אוי הדיבידנד הדיבידנד, כמה "צרות" הוא עושה לנו האנליסטים. משקיעים - בפרט הזרים שבהם - מאד אוהבים מניות שנוהגות לחלק דיבידנד. בהתאם, הם גם מוכנים לשלם עליהן פרמיה. מנגד, אנחנו, האנליסטים, די אדישים אליו (או לפחות, היינו אמורים להיות).
זה לא שיש לנו משהו נגד דיבידנדים, אבל איננו מבינים מדוע יש לשלם בגינם פרמיה. לדידנו, עבור משקיע פיננסי, מדובר בלא יותר מהעברת כסף מן הכיס האחד אל הכיס האחר. מחד, נזקפת תשואת הדיבידנד, אך בו ברגע, קטן שווי ההשקעה - באותו השיעור בדיוק.
האין מטרתם העיקרית של משקיעים להשיא את שווייה הכלכלי של החברה בה הם מחזיקים? - אז כיצד בדיוק תורמת לכך חלוקת דיבידנד?! יתרה מזאת, ניתן לטעון שהאינטרס של המשקיעים אמור להיות בכלל הפוך! - תחשבו על זה, מדוע אנחנו משקיעים במניה מסוימת?, האם אין זה בגלל שאנו מעריכים כי יש ביכולתה של הנהלת החברה לייצר עם כספנו תשואה עודפת? - אז מדוע היא מחזירה לנו אותו בחזרה??!
האם אין זו אינדיקציה לכך, שלמעשה, אין לה מה לעשות איתו? - אם כך, מדוע לראות בזה סיגנל חיובי?!, ועוד לשלם על זה פרמיה??!
ומה לגבי חברת טבע המקומית? - גם היא אינה נוהגת לחלק את יתרות המזומנים שלה כדיבידנד, נהפוך הוא, היא משקיעה אותם במחקר ופיתוח, ברכישת חברות סינרגטיות, בשיפור יכולות ההפצה וכו’ - האם זה לא בדיוק מה שהיינו מצפים ממנה לעשות? אומרים לנו שזה לא מדויק, שבתקופות של ירידות בשווקים, מניות הדיבידנד יורדות פחות. שקיימים מחקרים אמפיריים למכביר, אשר "מוכיחים" כי בתקופות של ירידות שערים, המשתנה המסביר המובהק ביותר לתשואה העודפת הינו הדיבידנד... (אגב, על כל "מחקר" שכזה, אנחנו נמצא עבורכם שניים שמראים בדיוק את ההיפך).
אמרנו זאת בעבר ונאמר זאת שוב: זה לא הדיבידנד עצמו, מדובר בכלל משתנים מסבירים אחרים. הבעיה, שקיים מתאם גבוה בין אותם משתנים לבין הדיבידנד (כן, זו בדיוק תופעת הקוליניאריות).
מהם אותם משתנים מסבירים המסייעים לחברות בתקופות של משבר, ושבאופן "מפתיע", הם גם מתואמים עם הדיבידנד? - איתנות פיננסית, תחרות מוגבלת וסביבה עסקית יציבה. אז אמרו לנו אתם, האם מישהו צריך את הדיבידנד בכדי לזהות שחברות הסלולר מתאפיינות בכל אחד מהמשתנים שלעיל??! - הדיבידנד, לא מהווה כאן אפילו סיגנל!