5 שנים אחרי הגשת כתב האישום נגדו, הורשע היום (ג’) מנחם (מיקי) פרידמן, מנכ"ל הסניף המרכזי של בנק לאומי לשעבר ובהמשך מנכ"ל בנק לאומי בריטניה, כי בשנים 2005-2007 גנב מהבנק עבור אחרים כ-30 מיליון שקל.
גלובס מדווח בנוסף, כי פרידמן הורשע במספר עבירות של קבלת דבר במירמה בנסיבות מחמירות, מירמה והפרת אמונים בתאגיד, עבירות מנהלים בתאגיד וקשירת קשר לביצוע פשע. כמו כן הוא הורשע בהחזקת נכס החשוד כגנוב, לאחר שבחשבונות הבנק שלו ושל ילדיו נמצאו כ-2.3 מיליון שקל.
לפי כתב האישום, פרידמן אישר פעמים רבות הענקת אשראי סולו ללווים פיקטיביים על סמך הצהרת עושר פיננסי פיקטיבית, ללא כל ביטחונות של ממש ובניגוד לנוהלי הבנק. כך קיבלו לווים פיקטיביים הלוואה של 1.5-4 מיליון שקל בתוך רבע שעה.
"גרסת פרידמן לא הניחה את דעתי בדבר רכישה כדין של הכספים שנתפסו בחשבונו ובחשבונות בני משפחתו, כמו גם הכסף המזומן שנתפס במשרדו בלונדון, ואני מרשיעה אותו בהחזקת רכוש החשוד כגנוב", כתבה השופטת יהודית אמסטרדם בהכרעת הדין.
לדבריה, "גרסת פרידמן בעניין הפקדת הכספים במזומן עברה תהפוכות רבות: מגרסה שהצביעה על מקור הכספים המזומנים מדירה שנמכרה, ואחר-כך מחברים שגדלו עמו, עבור בכספים שהתקבלו מאמה של אשתו, מדודו, ואחר-כך מאביו ז"ל. בהמשך מתברר כי לטענת פרידמן, הוא זה שתמך באביו ואמו ונתן להם כספים, ללא ידיעת אחותו".
כתבי האישום, שהגישו עורכי הדין טוני גולדנברג ולילך כץ מפרקליטות מחוז תל-אביב, מתארים מספר רב של מקרים בהם אישר פרידמן הענקת אשראי סולו ללווים פיקטיביים כאמור, על סמך הצהרת עושר פיננסי פיקטיבית, ללא כל ביטחונות של ממש ובניגוד לנוהלי הבנק. כך קיבלו לווים פיקטיביים הלוואה של 1.5-4 מיליון שקל בתוך רבע שעה.
באפריל 2011 הורשע במסגרת הסדר טיעון מאיר עובדיה, הבעלים של חברת הריהוט "ניקולטי", בביצוע 5 עבירות של סיוע לקבלת דבר במירמה ובעבירה של תיווך לשוחד, במסגרת פרשת המעילה בבנק לאומי.
עובדיה הועמד לדין באשמה ששימש כמתווך בין פרידמן לבין לקוחות שביקשו ללוות מהבנק כספים בשווי עשרות מיליוני שקלים, כולל אנשים שכלל לא ניהלו חשבונות בסניף. פרידמן הואשם כי הוא אישר את מתן ההלוואות. בכתב האישום המקורי הואשם עובדיה בביצוע 8 עבירות של קבלת דבר במירמה בנסיבות מחמירות ובשתי עבירות של תיווך לשוחד.
עובדיה הואשם כי יחד עם בנו, רפי עובדיה, ושותפו של הבן בחברת "קוסט פלוס" לניכיון צ’קים, אייל קורנבליט, רקחו קנונייה, שבה עובדיה האב ישלח לפרידמן אנשים שיפתחו חשבון בסניף המרכזי, ויבקשו אשראי סולו של מיליוני שקלים על בסיס הצהרות עושר פיננסי. פרידמן יאשר את האשראי מבלי לבדוק את הנתונים בהצהרת העושר, כשלפחות בחלק מהמקרים הוא מואשם כי ידע כי המידע שקרי וכי הלווים אינם מתכוונים או יכולים להשיב את ההלוואה.
פרידמן הואשם כי דאג לאישור ההלוואות, תוך שהוא מציג את אנשי-הקש בפני גורמים בבנק, בכזב, כמוכרים לו באופן אישי, ויצר אצלם את הרושם כי מדובר בלקוחותיו וכי הוא מכיר את יכולותיהם הפיננסיות. כמעט בכל המקרים אנשי-הקש לא עמדו בהחזרי ההלוואה - חלקם לא שילמו אפילו תשלום אחד.