"השוק בארה"ב ממשיך להתקשות לשבור את רמת התשואות של ה-3%, וזאת למרות המשך נתונים חזקים, בראשם נתון המכירות הקמעונאיות והמשך העלאות ריבית של הפד. זאת על רקע הסלמה נוספת במלחמת הסחר, ההתדרדרות בשווקים המתעוררים, ירידת מחיר הנפט והערכה שהמחזור הכלכלי החיובי יתקשה להמשיך זמן רב עם רמת תשואות גבוהה יותר, גם לאור מיצוי התרחבות שוק העבודה. דווקא איטליה שדחפה לפני שבועיים לירידת תשואות עולמית, הראתה שיפור". כך עולה מסקירה מקרו שבועית של אמיר כהנוביץ’ כלכלן ראשי של בית השקעות אקסלנס. להלן עיקריה:
"בישראל התשואות ל-10 שנים מתקשות לשבור את רמת ה-2.0%, וזאת למרות נתון צמיחה מקומי חזק לרבעון השני (4.5% במונחים שנתיים), יחד עם אינפלציה וציפיות אינפלציה שמתקרבות להיכנס לגבול היעד, וחזרה להיחלשות השקל.
להערכתנו מכלול האיזונים והשיקולים תומכים במח"מ הארוך, בין היתר בשל התמחור הנוח ביחס לאלטרנטיבות ההשקעה, גידור יעיל לנכסי הסיכון, הערכותינו לאינפלציה נמוכה מהמגולם וצפי לביקוש הולך וגובר לנכסי השקעה לעומת גידול ההיצע.
ציפיות האינפלציה בישראל עולות, הפוך מהמגמה בעולם - ציפיות האינפלציה לשנה בישראל עלו בשבוע החולף אל תוך גבול יעד האינפלציה, כששברו את רמת ה-1.0% (OTC), בעוד בעולם הן דווקא ירדו. להמחשה הציפיות לשנה בארה"ב ירדו מ-1.55% ל-1.37%. עליית הציפיות האינפלציוניות בישראל הגיעה על רקע מדד מאי הגבוה (והצפוי בשוק), חזרה להיחלשות השקל, כותרות על מספר העלאות מחירי מזון ונייר ונתוני צמיחה חזקים של המשק ברבעון השני (4.5%).
הבוקר הן חוזרות לרדת יחד עם הציפיות הארוכות על רקע ירידה במחיר הנפט, חולשה ב-EM והמשך התרחבות מלחמת הסחר שעשויה להוזיל עבור ישראל עודפי סחורה מהעולם.
אפקט בסיס במדד המחירים לצרכן צפוי להכניס החל מפרסום מדד יוני גם את האינפלציה 12 חודשים לאחור אל תוך גבול היעד, לראשונה מאז 2014. במקביל גם ציפיות האינפלציה 12 חודשים קדימה מגולמות להישאר רוב הזמן בתוך גבולות היעד (1.1% ביוני) מה שעשוי ליצר אשליה זמנית של התבססות אינפלציה בת קיימא ולתמוך בסנטימנט ההשקעה בצמודים.
אנחנו ממשיכים לצפות התקררות מחירים לאחר תום השפעת העלייה במחיר הנפט על שרשרת היצור, כשהסיכון העיקרי להערכות הללו הן להבנתנו הפתעה למעלה במחירי הסחורות או בשער החליפין. אנו כזכור לא רואים סיכון משמעותי לאינפלציה כתוצאה מהידוק הכלכלה ועליית שכר ולמען האמת גם לא מ"מלחמת סחר" שאותה אנו רואים יותר כהזדמנות, אם תתרחב, בשל הערכתינו שתכליתה דווקא להוריד חסמי סחר.
למרות הכותרות על עליית מחירי מזון, בשטח הם יורדים: מחירי המזון (ללא ירקות ופירות) ירדו בחודש מאי ב-0.6%. כשרק לפני שלושה חודשים הזהירו הכותרות שהחל מאפריל "נשלם יותר". למשל, בגלובס מיום 30 למרץ נכתב: "המחאה החברתית דעכה, שכר המינימום עלה, מספר השחקנים בשוק הצטמצם"... "בחג הזה (פסח) תשלמו יותר, וגם אחריו" – ראו למטה. לשם השוואה, במאי 2017 מחירי המזון ירדו בשיעור מתון יותר של 0.3%. לאחרונה כלי התקשורת יוצרים מצג נוסף של התייקרות רוחבית, תחת הטענה שמחירי הסחורות בעולם מזנקים ולא מותירים בידי היצרנים ברירות. האומנם?
סוגת מפחדת לגלגל זינוק של 80% במחירי האורז התאילנדי מסוג יסמין לצרכנים – התחזיות להתחממות אינפלציה השנה נשענו בעיקר על התהדקות שוק העבודה והכלכלה, אך בפועל עליות המחירים הנקודתיות הגיעו בכלל מכיוון אחר, בעיקר משינויים במחירי הסחורות. ויותר מזה, העדויות האחרונות מלמדות שאת רוב ההתייקרויות היצרנים מעדיפים לספוג ולא להסתכן בירידת מכירות או איבוד נתח שוק. אחד המוצרים הללו הוא למשל ההתייקרות במחיר האורז בעולם.
המחיר של אורז תאילנדי מסוג "יסמין" אכן עלה בחדות והשלים מאז השפל האחרון בנוב’ 2016 זינוק של 80%. למרות העלייה החדה סוגת בחרה לגלגל לקמעונאים עליה צנועה בהרבה של 15%-30% ויצרניות אורז אחרות, כמו "מיה", אף מעריכות שכנראה לא יגלגלו לצרכן כלום. זאת אינדיקציה לקושי הענק של יצרנים להעלות מחירים, מחשש לאיבוד נתח שוק או קונים. הצרכן לא רואה בעיניים גם כשמדובר בהתייקרות של שקל. נזכיר כי שוק הסחורות תנודתי, קשה לצפייה, כשהוא מושפע גם ממזג אויר ומדיניות במדינות היצור ויכול להתהפך באותה מהירות. התייקרות הבשר חריגה כשהיא נובעת ככל הנראה בעיקר מדרישה חדשה של משרד החקלאות למשחטות בחו"ל להצטייד בתא עקידה שמחירו 200-300 אלף יורו. גם במקרה הזה לא כולם מעזים לגלגל את המחירים לצרכן.