בלאומי צופים כי הסנטימנט החיובי בשוק המקומי יימשך גם במהלך החודשים הקרובים

לאומי מפרסמים הבוקר את סיכום השבוע בשוק ההון: שבוע המסחר המקוצר בשוק המניות המקומי התאפיין במימושי רווחים. זאת, לאחר שביום שלישי רשם מדד המעו"ף שיא של כל הזמנים – 1237.85 נקודות, תוך שהוא בולט לחיוב מבין המדדים. איתנותו היחסית של מדד המעו"ף נתמכה בעוצמה שמפגינות מניות הבנקים מאז פרסום הדוחות הכספיים ל-2009. מנגד, בלטו בירידות שערי מניות הנדל"ן בהשפעת החברות המתאפיינות ברמת מינוף גבוהה, וכן מניות הטכנולוגיה אשר סבלו מחולשת הדולר.

מחזורי המסחר עמדו בממוצע יומי על כ-1.7 מיליארד ₪, לעומת מחזורי מסחר נמוכים יחסית בימי חול המועד (כ-1.2 מיליארד ₪ בממוצע) ובהשוואה לממוצע של כ-1.9 מיליארד ₪ שנרשם מאז תחילת השנה. סטיות התקן הגלומות באופציות על מדד המעו"ף עומדות כיום על כ-14%, זאת לאחר שבמהלך השבוע צנחו אלו לשפל של פחות מ-12%.

עונת פרסום הדוחות הכספיים לשנת 2009 הסתיימה – התוצאות טובות.

השבוע סיימו מרבית החברות לפרסם את דוחותיהן הכספיים לשנת 2009 שהיו במרביתם טובים. בהשוואה לתוצאות 2008 עולה כי חלה עלייה ברמת הרווחיות של החברות. כמו כן, הוביל הסקטור הפיננסי את השיפור בתוצאות, בהשפעת מכירת מניות בזק  הוט  בידי הבנקים והשיפור שרשמו קופות הפיצויים שלהם. מנגד, בלטו לשלילה חברות הדשנים אשר הציגו קיטון משמעותי בהכנסות (שבא לידי ביטוי גם בטבלה להלן), זאת בהשפעת הירידה בהיקפי המכירות ובמחירי האשלג.

להלן השוואה בין התוצאות המצרפיות של חברות המעו"ף.

מדד המעו"ף נוגע בשיא - יתרות השורט גדלות

עליות השערים שהביאו את מדד המעו"ף לרמת השיא של כל הזמנים לוו בגידול ביתרות השורט על חלק ניכר מהמניות המשתייכות אליו. כך, יתרות השורט על סך מניות המעו"ף שהסתכמו לפני שלושה שבועות וארבעה שבועות בכ-444 מיליון ₪ וכ-458 מיליון ₪ בהתאמה, עמדו בשבוע שעבר על כ-502 מיליון ₪. עלייה זו נגרמה בעיקר כתוצאה מזינוק חד ביתרות השורט על מניות התקשורת, זאת על רקע הערכות כי נוכח רמות המחירים בהן הן נסחרות הפוטנציאל להמשך העליות בהן קטן.

דו"ח בנק ישראל מצביע על הסטת השקעות לחו"ל

בזירת המקרו, בנק ישראל פרסם השבוע נתונים אודות השקעות תושבי חוץ בישראל ותושבי ישראל בחו"ל בחודש פברואר 2010. על פי הדו"ח, בחודש זה, נרשמו מימושים נטו של תושבי חוץ בהיקף של כ- 450 מיליון דולר במניות ישראליות הנסחרות בבורסה בתל אביב לעומת השקעות של כ- 200 מיליוני דולרים בחודש ינואר. עיקר המימושים נרשמו בענף הכימיה והפרמצבטיקה. חלק ממימושים אלו ניתן ליחס ליציאת קרנות גידור וקרנות נאמנות המשקיעות בשווקים מתפתחים לקראת המעבר של ישראל ממדד המדינות המתפתחות למדד המדינות המפותחות. כמו כן עולה מהדו"ח כי במהלך החודש הגדילו תושבי ישראל את היקף השקעותיהם במניות ובאגרות חוב זרות הנסחרות בחו"ל באופן משמעותי, אלו הסתכמו בכ- 850 מיליון דולר, מתוכם כ- 710 מיליון הושקעו על ידי משקיעים מוסדיים וכ- 140 מיליון על ידי המגזר העסקי ומשקי הבית.

מבט לעתיד

להערכתנו, הסנטימנט החיובי בשוק המקומי יימשך גם במהלך החודשים הקרובים, זאת לנוכח השיפור בתמונה המאקרו-כלכלית והתשואות הנמוכות הצפויות באפיקים הסולידיים אשר תומכות בו (הן בשל שיעורי ההיוון הנמוכים והן בשל העלייה בתיאבון לסיכון). עם זאת, נדגיש כי בטווח הקרוב יותר קיימת אפשרות ממשית למימוש, זאת על רקע רמת המחירים הנוכחית שמהווה שיא של כל הזמנים.

שוק אגרות החוב

המסחר באפיק הממשלתי התנהל השבוע בירידות שערים, בעיקר בהשפעת המגמה שנרשמה באגרות החוב מעבר לים. בסיכום שבועי ירדו מדדי אגרות החוב הממשלתיות השקליות והצמודות בכ- 0.3% וכ- 0.2% בהתאמה. פער התשואות בין אגרות החוב הממשלתיות השקליות הנפדות בעוד כ- 10 שנים לבין אגרות חוב אמריקאיות דומות נותר השבוע ברמה של כ- 1.1%. גם פרמיית הסיכון של מדינת ישראל הנמדדת ע"י מרווח ה- CDS ל- 5 שנים נותרה כמעט ללא שינוי השבוע ברמה של כ- 111 נ.ב., בדומה להיוותרותן של פרמיות הסיכון של מדינות בעלות דרוג אשראי דומה לזה של ישראל על כנן.

מתגברים האיומים על חלקו הארוך של עקום התשואות

האפיק הממשלתי נהנה בחודשים האחרונים מהמשך התבססות צמיחה  במשק המקומי, הצפי לעמידה ביעד הגרעון הממשלתי (אשר תומכת בצפי להיקף הנפקות נמוך בהמשך השנה) ומרמת הריבית הנמוכה השוררת במשק. למרות האמור, בעקבות התחזקות הציפיות האינפלציוניות בשבועות האחרונים, התגברו לאחרונה ההערכות בשוק באשר לחידושו של תוואי העלאת הריבית המוניטארית במשק. לחששות אלו התווספה גם עליית התשואות החדה שנרשמה בשבוע האחרון באגרות החוב הממשלתיות בארה"ב והחשש מפני המשכה של מגמה זו מעבר לים.

בשל התגברות האיומים על האפיק הממשלתי, אשר עשויים להשפיע בעיקר על חלקו הארוך של העקום, עלתה רמת הסיכון הכרוכה בהשקעה באגרות החוב הארוכות ולפיכך נראה כי קיימת כדאיות בקיצור המח"מ בתיק ההשקעות. בפרט נציין את הצמצום המהיר שחל בשבועות האחרונים בפער התשואות בין אגרות החוב הממשלתיות השקליות הנפדות בעוד כ- 10 שנים לבין אגרות חוב אמריקאיות דומות, אשר עשוי לתקן בטווח הקצר כלפי מעלה.

לאחר העלאת הריבית ממשיך בנק ישראל בהידוק המוניטארי

בנק ישראל המשיך לספוג נזילות השבוע מהציבור בהיקף של כ- 13 מיליארד ₪, באמצעות הנפקות המק"מ. סכום זה מהווה רמת שיא חדשה בגיוסים החודשיים בשנה האחרונה. הגדלת היקפי הגיוס מעידה על המשך פעילותו של הבנק ישראל להידוק מוניטארי (השבוע עמד הגיוס נטו על כ- 6 מיליארד ₪, כ- 1 מיליארד ₪ יותר מסכום הגיוס נטו בחודש מרץ). בדומה לחודש שעבר, גם ההנפקה האחרונה זכתה לביקושים ערים של פי 3 מהכמויות המוצעות, כך ששיעור ההקצאה במכרזים היה נמוך. למרות האמור, הגידול החודשי בהיקף הנפקות המק"מ המשיך להיטיב עם המשתתפים בהן. כך, בעוד הנפקת המק"מ לשנה שהתקיימה השבוע ננעלה בתשואה של 2.32%, נסחר זה בסוף השבוע בתשואה של 2.2%. תשואה זו מגלמת כיום שיעור ריבית במשק של כ- 2.7% בעוד כשנה.

 פערי התשואות מתרחבים

בעקבות האפיק הממשלתי רשם גם זה הקונצרני ירידות שערים, אך בשיעורים חדים יותר. מדדי התל-בונד 20 והתל-בונד 40 ירדו בשיעורים של כ- 0.7% וכ- 1.4% בהתאמה ומדד התל-בונד השקלי רשם ירידה של 0.8%. המימושים, ייתכן כי התרחשו גם על רקע רמת התשואות הנמוכה שהציעו מדדים אלו, לאחר השינויים שחלו בהרכבם בתחילת החודש. מגמת המימושים החדה יותר באפיק הקונצרני לעומת זה הממשלתי הביאה להתרחבות נוספת השבוע בפערי התשואות שבין מדדי התל-בונד השונים לבין אגרות חוב ממשלתיות דומות.

נציין כי פרמיית הסיכון הממוצעת בגין מדד התל-בונד 20 עלתה לאחרונה בכ- 0.3% לרמה של 1.6%. עם זאת, בתקופה המקבילה המשיך פער התשואות הממוצע הנדרש מעל מדד התל-בונד 40 להצטמצם, לרמה של כ- 2% בלבד. להערכתנו, תוספת התשואה למשקיעים במדד התל-בונד 40 בהשוואה לזו המתקבלת במדד התל-בונד 20 נמוכה למדי ואינה מצדיקה את תוספת הסיכון הכרוכה בה. נדגיש כי רמת התשואה המוצעת במדד התל-בונד 20 אינה מגלמת להערכתנו סיכוי לרווחי הון משמעותיים למשקיעים בו, אך עשויה להתאים למשקיעים סולידיים המסתפקים בתשואה הריאלית השוטפת הגלומה בו (כ- 2.9%).

 מבט לעתיד

הצפי לתוואי העלאות באופן מתון וארוך, הריבית השוטפת המתקבלת על אגרות החוב לטווח הבינוני והצפי להיקף נמוך של גיוסי חוב ממשלתיים בשנה הקרובה תומכים בהעדפת ההשקעה באגרות החוב לטווח הבינוני. נדגיש, כי בשל התגברות האיומים על חלקו הארוך של העקום מומלץ להימנע כעת מהשקעה באגרות החוב הארוכות. בנוסף, משקיעים אשר חוששים מעלייה חדה בתוואי הריבית יאלצו כיום להסתפק בהשקעות קצרות טווח ברמת תשואות נמוכה ביותר.

האפיק הצמוד - להערכתנו יש לשמור על מח"מ ממוצע של 7-4 שנים בחלק זה של התיק.

האפיק השקלי - להערכתנו יש לשמור על מח"מ ממוצע של 6-3 שנים בחלק זה של התיק.

אג"ח קונצרני - להערכתנו, לנוכח רמתן הנמוכה של פערי התשואות הקיימים בין האפיק הקונצרני לבין האפיק הממשלתי לא צפויים באפיק רווחי הון משמעותיים. עם זאת, התשואה השוטפת המתקבלת עליהן מהווה אלטרנטיבה ראויה להשקעה על פני האפיק הממשלתי. כמו כן, מומלץ לבצע השקעה סלקטיבית תוך מתן עדיפות לאגרות בעלות דירוג גבוה, על פני השקעה פאסיבית במדדי התל-בונד השונים. יש גם לקחת בחשבון אפשרות למימוש רווחים בטווח הקצר.

שוק טבע  החוץ

השבוע התנהל המסחר בדולר-שקל בטווח צר. הדולר נותר מול השקל כמעט ללא שינוי בעוד שבעולם התחזק המטבע האמריקאי בחדות. האירו נחלש מול השקל השבוע על רקע מגמת היחלשותו בעולם, כאשר מתחילת החודש התבסס שער החליפין שקל-אירו מתחת לרמת ה- 5.0 ₪ לאירו, לראשונה מזה 16 חודשים וכעת הוא נושק ל- 4.9 ₪ לאירו.

עוצמה עודפת זו של המטבע המקומי גררה גם השבוע התערבות מצד בנק ישראל (נזכיר כי יכולתו של בנק ישראל לחזק את שער האירו מול השקל היא באמצעות רכישת דולרים שכן אין מסחר ישיר בין השקל לאירו ושער החליפין שקל-אירו נקבע כשער הצלבה של השקל-דולר עם הדולר-אירו).