מכון היצוא קיים לאחרונה סמינר בהשתתפות הגברת נטליה נדל, מנהלת רכש בכירה ממטה האו"ם בני יורק וג’נבה, עבור יצואנים המבקשים להשתלב במכרזי האו"ם ולהפוך לספקים מורשים שלו. נדל הציגה ליצואנים את האו"ם על כל מוסדותיו וניסתה לפשט ככל שניתן את תהליך הרישום ספק לאו"ם.
"האו"ם מורכב ממגוון ארגונים ועיקרם: מזכירות האו"ם, סוכנויות מתמחות, ארגונים מסונפים וקרנות. לכל ארגון וסוכנות יש מנדט נפרד וצרכים שונים. כך למשל, UNICEF, הקרן לילדים של האו"ם זקוקה לשירותי חינוך, ציוד רפואי, מים וסניטציה לעומת ארגון המזון והחקלאות של האו"ם הנדרש לכימיקלים, חיות, ייצור חקלאי וכדו’. לכן, ציינה נדל "היצואן נדרש ללמוד היטב את צרכיו של הארגון ולהתאים את מוצריו לארגון הספציפי אליו ירצה לפנות".
נטליה נדל היא אחת מהישראלים הבכירים ביותר המועסקים כיום באו"ם, ומתוך הכרותה המעמיקה עם השוק הישראלי מחד ועם ארגון האו"ם מאידך יש בידה לסייע לעסקים ישראליים לפרוץ את תקרת הזכוכית ובכך לממש הזדמנות עסקית חסרת תקדים בהיקפה.
רונן גרובר מנהל ענף פרויקטים בינלאומיים במכון היצוא ציין כי "הפוטנציאל לחברות הישראליות בפרויקטים ובמכרזים בינלאומיים נאמד בעשרות מיליוני דולרים בשנה, אולם החברות הישראליות אינן ממצות אותו. בבדיקה שביצענו, מצאנו כי החסם העיקרי הינו הפן הבירוקרטי של תהליך הרישום, ולכן אנו מתמקדים בפישוט התהליך ובהנגשתו לכל יצואן ויצואן".
הרכש של האו"ם נחלק לסחורות- מזון, תרופות, רכבים, מחשבים ותוכנה, ציוד תקשורת, ציוד מעבדות, חומרי בניין, כימיקלים ועוד, ולשירותים בתחום האבטחה, שירותי מיקור חוץ, שירותי הנדסה, שירותי דפוס, ייעוץ, שירותי תקשורת ועוד.
לפני תהליך הרישום, כל יצואן חייב לבדוק האם הוא מוכן לספק לאו"ם ? עליו להבין את מבנה האו"ם, תהליכי הרכש, דרישות האו"ם, טווח הסחורות והשירותים, ניסיון בינלאומי, לקוחות קיימים. אח"כ, ידיעת השפה האנגלית, עמידה בסטנדרטים בינלאומיים והכי חשוב לתת את התמורה הטובה ביותר לכסף.
עוד ציין גרובר כי סך היקף הרכישות שהאו"ם על סוכנויותיו השונות עומד על כ-14 מיליארד דולר בשנה בעוד שמכירות של חברות ישראליות בשנת 2010 (נתוני 2011 טרם פורסמו) עמד על 50 מיליון דולר בלבד המהווים 0.34% מכלל הרכש- מתוכם 34.7 מיליון דולר על סחורות ו-15.3 מיליון דולר על שירותים. מכאן אפשר להבין שהפוטנציאל לחברות הישראליות רחוק ממימוש.