"מדד המחירים – אנחנו בקצה התחתון של התחזיות: ביום חמישי הקרוב (15/3) תפרסם למ"ס את מדד המחירים לצרכן לחודש פברואר. השוק צופה עליה חודשית של כ-0.1%, אך אנחנו נותנים סיכוי גבוה יותר להפתעה כלפי מטה". כך עולה מסקירתו השבועית של אמיר כהנוביץ’, הכלכלן הראשי של אקסלנס.
כהנוביץ’ מציין כי "למרות שבחודש פברואר נרשמה עליה במחיר הדלק, היחלשות חדה של השקל, עליה צפויה במחירי המזון, אפשרות גבוהה לתיקון מעלה במחירי ההלבשה והנעלה, לאחר הפתעה של הסעיף כלפי מטה במדד ינואר, ועליה עונתית בסעיף הדיור (למשל 0.3% בפברואר 2017), אנחנו נותנים סיכוי גבוה יותר להפתעה כלפי מטה בסעיף הדיור לאור אינדיקציות לחולשה בשוק השכירות, הפחתת מכסים החל מחודש ינואר, ירידת מחיר החשמל (חלק מההפחתה של ינואר) והתגברות התחרות בסעיף שירותי הטלוויזיה.
"מחר (שלישי) יפורסם בארה"ב מדד המחירים לצרכן לחודש פברואר (CPI) והוא צפוי להאיץ משינוי שנתי של 2.1% ל-2.2%. ההאצה צפויה להימשך גם במדדים הבאים אבל לא בגלל התחממות בת קיימא באינפלציה אלא בעיקר בשל "אפקט בסיס" זמני, כלומר מדדים חד פעמיים נמוכים בחודשים המקבילים בשנת 2017. מכס על פלדה ואלומיניום – בקושי 0.01% ל-CPI- כמה רעש סביב מכס על פלדה (25%) ואלומיניום (10%), שצפויים להוסיף בהפרזה 0.01% לאינפלציה, ולעומת זאת מעט רעש סביב היחלשות הדולר ב-15% מול היורו בשנה האחרונה, שהשפעתה על מחירי היבוא ועל כושר התחרות של ארה"ב מאפילים עליה. ויותר מזה, מכס של 25% על פלדה נבלע בתנודות המחיר הרגילות שלה, כשבשנתיים האחרונות עלה ב-106%.
"על פניו עשוי להיראות ש"מלחמת סחר" כבר מתחילה, אבל מי שגר בבית מזכוכית מוטב לו לא לזרוק אבנים. מיהי בכלל סין שתעז לשחק אותה מגנת הסחר החופשי? למעשה גם לאחר הטלת מכסים על פלדה ואלומיניום ארה"ב תהיה המדינה בעלת הסחר החופשי ביותר בעולם. סין מפריעה לסחר חופשי בשל הגבלות על תנועות הון, אי שמירה על זכויות קניין, עיוות נתונים וכו’.
"הכוחות שתומכים בשקל לא נגמרים, הם רק מתרבים- בשבוע שעבר היה זה נתון על עודף בחשבון בשנת 2017 (עודף בחשבון השוטף לא מספיק כדי להסביר התחזקות או היחלשות של מטבע), אתמול התבשרנו על עדכון כלפי מעלה של התמ"ג ל-2017 מ-3.6% ל-4.0% ועל דיווח כי SHELL ולווייתן במו"מ ליצוא גז ב-25 מיליארד דולר. לאחרונה השקל התחזק גם בשל חולשה כללית של הדולר בעולם על רקע חשש מהתפתחות מלחמת סחר של ארה"ב ולמרות התחזקות של היורו על רקע "ניציות" יחסית של ה-ECB.
"נזכיר כי להערכתנו המשך הקצר יחסית שבו השקל נחלש בעולם מקטין משמעותית מהסיכוי שיגולגל למדד המחירים לצרכן, וסביר כי ייספג ע"י היבואנים שמתמודדים כעת מול יבואנים שיכולים להביא סחורה במחירים זולים יותר.
"גם אם ממש תתאמצו לא תמצאו קשר בין הגדלת רזרבות המט"ח של בנק ישראל להיחלשות השקל - ב"י רכש בחודש פברואר מט"ח בהיקף של 304 מיליון דולר, במסגרת תכנית הרכישות שנועדה לקזז את השפעת הפקת הגז על שער החליפין. איך שלא מנסים להסביר את זה בלתי אפשרי לראות איך הרזרבות האלה מחלישות את השקל.
"המרדף אחר תשואה החל לגבות קורבנות - הריביות הנמוכות בשוק דחפו הן בנקים גדולים והן קטנים בחיפוש אחר תשואות ומצאו אותן בכרטיסי האשראי. ה-WSJ מציין כי בנקים גדולים הצליחו למשוך את לקוחות הפריים באמצעות הטבות כדומת מתן נקודות שניתן להמיר בחופשות, הבנקים הקטנים ניסו להילחם על נתח שוק באמצעות הנמכת הדרישות למתן אשראי. אבל למרות ששיעור האבטלה בירידה ולמרות שהשכר לא נפגע מתברר שחלק מהצרכנים קיבלו יותר חוב מזה שהם יכולים להתמודד איתו, כששיעור חדלות הפירעון שלהם מטפסת החשש שעולה הוא שבתרחיש של התדרדרות בכלכלה המצב יהיה הרבה יותר חמור".