהוות פחות מקור להשוואה.
המשק הישראלי ביחס למדינות ההשוואה:
אוכלוסייה צעירה יחסית ובעלת קצב הזדקנות איטי יותר
קצב גידול האוכלוסייה בישראל עומד על 1.7% לשנה, גבוה במידה משמעותית מזה של כל מדינות ההשוואה. נתון זה מביא לכך שהאוכלוסייה בישראל צעירה יותר בממוצע ממדינות ההשוואה. "יחס התלות" (היחס שבין האוכלוסיה מעל גיל 65 לאוכלוסיה בגיל העבודה – 64-15) של האוכלוסייה המבוגרת בישראל נמוך ביחס לזה של המדינות המפותחות, ופער זה עוד צפוי להתרחב לאורך זמן. יש לכך כמובן השלכות רבות החל מכוח עבודה שגדל מהר יותר בישראל, ועד הוצאות בריאות ופנסיה נמוכות יותר באופן יחסי.
פוטנציאל צמיחה גבוה
הצמיחה בישראל בשנים טרום המשבר הגלובלי הייתה גבוהה משמעותית ביחס לרוב מדינות ההשוואה. בשנים 2004-2007 הייתה צמיחה הממוצעת של התמ"ג בישראל כ- 5.2%, לעומת כ- 3% בממוצע במדינות ההשוואה. אירלנד בלטה לחיוב בשנים אלו עם צמיחה ממוצעת של 5.5%, אך כלכלתה נפגעה אנושות במשבר האחרון. במבט קדימה ניתן להעריך כי פוטנציאל הצמיחה של המשק הישראלי הוא גבוה יותר וזאת מכמה סיבות: ראשית האוכלוסייה בישראל גדלה בקצב שנתי של 1.7%, לעומת גידול אפסי במדינות ההשוואה. שנית, ישראל מבורכת בהון אנושי גבוה, שצפוי להגדיל את פריון העבודה לאורך זמן. שלישית, נקודת הפתיחה של ישראל היא נמוכה יותר, רמת התוצר לנפש נמוכה מזו של מרבית מדינות ההשוואה (מלבד פורטוגל), ופער זה צפוי להצטמצם לאורך זמן.
פגיעות נמוכה בתקופת המשבר
הפגיעה במשק הישראלי כתוצאה מהמשבר בכלכלה העולמית הייתה מתונה ביחס למדינות מפותחות אחרות ולמעשה התוצר בשנת 2009 אף גדל בשיעור של 0.7%. במדינות ההשוואה ירד התוצר בשיעורים שבין 1% ל- 8%. כמו כן התחזית להתאוששות המשק ב- 2010 נראית היום בישראל מרשימה הרבה יותר מזו של מדינות ההשוואה. עיקר הפגיעה במשק הישראלי בשנת 2009 נבעה מירידה חדה יצוא וכן בפגיעה בחברות ישראליות שעיקר פעילותן בחו"ל, ובפרט חברות מתחום הנדל"ן. משבר זה היה למעשה אקסוגני למשק הישראלי והגורמים המקומיים פעלו למיתון ההשפעות הגלובליות על המשק. ההתמודדות הטובה עם המשבר נבעה מכך שבמשק הישראלי לא התפתחו גורמי הסיכון שאפיינו את המדינות המפותחות. בישראל לא התפתחה בועה במחירי הנדל"ן, המחירים היו במגמת ירידה ודווקא בתקופת המשבר הם החלו לעלות. שיעורי החיסכון היו גבוהים ויציבים לאורך זמן, רמות המינוף של הצרכנים היו נמוכות, החשבון השוטף של מאזן התשלומים היה בעודפים גדולים ומעל לכל הבנקים המסחריים היו חסינים ולא נדרשו לכל עזרה מצד הממשלה.
שוק העבודה נותר יציב יחסית
הפגיעה בשוקי העבודה במדינות המפותחות, ובכלל זה במדינות ההשוואה, הייתה קשה. אירופה איבדה משרות בקצב מהיר ושיעורי האבטלה זינקו. בישראל, מצב המוצא היה טוב במיוחד יחסית לעבר – שיעור האבטלה עמד על כ- 6%- נתון הקרוב לשיעור האבטלה הטבעי של המשק. התמונות של עובדים מפוטרים, השבתות והפגנות לא נראו בישראל במהלך המשבר. במהלך המשבר שיעור האבטלה עלה ל- 8%, ובאופן מפתיע במידה רבה הוא כבר החל לרדת במחצית השנייה של 2009 עד ל- 7.4% ברבעון האחרון של השנה. היציבות היחסית בשוק העובדה בישראל מביאה לכך שכוח הקנייה של הצרכנים כמעט ולא נפגע ואמון הצרכנים חזר לרמתו טרם המשבר.
מצב פיסקלי - לא עוד עקב אכילס
חוב ציבורי גבוה היה ירושה משנות ה-70 וה- 80, בעיקר בשל הוצאות ביטחוניות כבדות. המדיניות הפיסקלית בישראל בשני העשורים האחרונים הייתה בדרך כלל מאוד אחראית והביאה לירידה חדה ביחס החוב הציבורי לתוצר עד לרמה של כ- 80%. במהלך המשבר הממשלה לא אימצה תוכניות גדולות להמרצת המשק וכן לא ניתן סיוע לסקטור הפיננסי, וכתוצאה מכך העלייה ברמת החוב הציבורי הייתה מינורית. במצב העולמי הנוכחי ניתן לומר שחוב בסדר גודל זה אינו גבוה כלל, מה עוד שהגירעון התקציבי הצפוי לשנת 2010 הוא 4% מהתמ"ג בלבד. בתקופה זו של חשש ממשבר חובות במדינות המפותחות, המשק הישראלי קוטף את פירות המדיניות האחראית של שנים קודמות.
השווקים הפיננסים מתמחרים לישראל "סיכון מדינה" מתון
היציבות הגבוהה של המשק מתומחרת זה מכבר בשוק האשראי. פרמיות הביטוח של החוב הממשלתי (מרווחי ה- CDS) גבוהות במעט ממרבית מדינות ההשוואה, אם כי יש לזכור שדירוג החוב של ישראל נמוך יותר מזה של מרבית מדינות ההשוואה בשל הגורם הגיאופוליטי. פרמיות אלו נותרו יציבות במהלך המשבר בניגוד לעלייה חדה בחלק מהמדינות כמו יוון, פורטוגל ואירלנד.
מסקנות
על רקע השוואות אלו, אנו מעריכים כי מבחינת שוק ההון הישראלי מועד השדרוג מיטיב עם המשק. מצב המאקרו במרבית מדינות ההשוואה מאופיין בחולשות רבות, ועת עתה ישראל בולטת לחיוב כמעט בכל פרמטר אפשרי. על כן, לא מן הנמנע שלאחר תקופת מעבר בה קרנות הפעילות בשווקים המפותחים יגבירו בהדרגה את היכרותן וחשיפתן לישראל, המשקל בפועל של ההשקעות בישראל יהיה גבוה מזה הנגזר ממשקלה במדד של MSCI WORLD. זאת במיוחד במידה והנתונים הבסיסיים של המשק ימשיכו לבלוט לחיוב בהשוואות בינלאומיות מהסוג שהוצגו לעיל.