היום מתפרסמת הסקירה הכלכלית השבועית "השבוע במאקרו", של אגף הכלכלה בחטיבה הפיננסית של לאומי, בראשות ד"ר גיל בפמן: "שיעור הצמיחה לשנת 2017 כולה עודכן כלפי מעלה ל-3.3%, על רקע צמיחה מהירה יחסית ברביע הרביעי. אומדן הצמיחה הראשון של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) לרביע הרביעי אשתקד, מלמד כי התוצר המקומי הגולמי של ישראל צמח בשיעור ריאלי של 3.6% (במונחים שנתיים, נתונים מנוכי עונתיות) לעומת הרביע הקודם, זאת לאחר צמיחה של 3.9% ו-3.1% בשני הרביעים הקודמים.
"נתונים חיוביים אלה, בדגש על המחצית השנייה אשתקד, הובילו לעדכון כלפי מעלה של קצב הצמיחה לשנת 2017 כולה מ-3.0% ל-3.3%, זאת בדומה לצמיחה הפוטנציאלית של המשק המקומי בעת הנוכחית.
הצמיחה ברביע הרביעי אשתקד נתמכה בעלייה של מרבית רכיבי הצמיחה העיקריים, להוציא ירידה בהשקעות בנכסים קבועים. הצריכה הפרטית (שמהווה כ-55% מהתוצר) המשיכה להציג צמיחה חיובית, אם כי, בקצב איטי יותר בהשוואה לשני הרביעים הקודמים. זאת, עקב ירידה ברכישות של מוצרים בני-קיימא, על רקע ירידה חדה ברכישות של כלי רכב, לצד קיפאון ברכישות של בני-קיימא למחצה, כאשר מנגד הצריכה השוטפת צמחה בקצב גבוה יחסית.
"במבט קדימה, אנו צופים האצה מסוימת בקצב הצמיחה של הצריכה הפרטית במהלך השנה הנוכחית על רקע הסביבה המאקרו-כלכלית התומכת צריכה וכן בשל ציפיות ליבוא מוגבר של כלי רכב על חשבון תחילת שנת 2019 בשל עדכון נוסחת המיסוי הירוק, אם כי, בעוצמה מתונה יותר בהשוואה לשנת 2016. בנוסף, יש לציין כי גם הצריכה הציבורית תרמה לצמיחה ברביע הרביעי של 2017, כשרשמה גידול חד של 9.7% (במונחים שנתיים) – הצמיחה הרבעונית המהירה ביותר מאז הרביע השני של 2013 – ככל הנראה על רקע ניצול התקציב לפני תום השנה.
"באשר ליצוא, יש לציין כי נמשכת המגמה לפיה ישנו גידול מהיר ביצוא השירותים, על רקע גידול חד ביצוא שירותי תיירות וכן יצוא שירותים אחרים שרובו מוטה היי-טק, לצד צמיחה מתונה יותר באופן משמעותי, ואף ירידות בשנים קודמות, ביצוא הסחורות (ראה/י תרשים). באשר לרכיב ההשקעה בנכסים קבועים, נציין כי הירידה ברכיב זה חלה על רקע ירידה בהשקעות בענפי המשק, בעיקר על רקע ירידה חדה ברכישות של כלי רכב להשקעה, לצד ירידה בהשקעות בבנייה למגורים, זה רביע שלישי ברציפות. התפתחות זו, משקפת את המגמות הנוכחיות בשוק הדיור שכוללות את: התארכות משך הבנייה, בין היתר, עקב מגבלת קרקעות ומחסור בעובדים מקצועיים; לצד התגברות של מידת חוסר הוודאות שנובעת, בין היתר, מהתמתנות הביקושים לדירות חדשות אשר ייתכן שמשפיעה על קצב הבנייה ועל התחלתם של פרויקטים חדשים.
"במקביל, חל גידול בהשקעות במכונות וציוד מיבוא, ככל הנראה על רקע תחילתו של השלב הראשון בפרויקט הפיתוח של מאגר הגז הטבעי "לווייתן", אולם הגידול ברכיב זה לא תורם עדיין לצמיחת התוצר המקומי. במבט קדימה, אנו מעריכים כי שנת 2018 תסתכם בצמיחה בשיעור דומה לזה של 2017. המשמעות של סביבת הצמיחה הנוכחית היא צמיחה של כ-1.0%-1.5% לנפש, קצב אשר אינו גבוה בהשוואה למרבית המדינות המפותחות.
"מדד המחירים לצרכן ירד בחודש ינואר; סביבת האינפלציה בישראל נותרה מתונה מאוד. בחודש ינואר השנה מדד המחירים לצרכן ירד בשיעור של 0.5%. מדובר בירידה חודשית חדה יותר מאשר בינואר 2017, והירידה החדה ביותר מאז חודש יוני אשתקד. לאור זאת, "סביבת האינפלציה", שמביאה בחשבון את ההתפתחות בפועל של המחירים בחודשים האחרונים ובשנה האחרונה, כמו גם את ההתפתחות הצפויה לשנה הקרובה, נותרה נמוכה מאוד. יש לציין שהוועדה המוניטארית של בנק ישראל נותנת משקל לא מבוטל ל-"סביבת האינפלציה" בהחלטות הריבית ולא רק לאינפלציה בפועל, כך שמדובר בנתון בעל חשיבות רבה.
"האינפלציה ב-12 החודשים האחרונים (ינואר 2018 בהשוואה לינואר 2017) עומדת על 0.1% (לעומת 0.4% בחודש הקודם), וב-12 החודשים הבאים אנו מעריכים כי המדד יעלה בכ-0.8%, עדיין נמוך מהגבול התחתון של יעד יציבות המחירים של הממשלה (1%-3%). נציין כי ירידת המדד בחודש ינואר חלה, בין היתר, על רקע ירידה חדה יחסית בסעיף ההלבשה וההנעלה, ירידה במחירי ההבראה והנופש וירידה במחירי הפירות והירקות. מנגד, עלייה נרשמה במחירי הדלק, זאת בפעם החמישית בששת החודשים האחרונים.
"בדומה להערכתנו המוקדמת, סעיף הדיור במדד ירד ב-0.6%, זאת על רקע ירידה, עונתית ברובה, של 0.8% בתת-הסעיף שירותי דיור בבעלות דייריהם (המשקף את מחירי שכר הדירה בחוזים מתחדשים). למרות הירידה, יש להדגיש כי קצב העלייה השנתי של מחירי שירותי הדיור נותר ללא שינוי ברמה גבוהה יחסית של 2.6%, המשקף שיעור עלייה גבוה ביחס לממוצע של החודשים הקודמים.
"להערכתנו, סעיף הדיור צפוי להמשיך ולהיות הרכיב בעל התרומה החיובית העיקרית למדד, לפחות במהלך 2018, זאת לאור משקלו המשמעותי במדד המחירים לצרכן (כ-20%). מנגד, נמשכת ההתמתנות בקצב העלייה השנתי של מחירי הדירות (עפ"י סקר הדירות החודשי של הלמ"ס שאינו נכלל במדד המחירים לצרכן), אשר משקפת את חוסר הוודאות השורר בשוק הדיור בחודשים האחרונים, בדגש על פלח השוק של דירות חדשות (ראה/י הרחבה בפסקה הבאה). בחודשים נובמבר-דצמבר 2017 היו מחירי הדירות גבוהים בשיעור של 2.0% בהשוואה לתקופה המקבילה בשנה הקודמת – קצב העלייה השנתי הנמוך ביותר מאז חודש אוגוסט 2012.
"במבט קדימה, אנו מעריכים כי האינפלציה צפויה לעלות באופן הדרגתי ולהגיע לסביבת הגבול התחתון של יעד יציבות המחירים במהלך שנת 2018. עם זאת, נראה כי עלייה זו תהיה זמנית בלבד, ובטווח הארוך יותר האינפלציה תישאר בין 0.0%-1.0%. הימצאותה של האינפלציה מתחת ליעד יציבות המחירים לפרק זמן כה ממושך, צפויה להשפיע גם על התוואי העתידי של ריבית בנק ישראל, אשר לא צפויה להשתנות באופן משמעותי בזמן הקרוב.
"שנת 2017 הסתכמה בירידת היקף המכירות של דירות חדשות: נתוני הלמ"ס מצביעים על ירידה בהיקף המכירות של דירות חדשות בסיכום שנת 2017. כך, נמכרו אשתקד 24,759 דירות חדשות, נתון המשקף ירידה חדה של כ-18.3% בהשוואה להיקף המכירות בשנת 2016. יש לציין שהירידה כללה את כל אזורי הארץ, בהובלת האזורים: ירושלים, המרכז והצפון.
"היקף המכירות אשתקד היה נמוך מזה של השנתיים שקדמו (2015-2016), בהן היקף המכירות עמד בממוצע על כ-31,100 יחידות, אולם נותר גבוה בהשוואה להיקף המכירות השנתי הממוצע בשנים 2009-2014, שעמד על כ-21,600 יחידות. דהיינו, היקף המכירות של דירות חדשות מצוי אמנם בירידה, אולם עדיין גבוה בהשוואה לשנים קודמות, להוציא את 2015-2016, בהן היקף הפעילות היה גבוה באופן חריג.
"הירידה במכירות של דירות חדשות ב-2017 חלה בעיקר על רקע המתנת האוכלוסייה הזכאית, בעיקר "זוגות צעירים" למכרזי "מחיר למשתכן" באופן כזה שדחק החוצה, ייתכן כי זמנית בלבד, את הביקושים שלהם משוק הדיור. בנוסף, הביקוש לדירות חדשות ירד אשתקד כתוצאה מיציאתם של "משקיעים" משוק הנדל"ן למגורים, עקב מהלכי המיסוי של הממשלה. למהלך זה, יש גם השפעות ממתנות על היצע הדירות להשכרה, דבר אשר עשוי להתבטא בהמשך עליית מחירי השכירות במדד המחירים לצרכן בחודשים הקרובים.
"יש לציין שברוב שנת 2017 נותר היקף המכירות פחות או יותר יציב סביב הממוצע ארוך הטווח, אולם במהלך הרביע הרביעי אשתקד הירידה התחדשה, אם כי, באופן מתון יותר. התפתחות זו, מדגישה את חוסר הוודאות השורר בעת הנוכחית בשוק הדיור, ובפרט בשוק הדירות החדשות, ויש לציין שכל עוד תכנית "מחיר למשתכן" נמשכת, הירידה בהיקף המכירות של דירות חדשות עלולה להימשך, דבר אשר עשוי לבוא לידי ביטוי גם בהמשך התמתנות קצב העלייה השנתי של מחירי הדירות (כפי שצוין בפסקה הקודמת). יש לציין שההאטה במכירת דירות ניכרת בחודשים האחרונים גם בשוק הדירות יד-שנייה, כך שמבט כולל על שוק הדיור מצביע על האטה בפעילות.
"במבט קדימה, המגמות הנוכחיות בשוק הדיור צפויות להימשך, להערכתנו, בטווח הזמן של שנה-שנה וחצי קדימה, זאת בין היתר, לאור הערכתנו כי הסביבה המאקרו-כלכלית צפויה לשמור על יציבות יחסית לצד הימשכותן הצפויה של התכניות הממשלתיות בשוק הדיור, בדגש על "מחיר למשתכן". בטווח הזמן הארוך יותר, לכשתסתיים בנייתן של הדירות שבבנייה פעילה, שמצויות בהיקף שיא, היצע הדירות הזמינות למגורים צפוי לגדול באופן משמעותי. התפתחות זו, צפויה להשפיע על שוק הדיור בישראל, באופן כזה שעשוי להביא לבלימה של עליית מחירי הדיור ואף לירידה מתונה במחירים. יש להדגיש כי עוצמת ההשפעה של מהלך זה תהיה תלויה בקצב הכניסה של דירות אלה לשוק, זאת תוך שונות גאוגרפית משמעותית בין אזורי הארץ השונים, כשאזורי הביקוש המובילים לא צפויים להיות מושפעים מכך באופן מהותי."