נתחיל בווידוי – לא הייתי בפסגה הכלכלית בדאבוס, לא בפסגה האחרונה ומעולם לא באף אחת מהן. נגיד בנק ישראל לעומת זאת, היה גם היה, והוא חזר בשבוע שעבר מודאג והזדרז לעדכן את ראש הממשלה ברוחות הקרירות הנושבות בקרב מנהיגי הכלכלה העולמית ביחס להשפעות הכלכליות הפוטנציאליות של הרפורמות המתוכננות במערכת המשפט הישראלית.
האיום הכלכלי שהציג הנגיד הוא כי החקיקה המתוכננת תביא להורדת דירוג החוב של מדינת ישראל ולהקטנת השקעות זרות במשק המקומי. מדובר באיום אמיתי על המשק המקומי, ואולם אין מדובר באיום היחיד, ולמיטב הבנתי גם לא באיום הגדול ביותר על ביצועי שוק ההון הישראלי.
בעוד הדיון הכלכלי בימים אלו נוגע להשלכות הפוטנציאליות של החקיקה על ההשקעות הזרות בישראל, ברצוני להביא זווית אחרת והיא הזווית של השלכות המציאות הנוכחית על ההשקעות של הגופים המוסדיים הישראלים בבורסת תל אביב.
בדאבוס כאמור מעולם לא ביקרתי, אולם בוועדות השקעות של גופים מוסדיים ישבתי גם ישבתי, ולפיכך אני מכיר היטב את הדינמיקה הפנימית בוועדות אלו. עכשיו בואו נדמיין בשנו דיון מתוך ישיבה של וועדת השקעות בגוף מוסדי ישראלי. בתחילת הישיבה מנהלי ההשקעות סוקרים את תמונת המאקרו המקומית והעולמית ומציגים את ביצועי אפיקי ההשקעה השונים והחברים בוועדה נוכחים לדעת כי שוק המניות המקומי הציג ביצועי חסר בעת האחרונה ביחס למקבילו בארה"ב.
אחד מחברי הוועדה מעלה את הסברה כי ביצועי החסר נובעים מאי הבהירות סביב הרפורמות במערכת המשפט המקומית ומצביע על הכותרות בעיתונים, לפיהן משקיעים זרים מושכים השקעות מהשוק הישראלי וכמו כן, משקיעים פרטיים מקטינים אף הם חשיפה לשוק המקומי. חבר וועדה אחר מביע דאגה מהמציאות המשתקפת וממליץ להקטין חשיפה לשוק המקומי ולהגדיל חשיפה לשוק האמריקני. חבר וועדה שלישי מהנהן בהסכמה ומציין כי שוק המניות האמריקני ירד הרבה יותר ממקבילו הישראלי בשנים 2021 – 2022 ולכן ההגדלה לשוק בארה"ב על חשבון שוק המניות הישראלי הגיונית. חבר וועדה רביעי מסתייג ומציין את תנאי המאקרו עדיפים במשק הישראלי ביחס לארה"ב ואולם החברים האחרים מבטלים הערה זו באומרם כי החקיקה המתוכננת תפגע קשה בתמונת המאקרו המקומית.
התוצאה של דיון שכזה בוועדת השקעות, צפויה להיות החלטה של הקטנת חשיפה לשוק המקומי והגדלת חשיפה לשוק האמריקני.
בניגוד לכותרות הזועקות והמוגזמות בכל האמור בהשפעה הכלכלית של הוצאת הכספים מישראל על ידי פאפאיה גלובל, אזי הכותרות בתקשורת לא ידווחו שמשקיע מוסדי ישראלי גדול פי כמה החליט להקטין חשיפה לשוק הישראלי בשל אי הבהירות המשפטית, שכן איש לא יידע שזו ההחלטה שהתקבלה בוועדת ההשקעות של הגוף המוסדי.
מנגד, מסכי המסחר בבורסת ת"א יספרו את הסיפור של הקטנת החשיפה לשוק המקומי, שכן ביצועי שוק המניות המקומי יתנתקו מביצועי שווקי המניות הגלובליים ואז כמו כדור שלג מתגלגל, עוד ועוד משקיעים מוסדיים ופרטיים כאחד, יקטינו חשיפה לשוק המקומי. הנזילות החסרה בבורסה הישראלית עשויה להגביר את התנודתיות בנכסים המקומיים ולהביא לפגיעה בתיקי ההשקעות של כולנו.
תרחיש שכזה הוא תרחיש מסוכן המאיים על המשקיע הישראלי, על החברות הישראליות ועל הכלכלה הישראלית, שכן הבורסה בת"א היא מקור מימון מרכזי עבור החברות הציבוריות, אם באמצעות הנפקת מניות ואם באמצעות גיוס חוב ומקום מרכזי בו מושקעים כספי הציבור.
פגיעה בנגישות של החברות הישראליות למקורות המימון וייקור עלויות המימון היא בעלת השלכות חמורות על המשק הישראלי, וזאת בלי קשר להתנהגות המשקיעים הזרים שהפעילות שלהם בבורסה הישראלית מוגבלת.
המסחר בבורסת תל אביב הוא נייר הלקמוס של הכלכלה המקומית ולכן אל לנו להתעלם מהסימנים הברורים שמסכי המסחר בתל אביב החלו מאותתים לנו לאחרונה. התהליכים בשוק ההון הם מהירים וחדים, בניגוד לתהליכים הכלכליים, שחלקם מבשילים במשך חודשים ארוכים, ולפיכך הפיגור של מדדי המניות המקומיים ביחס למקביליהם בארה"ב, לאחר שנים של ביצועי יתר, מדאיגה.
סוף השבוע האחרון היה סוף שבוע נוראי בכל האמור בביטחון הפנים של אזרחי ישראל ואולם המשקיעים בישראל למדו במהלך העשורים האחרונים לתמחר את הסיכון הגיאופוליטי בקבלת החלטות השקעה. המשקיעים אינם מצמצמים חשיפה לכלכלת ישראל, כל זמן שאירוע גיאופוליטי שלילי הוא בעל השפעות כלכליות נמוכות. חברות דירוג החוב הגלובליות למדו אף הם לתמחר את השכונה הגרועה בה אנו חיים בדירוג החוב של ישראל, ואולם שינוי המסגרת המשפטית בה פועל המשק הישראלי הוא איום מסוג חדש על דירוג החוב של ישראל ועל אמון המשקיעים בכלכלת ישראל.
בנסיבות אלו דרוש מבוגר אחראי, אשר ינהל את הסיכון המתהווה וירגיע את המשקיעים בארץ ובעולם, בטרם ייגרם נזק מבית לכלכלת ישראל, כי בשוק ההון כמו בחיים, כאשר אבא ואמא רבים, הילדים סובלים.
**הכותב הוא סמנכ"ל מחלקת מסחר, נגזרים ומדדים**