הנתונים השוטפים עדיין טובים, אבל כנראה שפחות משקפים את המצב שנהיה בו בחודשים הקרובים, זאת לאור השינוי המהיר בסביבה הכלכלית. שוק העבודה ממשיך לבלוט לחיוב, ובמחצית הראשונה של חודש אפריל ירד שיעור האבטלה לרמה של 2.9%. אמנם קשה להסתמך על הנתון הזה שאינו מנוכה עונתיות, והוא גם הושפע מירידה בשיעור ההשתתפות, אך עדיין המגמה היא ברורה – שוק העבודה הדוק, והביקוש לעובדים עדיין גבוה. נתוני יצוא השירותים לחודש פברואר היו טובים אף הם – יצוא שירותי ההי-טק עלה ב-17% בשנה האחרונה. מספר התיירים היוצאים מהארץ גדל ב- 20% באפריל האחרון לעומת אפריל 2019.
ההערכה כי בחודשים הקרובים נראה התמתנות ניכרת בפעילות הכלכלית, זאת בעקבות הטלטלה בשווקים הפיננסיים, עליית האינפלציה ששוחקת את כוח הקנייה, ושינויים במדיניות המוניטרית העולמית. ההשלכות צפויות להיות רוחביות – אפקט העושר שפעל להגדלת הצריכה הפרטית יפעל עתה לצמצם אותה. העלייה בשכר לא מדביקה את האינפלציה – גורם שממתן גם כן את הצריכה. הנזילות בשווקים הפיננסיים הגלובליים פוחתת, וגיוסי ההון של חברות הטכנולוגיה יושפעו מכך. עדיין יהיו ענפי משק שהפעילות בהם תתרחב כמו בנייה למגורים או השקעות בתשתיות לדוגמה. אנו מעריכים כי התנאים הבסיסיים של המשק טובים, ולכן לא תהיה התכווצות של ממש בפעילות הכלכלית (מיתון) אלא יותר האטה.
מרווחי הסיכון בשוק איגרות החוב הקונצרניות עלו. המרווח הממוצע במדד תל-בונד 60 עלה לדוגמה לרמה של 1.55% לעומת 1.12% בתחילת השנה. מגמה דומה נצפתה גם בשווקים הגלובליים. עליית המרווחים משקפת הערכה להאטה בפעילות הכלכלית שמגדילה את הסיכונים העסקיים.
הירידה במחירי המניות בעולם הביאה לפיחות נוסיף בשער השקל שחצה ביום שישי את הרמה של 3.40 שקל לדולר. המוסדיים מגדילים את הביקוש לדולר בזמן ירידה במחירי המניות, זאת בכדי לשמור על חשיפה קבועה בתיק הכולל למט"ח, וכן הם נדרשים לביטחונות גדולים יותר במט"ח. הביקוש לנזילות דולרית מעלה את הריבית הדולרית בשוק המקומי (מרווח בייסיס) וזה מגביר את לחצי הפיחות. בנק ישראל ביצע במשבר הקורונה עסקאות החלף דולר/שקל על מנת לשפר את הנזילות בשוק הזה, אך בהמשך הזהיר שימנע מלעשות זאת בעתיד. אנו לא חושבים שהפיחות משקף שינוי בגורמים ארוכי הטווח שמשפיעים על שער החליפין, אך ההשפעות הפיננסיות הן דומיננטיות בטווח הזמן הקצר.
הפיחות ועלייה נוספת במחיר הנפט מביאים אותנו לעדכן שוב את תחזית האינפלציה. אנו מעלים את תחזית האינפלציה לשנה קדימה ל-3.2%, תוך עדכון כלפי מעלה של מדדי שלושת החודשים הקרובים. מחיר חבית ברנט עלה ל-113 דולר לחבית, ומחיר הדלק צפוי לעלות ביוני בכ-3% בהנחה של יציבות בנפט ובדולר. הפיחות צפוי להשפיע גם על סעיפים נוספים כמו נסיעות לחו"ל ומחירי מוצרי היבוא. מנגד, מחירי ההובלה העולמית ירדו מהשיא בקרוב לעשרים אחוזים.
בנק ישראל ילך בעקבות הפד ויעלה את הריבית בכל החלטה, אם כי בקצב איטי יותר – כרבע אחוז בכל החלטה (עם סיכוי ל-0.4% בהחלטה הקרובה). אנו צופים ריבית של כ-2% שנה מהיום. פער הריביות בין השקל לדולר צפוי להתרחב בחודשים הקרובים. הבנקים המרכזיים בעולם מיישמים עתה קו נחוש יותר במאבק באינפלציה. גובה הריבית נמוך באופן ניכר מרמת האינפלציה, ולכן ההתאמה בחודשים הקרובים תהיה מהירה. שוק הנגזרים מגלם העלאת ריבית לרמה של כ-2.5% בעוד שנה, הערכה שמעט גבוהה מהתחזית שלנו.