בהתאם להערכות, הריבית במשק תיוותר 0.1 אחוז.עם זאת, השורה התחתונה של דברי ההסבר פותחת פתח ראשון להעלאת הריבית בהמשך.
את המילים "תהליך ההתאוששות מהמשבר נמשך" מההודעה הקודמת מחליף התיאור "נרשמה צמיחה גבוהה, לצד נגיף הקורונה".האתגרים לפעילות הכלכלית מההודעה הקודמת הושמטו.
ובמקום "תמשיך לנהל מדיניות מרחיבה לאורך זמן" נכתב כעת " בחודשים הקרובים יבשילו התנאים להתחיל בתהליך הדרגתי של העלאת הריבית". כל מילה חשובה – לרבות הדרגתי.
יצוין, לא מדובר בפתח רחב, המכוון בהכרח כבר להחלטת הריבית הקרובה, כי אם הצהרת כוונות לקראת שינוי מדיניות ומעבר לעמדה מאוזנת יותר.
כמו כן, נכתב כי התהליך יהיה "בהתאם לתוואי האינפלציה..." ובנק ישראל ימתין לראות אם שיעורה יגדל ויצמצם את הפער מהאינפלציה בחו"ל. ייתכן שלא...
מילת המפתח לגבי ציפיות האינפלציה הינה "עלו" וכי הן "בסביבת הגבול העליון של היעד" חלף "בתוך תחום היעד" מההודעה הקודמת.
כפי שהערכנו, מדגיש בנק ישראל כי השקל פוחת 3.3% מול הדולר ו-3.5% מול האירו מאז ההודעה הקודמת.
לגבי צמיחת התמ"ג, מציין בנק ישראל כי רמתו חצתה לראשונה את קו המגמה של טרום המשבר – אינדיקציה ברורה למעבר לפסי צמיחה בני קיימא מבחינתו.
עוד כפי שהערכנו, מדגש הפעם כי מגמת עליית מחירי הדירות "האיצה בחודשים האחרונים", דבר שלא צוין כך בהודעה הקודמת.
לבסוף, בנק ישראל כותב כי השפעת האומיקרון בעולם "מתונה יחסית" חלף "עלייה באי הוודאות על רקע התפשטות זן האומיקרון" בהודעה הקודמת. גם התיאור של השיבושים בשרשראות הייצור התמתן ל"עוצמה מעט נמוכה יותר".
בסך הכל, בנק ישראל צועד צעד ראשון לכיוון סיום המדיניות המרחיבה מאוד, מסביר זאת במספר צורות, אך נותן להבין כי אין בדעתו לבצע תפנית חדה ומהירה (בניגוד לפד האמריקאי, שלהערכת כלכלנים כבר נערך למספר גדול של העלאות ריבית עוד השנה).
כמו כן, חשוב לציין, לא יחול שינוי במדיניות תלוית הנתונים – כך שמסלול הריבית יותנה בהתפתחות התוצר, התעסוקה והאינפלציה.
נוסח ההודעה היה די מדוד, ודאי בהינתן גישה ניצית יותר במקומות אחרים בעולם. להערכתנו המסר יתקבל בהתאם בשוקי האג"ח והמט"ח.