שנת 2018 צפויה להסתכם בגירעון גבוה בהשוואה לשנים קודמות, סביב היעד הממשלתי לשנה זו (2.9% תוצר). כך עולה מסקירת המאקרו השבועית של אגף הכלכלה בחטיבה הפיננסית של לאומי, בראשות ד"ר גיל בפמן. להלן עיקריה:
בחודש אפריל השנה פעילות הממשלה הסתכמה בעודף תקציבי קטן של כ-0.5 מיליארד ₪, זאת בניגוד לתשע השנים האחרונות בהן חודשי אפריל הסתכמו בגירעון. כמו כן, בחינה של הנתונים מתחילת השנה מעלה כי בשליש הראשון של 2018 (ינואר-אפריל), פעילות הממשלה הסתכמה בגירעון של כ-1.6 מיליארד ₪ לעומת גירעון גבוה יותר של כ-2.9 מיליארד ₪ בתקופה המקבילה אשתקד. על הרקע הזה, נציין כי הגירעון המצטבר ב-12 החודשים שהסתיימו באפריל השנה עומד על 23.5 מיליארד ₪, שהם כ-1.8% תוצר, על פי אומדני האוצר. זאת, לעומת גירעון מתוכנן של 38.5 מיליארד ₪ (2.9% תוצר).
לאחר שלוש שנים של גירעון נמוך במיוחד, שעמד בממוצע על כ-2.1% תוצר, השנה הנוכחית צפויה להסתכם בגירעון גבוה יותר, על אף היקף הגירעון הנמוך יחסית מתחילת השנה. זאת, בין היתר, על רקע ההערכה כי הגידול בהיקף ההכנסות השנה יהיה ככל הנראה מתון יותר בהשוואה לשנים קודמות, שהתאפיינו בהיקף גבוה של הכנסות בעלות אופי חד-פעמי, ובכלל זה: מכירה של חברות ישראליות לחו"ל (מובילאיי, כתר פלסטיק ועוד), היקף פעילות גבוה במיוחד בתחום הנדל"ן (בדגש על 2015-2016), יבוא מוגבר של כלי רכב ועוד.
בספר התקציב לשנת 2019 מצוין כי משרד האוצר עדכן את היקף ההכנסות החד-פעמיות בבסיס תחזית הגבייה ל-2 מיליארד ₪ בשנים 2018-2019, זאת בהשוואה להיקף ממוצע של כ-4 מיליארד ₪ בשנים 2012-2016 והיקף שיא של כ-16 מיליארד ₪ אשתקד.
משרד האוצר מדגיש בהודעתו כי החל מחודש אוגוסט 2018 צפויה עלייה בגירעון המצטבר ב-12 החודשים האחרונים, כיוון שהחודשים אוגוסט-אוקטובר 2017 התאפיינו בהיקף הכנסות גבוה במיוחד אשר כפי הנראה לא יחזור השנה. בהקשר זה, נציין כי על אף הסכום הגבוה בו צפויה להימכר חברת פרוטרום ל-IFF, שנאמד בכ-6-7 מיליארד דולר, היקף הכנסות המדינה מעסקה זו לא צפוי להיות משמעותי במיוחד, בפרט בהשוואה ל-2017 שהייתה, כאמור, שנת שיא מבחינת הכנסות חד-פעמיות. זאת, לנוכח הרכב הבעלות בחברה, אשר ממנו נגזרת חובת תשלום המס. בנוסף, נדגיש כי היקף ההוצאות השנה, הן האזרחיות והן הביטחוניות, בין השאר, על רקע התגברות המתיחות הביטחונית באזור בעת האחרונה, עלול להיות גבוה יותר בהשוואה לשנים קודמות.
לאור האמור, ובהינתן סביבת צמיחה ריאלית של כ-3.5%, אנו מעריכים כי שנת 2018 צפויה להסתכם בגירעון גבוה מאשר בארבע השנים הקודמות (2014-2017), אך סביב היעד הממשלתי לשנה זו (2.9% תוצר). לנוכח הערכה זו, של גירעון שיגיע ליעד ולא יהיה נמוך ממנו, ובהינתן הצפי לפדיון אג"ח ממשלתיות בשוק המקומי בשנת 2018, היקף ההנפקה החודשי הממוצע בשוק המקומי, צפוי להיות גבוה במעט מאשר בשנת 2017.
נמשך הגידול בהיקף הרכישות באמצעות כרטיסי אשראי, תוך האצה קלה בקצב: היקף הרכישות באמצעות כרטיסי אשראי על ידי צרכנים פרטיים נותר בחודש מרץ השנה ללא שינוי בהשוואה לחודש הקודם. למרות זאת, נציין כי חלה עלייה מתונה נוספת בקצב הגידול של היקף הרכישות. כך, בשלושת החודשים שהסתיימו במרץ 2018, חלה עלייה של כ-9.2% בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד, זאת לאחר קצבי גידול של 9.0% ו-8.6% בחודשיים הקודמים. בנוסף, יש לציין כי קצב הגידול הנוכחי של היקף הרכישות הינו מעט גבוה בהשוואה לממוצע הרב-שנתי מתחילת 2015, שעומד על 8.9%.
הגידול בקצב הרכישות הוא תוצאה של עלייה חדה יחסית בקצב הגידול של הרכישות בקבוצת מוצרי תעשייה, בדגש על הלבשה והנעלה ומוצרי אלקטרוניקה. ביתר קבוצות המוצרים חלה האטה מסוימת בקצב הגידול של היקף הרכישות.
בחודש מרץ השנה חלה האצה גם בקצב הגידול השנתי של פדיון רשתות השיווק. בנוסף, נרשמה עלייה בקצב ההתרחבות השנתי של הפדיון בענפי המסחר הסיטונאי והקמעונאי בחודש פברואר, בהובלת הפעילות הקמעונאית. במקביל, ברביע הראשון של השנה חל גידול ביבוא של מוצרי צריכה. דהיינו, האינדיקטורים הנוספים לפעילות הצריכה הפרטית מצביעים אף הם על המשך התרחבות הצריכה הפרטית ברביע הראשון של 2018, התפתחות אשר עשויה לבוא לידי ביטוי גם בנתוני החשבונאות הלאומית לרביע הראשון של השנה שאמורים להתפרסם במהלך חודש מאי.
לסיכום, יש להדגיש כי הסביבה המאקרו כלכלית נותרה תומכת צריכה בעת הנוכחית. כך, שיעור האבטלה מצוי בשפל היסטורי בשילוב עם רמה גבוהה יחסית של משתתפים בכוח העבודה, נמשכת עליית השכר הממוצע במשק בקצב שנתי של כ-2.5%-3.0%, סביבת האינפלציה נמוכה וריבית בנק ישראל בסביבה אפסית, זאת לצד אמון צרכנים ברמה גבוהה. במבט לשנים הקרובות, יש לציין כי סביבת המאקרו צפויה להישאר תומכת צריכה, אם כי, בעוצמה מתונה יותר. זאת, כיוון שמספר פרמטרים נמצאים, כפי הנראה, לקראת שינוי כיוון, ובכלל זה: ריבית בנק ישראל שעשויה לעלות כבר השנה, אם כי, תוואי העלאות הריבית צפוי להיות מתון והדרגתי בהמשך; סביבת האינפלציה עשויה לעלות מרמה אפסית לכיוון הגבול התחתון של יעד יציבות המחירים; שוק העבודה, שמצוי בסביבה של תעסוקה מלאה, לא צפוי להשתפר באופן משמעותי בשנים הקרובות; והבלימה של מגמת העלייה במחירי הדיור, גם אם באופן זמני, עשויה להכביד על הצריכה הפרטית. במבט קדימה, אנו מעריכים כי הצריכה הפרטית צפויה לצמוח בשנים הקרובות בקצב הדומה לממוצע ארוך הטווח, כ-4% (ריאלי).
סקר החברות של בנק ישראל לרביע הראשון של 2018 מלמד על המשך התרחבות פעילות הסקטור העסקי במרבית הענפים: ברביע הראשון של 2018 נמשכה ההתרחבות בפעילות הסקטור העסקי, תוך האצה בקצב. כך עולה מסקר החברות של בנק ישראל, אשר מסתמך על דיווחים איכותיים (ולא כמותיים) של חברות מענפים שונים בסקטור העסקי.
עם זאת, בחינה ענפית של הנתונים מצביעה על שונות בהתפתחות הפעילות בין הענפים השונים. יש לציין שמרבית הענפים הציגו מאזני נטו (אחוז החברות שדווחו על עלייה בפעילות פחות אחוז החברות שדווחו על ירידה) חיוביים, דבר אשר מצביע על התרחבות בפעילות, אם כי, לא כולם מובהקים מבחינה סטטיסטית. מנגד, מאזן הנטו של ענף הבינוי ירד בחדות ברביע הראשון של השנה, והשלים שלושה רביעים רצופים של ירידות. המאזן הנוכחי של ענף הבינוי ירד לתחום השלילי לראשונה מאז הרביע השלישי של 2016. במקביל, נציין כי המאזן של ענפי המסחר נותר בתחום השלילי זה רביע רביעי ברציפות, אולם מצוי במגמת שיפור.
המגמה השלילית בענף הבינוי משקפת את התגברות חוסר הודאות בתחום זה ברביעים האחרונים, אשר באה לידי ביטוי, בין השאר, בהאטה בקצב העלייה השנתי של מחירי הדיור, ירידת היקף העסקאות הכולל (בדגש על מכירות של דירות חדשות), האטה בקצב התחלות הבנייה ועוד. לאור האמור, לא מן הנמנע כי מגמה זו תימשך גם ברביעים הבאים. ענף הבינוי בולט אף מבחינת הדיווח על מגבלות הביצוע, אשר מעבר למגבלות ההיצע שמאפיינות את הענף לאורך השנים: מחסור בעובדים מקצועיים ומחירי הקרקעות, חלה ברביעים האחרונים החמרה גם במגבלת צד הביקוש, התפתחות אשר עשויה להימשך גם ברביעים הבאים. על-פי דיווחי החברות שהשתתפו בסקר, ברביע הבא הפעילות צפויה להתרחב בענפים הבאים: שירותים, מסחר ותעשייה.