סקירה בנושא: דולר-שקל וסיכום אירועים פיננסיים, מאת מחלקת המחקר של FXCM: הנשיא אובמה חזר לשבת ליד שולחן הדיונים, ולכאורה, זה הביא להתחלה של הסכם מסביב לאותו שולחן. זה לפחות היה התירוץ אתמול לעלייה דרמטית במדדי המניות בוול סטריט (בין 1.5% לבין מעל 2%), וכך קיבלנו עוד גל עולה במסגרת הדשדוש העצום הקיים מאז פברואר השנה.
למשקיעים, ולסוחרים, המנסים למצוא את דרכם מבין לשדה המוקשים המקרו-כלכלי של הזמן האחרון, אין מנוחה. יום אחד הכול שלילי: איטליה עומדת על סף קריסה, לא נראה פתרון אמין לתקרת החוב של ארה"ב, סין מנסה לקרר את כלכלתה החוזרת ועולה מהר מדיי, והפסימיות חוגגת בכול הנכסים המכונים "בעלי סיכון גבוה".
ביום אחר, קיימת כבר הסכמה בין זרועות הממשל על המסגרת הרצויה שתוביל להעלאת תקרת החוב (ד.א אנחנו עדיין לא הבנו איך הם מרבעים את המעגל הזה, אבל...) וקיימת הסכמה כללית שראשי המדינות של מדינות יבשת אירופה ימצאו פתרון ליוון המתדרדרת (ביום חמישי) ולבעיה המתגלגלת שהיא מייצגת.
זו הסיבה האמיתית לדשדוש כה רחב, כי ככה זה כאשר "הפוליטיקה" משתלטת על הכלכלה. הגורם הכלכלי היחיד המשחק לפנינו היא עונת הדוחות, ובה אנו ממשיכים לראות את הידוע לנו מזמן: החברות הנהנות מן השגשוג של המדינות המתפתחות, ממשיכות להראות תוצאות מדהימות (אפל), ואלו המכוונות יותר לשוק המקומי, ממשיכות להראות תוצאות בעייתיות.
בזירת הדולר-שקל אין ממש חדש: ההלוך ושוב המתקיים זה שבועות, ממשיך להתקיים גם היום, והדולר אצלנו נמצא בדיוק באמצע התחום המשמש לו בית (3.38 – 3.55) דהיינו ב-3.435. האם היורו יעזור? האם פישר יעשה משהו? האם הזרים אצלנו יפעלו? ייתכן, אבל כנראה לא היום.