"צמיחה חלשה תקשה על בנק ישראל להעלות ריבית. האינפלציה הממוצעת בעשור הקרוב תהיה נמוכה משמעותית מזאת המגולמת". כך עולה מסקירה שבועית של אקסלנס. להלן הנקודות המרכזיות המופיעות בסקירה מאת אמיר כהנוביץ’, כלכלן ראשי בבית ההשקעות:
ארה"ב: השפעת נפילת עקום התשואות על משקי הבית- למשקי הבית בארה"ב קיים חוב בשווי מוערך של 2.8 טריליון דולר בחוב צף, כלומר שכל העלאת ריבית של 25 נ"ב (נקודות בסיס) מגדילה באופן מידי את הוצאות המימון השנתיות שלהם ב-7 מיליארד דולר וזה עוד לפני גלגול או לקיחה של חובות חדשים בריבית קבועה.
לשילוב הזה מספר השלכות כשהבולטת היא פגיעה במצבם הפיננסי העתידי של משקי הבית, החסכונות יעלו פחות, אפקט העושר יהיה חלש יותר והם יצטרכו לשלם יותר על הוצ’ המימון ביחס למחירי המוצרים, מה שילחץ על היצרנים להוריד מחירים כדי לא להיפגע בהיקף המכירות.
ישראל - מחפש את יעד האינפלציה? יש לנו בשורה עצובה לספר: תחזיות האינפלציה שלנו מביאה למסקנה כי האינפלציה הממוצעת בעשור הקרוב תהיה נמוכה משמעותית מזאת המגולמת. בין היתר בשל הנחה להתמתנות משמעותית בקצב עליית שכר הדירה בישראל, שחיקה מתמשכת במחירי רכבים משומשים, ירידה במחיר הדלק, החשמל והמים, התגברות התחרותיות והפחתת מיסים.
הורגים בשנים האחרונות את יעד האינפלציה - באיטיות. העדויות בנושא זוחלות ובלי "טריגר" משמעותי הנושא לא נכנס לסקירות השוטפות ולראש כותרות החדשות. כשאני מדבר על עדויות אני מתכוון בין היתר ל"פספוס" המתמשך ביעד, להתדרדרות ציפיות האינפלציה אך במיוחד לדה לגיטימציה שבנקים מרכזיים עושים לו באמצעות העלאת חשיבותם של יעדים אחרים, כמו יציבות פיננסית ובראשה החשש מהגידול ברמות החוב. לאור זאת היינו רוצים לקבל כיום מהצמודים פרמיית סיכון נוספת, על הסיכון של המשך וויתור על היעד, פרמיה שהשוק להערכתנו לא נותן, לפחות לא מספיק.
"דפלציית ההפתעות"- מה שהתחיל ב-2013 עם טענות שירידות המחירים הן "חד פעמיות" נכנס בקרוב לשנה הרביעית שלו. אלה ה"חד פעמיות" של השבוע החולף:
ב-2019 מחיר החשמל עשוי לעלות מעט כדי לממן את הרפורמה (לאחר ירידת תעריף שלא קשורה למהלך ב-2018) אבל לאחר מכן ניתן לצפות לירידת מחירים או לפחות לקיפאון.צפי לירידה משמעותית במחירי הניתוחים הפרטיים ובתשלומי ההשתתפות העצמיתרפורמה חדשה של משרד החקלאות שתייעל את ההליך הבירוקרטי צפויה להוזיל את מחירי הבשר והעופות, להערכתו בסכום מצטבר של 80 מיליון שקל בשנה.שר האוצר מתכנן לתת הקלות במס לעסקים בראשית דרכםמהצד המתייקר: צפויה ב-2018 התייקרות רוחבית של סעיף הארנונה ב-2.2% בשל התייקרות השכר בסקטור הציבורי, גבבוה משנים קודמות ואישור סופי של הרפורמה לסימון מוצרים (שתתגלגל לייקור מחירים).
מחירי היבוא לישראל – לא משם מגיעה אינפלציה - המפתח נותר בסעיף הדיור (המתמתן)-מחירי היבוא לישראל המשיכו לעלות ברבעון השלישי, בהמשך למגמה מתחילת השנה. מדד מחירי היבוא של מוצרי הצריכה עלה במצטבר מתחילת השנה בכ-3.5%. אלא ששתי נקודות חשובות בהקשר הזה. הראשונה, שהמדד נקוב בדולר, כאשר ממירים אותו לשקל מתקבלת תמונה הפוכה, של הוזלה. נקודה מעניינת נוספת היא שפירוק המדד לסעיפיו במונחים שקליים מראה שלמעט סעיף כלי התחבורה (המהווים כחדשים אחוז אחד בלבד ממדד המחירים לצרכן), כל שאר הסעיפים חזרו לרדת. האינדיקטור ממשיך לאותת על העדר אינפלציה ושעתידה ימשיך להישען בעיקר על סעיף הדיור.
בישראל – צמיחה חלשה תקשה על בנק ישראל להעלות ריבית– אומדן הצמיחה בישראל ב-2017 עשוי להיראות למביט מבחוץ חזק- 3.0%. אך אם לוקחים בחשבון את הגידול באוכלוסייה השנה (1.9%) אנחנו מדברים על צמיחה לנפש של 1.0%, שזה לא משהו בכלל. רוב הלחץ לעידוד הפעילות הכלכלית יישאר על בנק ישראל שיצטרך להותיר את הריבית נמוכה, ולא ירצה להוריד גם מהמעט שעוד צומחים כאן לנפש.
אג"ח קונצרני - מרווחי האשראי ממשיכים להיסגר: מרווחי האג"ח הקונצרני המשיכו לרדת בשבוע החולף והם סביב רמות השפל שלהם של השנים האחרונות. להערכתנו ירידת רמת התשואות האבסולוטית תומכת גם בסגירת מרווחי האשראי, בשל הוזלת עלויות המימון ועל ההקלה ביכולת למחזר את החוב. בשל הערכתנו להמשך ירידת סביבת התשואות החסרות סיכון, אנו לא רואים מניעה להמשך סגירת מרווחי האשראי לרמות שפל היסטוריות חדשות, גם נמוכות מאלה של 2007, מה שאומר שיש עוד לא מעט "בשר" באפיק.