האם ישראל צריכה 80 אלף דירות נוספות כל שנה?, כך שואלים בסקירה השבועית כלכלני בנק הפועלים.
כלכלני הבנק מציינים כי בשנים האחרונות התחלות הבנייה וההיתרים הגיעו לרמות גבוהות של כ-80 אלף יחידות דיור לשנה. חלק מהדירות הן בפרויקטים של פינוי בינוי כך שהתוספת ליחידות הדיור הקיימות צפויה להיות נמוכה יותר ולעמוד על כ-74 אלף יחידות דיור.
"ההערכה הרווחת בשנים שלפני המלחמה הייתה שהצרכים הדמוגרפיים של ישראל הם ליותר מ-60 אלף יחידות דיור בשנה. קצב גידול האוכלוסייה בשנים האלו עמד על כ-2% לשנה, והגידול במספר משקי הבית היה מהיר יותר (ילדים שיוצאים מהבית, גירושין וכדומה).
"בשנים האחרונות אנו רואים שינוי דמוגרפי בולט במאזן ההגירה לישראל - מספר העולים לארץ פחת משמעותית, ולצד זאת חלה עלייה במספר היורדים מהארץ. ההגירה נטו מישראל עמדה בשנת 2025 על כ-26 אלף איש. אם ניקח לדוגמא משק בית ממוצע עם שלוש נפשות לדירה (היורדים מהארץ הם לרוב צעירים), זה יוצר לבדו ירידה בביקוש של כ-9000 דירות בשנה", כותבים כלכלני הבנק.
"קצב גידול האוכלוסייה בישראל פחת לשיעור שנתי של 1.1% בלבד. בנוסף מספר הלידות בישראל בשנים האחרונות כמעט לא גדל. אחת השאלות שחוזרת ועולה בשנה האחרונה היא לאן נעלמו רוכשי הדירות - רוכשים פה קצת יותר מ-30 אלף יחידות דיור בשנה, מספרים נמוכים ביחס לעבר. כנראה שבתקופה הנוכחית מספרים אלו משקפים את ההגירה השלילית מישראל, ואולי גם העדפה של צעירים לגור בשכירות, במקרים רבים, שכן ההגירה השלילית מייצרת גם היצע דירות לשכירות", כתבו כלכלני הבנק.
איך זה משליך על מחירי הדירות?
"השינוי הדמוגרפי הושפע ממצב המלחמה, ולכן קשה להסיק מסקנות לגבי שיווי המשקל החדש. העלייה לישראל מאופיינת בגלים, ולא מן הנמנע שעם התייצבות המצב הבטחוני נראה עוד גל של עלייה. יחד עם זאת, כל עוד אלו הנתונים, הביקוש לדירות יוותר נמוך ביחס לעבר", סיכמו בבנק הפועלים.