לפני שבוע וחצי הודיעו פרטנר ובזק בקול תרועה רמה על חתימה הסכם לרכישת זכות שימוש בלתי הדירה (IRU) ב-120 אלף קווי סיבים של בזק (בחמש פעימות שנתיות) לתקופה של 15 שנים ובתמורה לסכום כולל של 574 מיליון שקל שתשלם פרטנר בחמישה תשלומים בתחילת כל שנה קלנדרית בשנים 2023-2027.
בנוסף לתשלום בגין זכות השימוש, פרטנר תשלם דמי תחזוקה בגובה של 4% בגין כלל הקווים בהם פרטנר קיבלה זכות שימוש באותה השנה. לפרטנר גם קיימת אופציה לרכישת זכות שימוש ב-48 אלף קווים נוספים באותם תנאים ולהאריך את זכות השימו בשתי תקופות נוספות של 5 שנים כל אחת.
בסה"כ ההכנסות הצפויות לבזק (תשלום בגין המכירה + תחזוקה + ריבית) עשויות להגיע לכמיליארד שקל לתקופת ההסכם: זכות השימוש מקנה לפרטנר גישה לבתים אליהם תשתית הסיבים שלה לא מגיעה בדומה להסכם של סלקום מול IBC ולמעשה מרחיבה את היקפי גישת תשתית הסיבים של פרטנר.
על פניו מדובר בסיטואציה של Win-Win לשתי החברות. פרטנר יכולה להמשיך להרחיב את פריסת הסיבים מבלי להשקיע סכומי עתק כשבמקביל היא מקבלת הנחה על תעריף השוק סיטונאי הנהוג בשוק (המחיר הנגזר לקו עומד על כ – 44 שקל לחודש) ומימון זול ביחס לעלות החוב שלה. בזק מצידה מנצלת את הרשת הגדולה אותה היא פרסה ומייצרת פוטנציאל להכנסות נוספות על אותם סיבים, מגדילה את הנצילות של הרשת ומייצרת יציבות בתזרים מהכנסות שוק"ס.
הטענה של משרד התקשורת – ההסכם טוב רק לשתי החברות ולא משרת את כלל השוק הפוטנציאלי
משרד התקשורת מיהר להגיב להסכם המתגבש וטען כי "מבחינה ראשונית, נמצא כי ההסכם מעלה חששות תחרותיים בשים לב לכך שהוא מותאם למאפיינים של ספק מורשה יחיד )פרטנר( ולכן לא יוכל לשמש כהצעת מדף רלוונטית לספקיות מורשות אחרות בשוק הסיטונאי". מה זה אומר? המשרד מעריך שההסכם שהציעה בזק לפרטנר הוא ייחודי ומותאם ספציפית לה בהיקף ההתחייבות הכספית, בהיקף הקווים וביכולת להתחייב לתקופה של 15 שנים. למעשה, למעט סלקום שקשורה בהסכם IRU עם IBC לא קיימות חברות תקשורת נוספות בשוק אשר יוכלו לקחת על עצמן הסכם בהיקפים הללו ועל כן ההסכם לא יוכל לשמש כהצעת מדף לכל דורש.
בפועל, אנו מעריכים שהמטרה של המשרד היא להביא את בזק לשים על השולחן הצעת מדף להסכם IRU שתהיה מצומצמת בהיקפיה מזו של פרטנר שתשמש כל שחקן קיים ועתידי בשוק תשתית האינטרנט ואין כוונה להוריד מסדר היום את ההסכם עם פרטנר. ההסכם אמנם עלול לעבור התאמות אך לא כאלו שיפגעו באופן מהותי בתנאים המסחריים בין שתי החברות ובזק תגבש במקביל הצעת מדף שתרצה את משרד התקשורת.
נזכיר כי חילופי השרים במשרד התקשורת עשויים להביא איתם גם חילופים פרסונאליים במשרד ואג’נדה חדשה בנוגע לסיבים, שלא בהכרח תהיה דומה לזו של השר הקודם. בנוסף, מינוי של סמנכ"ל כלכלה חדש (מחליף לד"ר רז דרור) עדיין נמצא על הפרק ומדובר בדמות מפתח במשרד ובעל השפעה מהותית על מבנה התחרות העתידית.
בשורה התחתונה, אנו סבורים כי הסכמי IRU הם אכן הדרך הנכונה לעודד תחרות בשוק הסיבים וככל שהסכמים כאלו יהפכו להצעות מדף (ב-IBC הם קיימים), סוגיית הפיקוח על מחירי השוק הסיטונאי עשויה להפוך לשולית. לגבי ההסכם המדובר בין בזק ל פרטנר, אנחנו מחזיקים בדעה שגם אם יתבצעו שינויים מינוריים בהסכם שתי החברות עדיין ייצאו נשכרות משיתוף הפעולה.
**הכותב הוא מנהל מחלקת מחקר IBI בית השקעות**