יתרות המט"ח של בנק ישראל הגיעו בחודש אוגוסט ל-217.3 מיליארד דולר. מדובר בעלייה של 3.7 מיליארד דולר לעומת סוף החודש הקודם, במוסברת משערוך יתרות מט"ח בסך 4.24 מיליארד דולר, בקיזוז פעולות הממשלה במט"ח בסך 483 מיליון דולר.
מבחינת סך היתרות מדובר בשיא אך מבחינת היחס לתוצר לא שכן יתרות המט"ח קרובות ל-42.3% מהתוצר של המשק.
יתרות המט"ח מהוות תעודת ביטוח למשק במיוחד נוכח המלחמה כאשר פרמיית הסיכון של המשק יכלה להיות גבוהה הרבה יותר לולא היתרות. יתרות המט"ח מהוות מלאי חירום של מטבע חוץ לעת משבר, במיוחד נוכח הסיכונים הגאופוליטיים שיש לישראל או משבר נזילות כפי שנרשם במשק הקורונה ובתחילת המלחמה, אז ב-2020 בנק ישראל השתמש לראשונה ביתרות המט"ח על מנת בעסקאות החלף כדי להזרים דולרים לגופים המוסדיים בשוק.
מעבר לכך, במצבי משבר ייתכן שיהיה צורך בהגדלת היבוא כשבמקביל היצוא עלול להיפגע קשות, וגם לפגוע קשות בהכנסות במט"ח. מצב זה מקשה על הממשלה והמגזר הפרטי לגייס כסף בחו"ל. משכך, היתרות הן המקור העיקרי של המדינה למימון במט"ח, אז הצטברות היתרות מחזק את ביטחון המשק לעתות משבר.
העלייה ביתרות בשנים האחרונות נובעת בעיקרה מרכישות מט"ח שביצע הבנק, שהופעלו כחלק מכלי המדיניות והיוו תחליף מושכל לכלי מדיניות אחרים. יתרת מט"ח משמעותית היא נכס אסטרטגי של מדינת ישראל וסייעה לבנק ישראל בהפעלת כליו וסייעה בין היתר לכלכלה הישראלית לצלוח את משבר הקורונה עם פגיעה קטנה יחסית בהשוואה לעולם. ארסנל כלי המדיניות המיוחדים שבנק ישראל הפעיל, ובכללו כלי המט"ח, איפשר יצירת ודאות לשווקים.