|
|
מוצרים מובנים סטרקצ'רים
|
מוצר מובנה הוא סטרקצ'ר בשפה המקצועית והאנגלית. מכשיר שבהשקעה בו הקרן מובטחת (לא תמיד, אך לרוב), ובה המשקיע, תמורת ויתור על הריבית (או חלקה), "זוכה" באפשרות להשתתף בביצועים של השקעה אחרת (השקעה עם מרכיב סיכון). המשמעות היא שהמשקיע מקבל בחזרה בתום תקופת הפיקדון את מלוא סכום ההשקעה. בנוסף, אם ההשקעה הצליחה, יקבל המשקיע אחוזים מהרווחים, בדרך כלל גבוהים יותר מהרווחים בפיקדונות מסורתיים. מוצר מובנה בנוי ברובו מפיקדון בריבית חסר סיכון + אחוז מסוים של רכישת אופציות מהרווח של הריבית. ללקוח המתוחכם, בניית המוצר לבד וללא עזרת הבנק, פשוטה וזולה יותר. מוצרים מובנים אלו הם המוצרים הרווחים בשוק הרחב, אך קיימים סוגים רבים נוספים של מכשירים מובנים, מתוחכמים ומסוכנים (אך מעניינים) הרבה יותר המוצעים ללקוחות האמידים והמועדפים (באמצעות מטות הבנקים, בתי ההשקעות והברוקרים הזרים).
|
|
|
|
מוצרים מובנים – לא רק לכלכלנים
|
בשנה האחרונה אנו עדים להתעוררות בשוק המוצרים המובנים. הבנקים ובתי ההשקעות מציעים לנו מגוון של מוצרים מובנים תוך הבטחה כי "זה הדבר הבא", אולם אף אחד מהם לא מצליח להסביר לנו מה זה בדיוק. ממה מורכב המוצר, ממה נגזר הרווח שלו, והאם הוא כדאי לנו? מדריך למתחילים - בשנה החולפת מתפתח ומשתכלל שוק המוצרים המובנים ('פיקדונות מובנים'), או בשמו הלועזי - ה"סטרקצ'רים", בקצב מסחרר. חדשות לבקרים מפרסמים הבנקים מוצר מובנה זה או אחר, ובהתאמה, התחום הולך ונעשה נגיש, פופולארי ומורכב יותר מיום ליום. הבנקים מציעים את המוצר המובנה באריזה צבעונית של השגת תשואות נאות, בסיכון לא גבוה ומפתים את הלקוחות עם מגוון מוצרים מסוגים שונים.למרות שהבנקים יצאו עם מוצרים אלו כבר ב- 2003, יריית הפתיחה לגידול המשמעותי בהיקפי ההשקעה במוצרים אלו נורתה באוקטובר 2005, עם כניסתה של רפורמת בכר לתוקפה. הסיבה לכך היא שבמסגרת הרפורמה חויבו הבנקים להיפרד מנכסיהם בקופות הגמל ובקרנות הנאמנות. תוך חודשיים יצאו מקרנות הנאמנות 8.4 מיליארד שקל, ובמהלך 2006, ברחו מהקרנות 20.3 מיליארד שקל נוספים.הכספים שיצאו מקרנות הנאמנות חיפשו כתובת חדשה, ואת זו מצאו בעיקר בתעודות הסל והמוצרים המובנים. בשנת 2005 בלבד נמכרו מוצרים כאלה בהיקף של כ-4 מיליארד שקל, והציפייה היא שבסיכום שנת 2008 המספרים יוסיפו לגדול, כך שכ-15%-20% מהכספים שנפדו מהקרנות יועברו תוך כשנה לאפיק זה.
מהו מוצר מובנה? מדובר במוצר פיננסי שנלקח לתקופה מוגדרת מראש (בין כמה חודשים למספר שנים) אשר יתרונו הגדול בכך הוא שבניגוד למוצרים כמו תעודות סל, הוא מבטיח החזר מלא של הקרן (כלומר הסכום הראשוני אותו השקענו). בנוסף, אם מתקיימים תנאים מסוימים שסוכמו מראש, ניתן יהיה להרוויח תשואות גבוהות במיוחד. מוצרים מסוג זה ניתן לבנות על מדדי מניות, שערי חליפין, סחורות ריביות ועוד. לשם המחשה, ניקח לדוגמא מוצר שבנוי על מדד המעו"ף ל-3 שנים. הפיקדון במקרה זה הוא שקלי והקרן מובטחת. עם זאת, הבנקים אינם מחלקים מתנות בחינם ותמורת ה"הבטחה" להחזיר לנו לכל הפחות את סכום ההשקעה הראשוני הם גובים מחיר. ה"מחיר" הזה הוא הצמדה לא מלאה למדד מסוים. למשל: במקום להצמיד את הכסף למדד המעו"ף (שיכול גם לרדת) – נקבל הצמדה של 70% בלבד למדד. למעשה, הויתור על מלוא התשואה הוא המחיר ל"ביטוח" שאנו קונים מפני ירידות שערים.כלומר, בתמורה להבטחה לשמירת הקרן, לא נרוויח את 100% העלייה של המדד (כמו שהיינו מרוויחים אילו קנינו תעודת סל על המדד), אך נהיה "מבוטחים" מפגיעה בקרן למשך תקופת הפיקדון. כמובן שאם מדד 25 לא יעלה, נצא בתום התקופה רק עם הקרן, וכך נפסיד למעשה את הריבית האלטרנטיבית שהיינו יכולים לקבל באפיקי השקעה אחרים כגון פיקדון "רגיל". כשאנו מחליטים להשקיע בפיקדון מובנה אנו מוותרים למעשה על הריבית שהיינו יכולים לקבל על הכסף בפיקדון "רגיל", סוגרים את הכסף לתקופה ארוכה בדרך כלל ומקווים שהתנאים עליהם סיכמנו יתממשו. אם לא יתממשו, נוכל להתנחם בכך שכספי הקרן לא יישחקו.זה הרעיון הבסיסי אך הבנקים או בתי ההשקעות מציעים לרוב מוצרים מורכבים הרבה יותר, שמשכללים אוסף מדדים או שילוב בין סחורות למדדים או ריביות.
הכתבה נכתבה ע"י עופרה ברון.
הדפס
|
|
|
|
|