לאחר שלוש הורדות רצופות, אבל בהתאם לציפיות השוק, הפד בחר להותיר את הריבית ללא שינוי ברמת 3.5%-3.75%.
השינויים בהודעה הפעם הם מתונים מאוד, ובכלל זה, כעת נכתב על הפעילות הכלכלית שהיא מתרחבת בקצב מוצק "solid", כאשר לפני זה, זה היה "מתון".
על תוספת המשרות נכתב שאלה נותרו נמוכות, והאבטלה מתוארת כ"מראה סימני התייצבות", אחרי שבאוקטובר נכתב שהיא "עלתה מעט בספטמבר." על האינפלציה, בנוסף, נכתב שהיא "נותרה במידה גבוהה ברמה מסויימת," אחרי שבהודעה האחרונה נכתב גם שהיא עלתה מאז מוקדם יותר במהלך השנה.
הפד היה יכול להיות פעיל יותר מבחינת שינוי הניסוח שלו בהודעה היום. בכל זאת, מדובר בהזדמנות העיקרית של הבנק המרכזי לדבר אחרי פרסום של לא מעט נתוני מאקרו שעוכבו כתוצאה מהשבתת הממשל. בכלל זה, ראוי לציין את מדדי המחירים של ה-CPI וה-PCE, שניהם, כולל האינדיקטורים שלהם לאינפלציית ליבה, נמצאים בסביבת ה-2.6%-2.7%. יעד הפד הוא ל-2% אינפלציה ב-PCE "לאורך טווח הזמן הארוך." ככלל, היינו רואים בזה תנאי מקל.
מצד שני, בהתחשב בעובדה שאותו PCE נע מזה שלוש שנים בטווח הדי צר של, 2.3%-2.9%, אפשר להגיד שאנחנו כבר בטווח הארוך. וגם אם מדובר בשברי אחוזים מעל היעד, ההישארות שם לאורך זמן היא כבר די מובהקת בשלב הזה. אם זה לא מספיק, אותה האבטלה מציגה אמנם מגמת עלייה בשלוש השנים האחרונות. אבל עדיין, בדצמבר נרשמה שם ירידה קלה ל-4.4%.
על רקע ההחלטה הצפויה, והשינוי המתון כאמור ברטוריקה, גם ציפיות השוק לא מתרגשות יותר מדי עם מעט פחות מ-2 הורדות ריבית שמתומחרות בשוק, בארה"ב. אפקטיבית, זה צריך לשים אותנו על ריבית של סביבות 3.2% בסוף 2026. ובאזור הזמן הזה, השוק בארה"ב מפסיק לצפות להורדות נוספות, בהחלטות משם והלאה.
בזירה המקומית, למרות הורדת הריבית על ידי בנק ישראל, ראינו את השקל ממשיך להתחזק ביתר שאת במהלך ינואר. הרמה הנוכחית קרובה להערכתנו לסף התחתון הרצוי על ידי בנק ישראל. התערבות ישירה בשוק, קרי רכישת מט"ח, היא באופן כללי המוצא המועדף פחות במצב כזה, בייחוד במצב הנוכחי בו ריבית בנק ישראל גבוהה עדיין מזו של ארה"ב. על רקע זה, ניכרת לאחרונה עלייה בציפיות המקומיות להורדת ריבית. בשלב הנוכחי, השוק המקומי מתמחר מעט יותר מ-3 הורדות ריבית בשנה הקרובה. אפקטיבית, זה שם אותנו על צפי דיי קרוב לאותו 3.2% אמריקאי, בעוד כשנה.
*הכותב הוא אסטרטג ראשי - חטיבת הכספים בבנק מזרחי טפחות*