סקר שנערך בבנק הפועלים מצא כי כ- 60 אחוז מכלל הציבור בארץ סבורים כי רמת הידע שלהם בהתנהלות עם כסף בסיסית ביותר ואינה נכונה. את ממצאי הסקר מסר יאיר סרוסי, יו"ר דירקטוריון בנק הפועלים, אשר נאם בכנס בנושא "חינוך פיננסי בישראל" נערך בחוג לכלכלה במסלול האקדמי המכללה למינהל בהשתתפות בכירי הממשל והתעשייה הפיננסית.
לדבריו, חינוך פיננסי הוא המפתח לצמיחה כלכלית ולמוביליות חברתית. הוא בירך על עריכת כנס בנושא חשוב זה. "תופעת התחרות הגלובלית שהכרנו בתחום הצרכני חדרה גם לתחום הפיננסי. חופש הבחירה הועצם ועם החופש באה האחריות הכבדה על הפרט. נשאלת השאלה האם בידי הציבור יש כלים ומידע כדי לבחור בצורה מושכלת? האם הוא יודע מה לשאול וכיצד לפרש את התשובות? סקר שערך בנק הפועלים מצא כי כ- 60 אחוז מכלל הציבור בארץ סבורים כי רמת הידע שלהם בהתנהלות עם כסף בסיסית ביותר ואינה נכונה, 60 אחוז סבורים כי אין מספיק חינוך פיננסי ושני שליש מהאוכלוסייה חושבים שיש להעניק חינוך כבר משלב ביה"ס".
סרוסי ציין כי בנק הפועלים פועל בנושא זה כבר היום באמצעות חינוך לניהול תקציב אישי/משפחתי, חינוך לחיסכון וחינוך להשקעה. "תחום החיסכון הינו נקודת עוצמה של החברה הישראלית. חינוך פיננסי הוא מרכיב קריטי בהגשמת החירות הפיננסית של הציבור וראוי שיתחיל כבר בבית הספר".
פרופ’ יוג’ין קנדל, ראש המועצה הלאומית לכלכלה, אשר בירך את נוימן על היוזמה להקניית השכלה פיננסית לתושבי ראשל"צ, דיבר על חשיבות החינוך הפיננסי והשווה את הנושא לתחום הרפואה. "כמו שבתחום הרפואי אנו מחנכים את האוכלוסייה, כבר בגיל הרך את הצעדים ההכרחיים: לשמור על הגיינה, להתייעץ עם מומחים בעת הצורך, להקנות הרגלי בריאות על מנת למנוע נזק בעתיד, כך חשוב לנהוג בתחום הפיננסי. בדומה לתחום הרפואי, הידע של הציבור הוא מועט, ומצד שני ההתנהלות תשפיע על העתיד שלנו ללא יכולת לתקן נזקים שנעשו".
"לראשונה נחשפתי לנושא הזה כשהייתי חבר בוועדת אריאב, שניסתה לעשות רפורמה בתחום הפיננסי בישראל, באמצעות חינוך האוכלוסייה והכשרת כח אדם מיומן בתעשייה. רק אז הבנתי עד כמה יש לנו בעיה. בעיקר היום, לאחר ועדת בכר, כשהאחריות על הפרט גדלה יש צורך לספק לו את הידע והכלים להתמודד עם מורכבות הנושא. יש הצפה בתחום מבחינת השוק, היצרנים והמוצרים והשיווק הרבה יותר אגרסיבי. האזרח מבולבל והאחריות של הממשלה לספק לו את הכלים וזאת כדי להקטין פערים באוכלוסיה ולאפשר בעתיד הפחתת סיוע ממשלתי לפרט", הוסיף קנדל.
עוד ציין קנדל כי בישראל יש כיום פעילות בנושא אך היא נקודתית ויחסית מצומצמת לעומת מדינות אחרות ברחבי העולם. "נכון יהיה לאמץ מודל בו הממשלה תהווה זרז ומתאם של גופים ממשלתיים וחוץ ממשלתיים. הציבור לא מספיק מוכן. אם אנשים היו יודעים עד כמה הם לא יודעים הם היו מוכנים לשלם על הייעוץ הפיננסי, כמו שמשלמים למומחה בתחומי רפואה. ידע באוכלוסיה ימנע טעויות הרות גורל. המועצה הלאומית לכלכלה מקימה פורום מתאם של גופי ממשלה העוסקים בחינוך פיננסי, שיהווה פלטפורמה לשת"פ עם גורמי חינוך. אנו מזמינים את כל מי שיכול לתרום לנושא לבוא ולהצטרף אלינו".