פסק הדין ניתן בערעור שהגיש בנק לאומי למשכנתאות על ידי עורכי הדין אלון יואלי ואלון מגן ממשרד קנטור, אלחנני, טל ושות’, על פסק דינו של בית משפט השלום בחיפה שניתן ביום 11.6.07. במסגרת פסק הדין נדון מעמדו של "לווה נוסף" בהלוואות שמעמידים בנקים למשכנתאות.
צירופו של לווה נוסף בהלוואות שמעמידים הבנקים למשכנתאות מקובל במקרים בהם הלווים המבקשים מימון לרכישת נכס אינם בעלי הכנסה שמאפשרת להם לעמוד בהחזרי ההלוואה החודשיים בהתאם לקריטריונים שקבע הבנק. במקרים מעין אלו, נוהגים הבנקים להציע ללווים המקוריים לצרף להלוואה לווה נוסף, כגון קרוב משפחה של אחד הלווים, שמעמדו בהלוואה יהיה כלווה לכל דבר ועניין, ושבהכנסתו יהיה לשכלל ללווים הכנסה מצרפית שתאפשר את העמדת ההלוואה.
בפסק דינו של בית משפט השלום שניתן ביום 11.6.07, נקבע כי מוסד הלווה הנוסף שיצרו הבנקים הינו בגדר פיקציה, וכי יש לראות בלווה הנוסף ערב, הזכאי להגנות הערב המוגן שבחוק הערבות. כאמור, בנק לאומי ערער על פסק הדין לבית המשפט המחוזי בחיפה (ע"א 4735-07 בנק לאומי למשכנתאות נ’ בדווי). הערעור שהגיש הבנק התקבל, ופסק דינו של בית המשפט השלום בוטל, באופן שהלווה הנוסף, בדווי אחמד, חויב בהחזר ההלוואה לבנק כמו יתר הלווים.