כלכלני בנק לאומי כותבים בסקירת המאקרו השבועית שלהם כי בחודש דצמבר 2016 מדד המחירים לצרכן נותר ללא שינוי בהשוואה לחודש נובמבר. במקביל, "סביבת האינפלציה", אשר מתחשבת בהתפתחות בפועל של המחירים בחודשים האחרונים ובשנה האחרונה וכן בהתפתחות הצפויה לשנה הקרובה, עלתה מעט בהשוואה לחודש הקודם, אם כי, נותרה מתונה.
בסך הכול, שנת 2016 מסכמת שלוש שנים רצופות של אינפלציה שלילית במשק הישראלי. כך, 2016 הסתכמה בירידה של 0.2% (דצמבר 2016 בהשוואה לדצמבר 2015) במדד המחירים לצרכן, לאחר ירידה של 1.0% בשנת 2015 וירידה של 0.2% ב-2014. הסעיפים בהם נרשמו הירידות המשמעותיות ביותר אשתקד הם: ירקות ופירות, כתוצאה מירידה חדה במחירי הירקות בעוד שמחירי הפירות עלו; ריהוט וציוד לבית, בהמשך למגמה של ירידות מחירים מאז 2008 על רקע התגברות התחרות בענפים אלה לצד התיסוף בשקל; תחבורה ותקשורת, בין היתר, על רקע הוזלת מחירי הנסיעה ברכבת, אוטובוס ומוניות מצד הממשלה, לצד המשך ירידה במחירי כרטיסי הטיסה עקב רפורמת "שמים פתוחים". כמו כן, נרשמו ירידות במחירי הסלולר והדלק. במקביל, נמשכה הירידה במחירי המזון, זאת בהמשך למגמה מהרביע הרביעי של 2015, בעיקר על רקע ירידה במחירי הבשר והעופות.
מנגד, נמשכה העלייה בתת-סעיף שירותי דיור בבעלות דייריהם (המשקף את מחירי שכר הדירה בחוזים מתחדשים), שעלה ב-1.4% בשנת 2016. עם זאת, ניכרת התמתנות בקצב העלייה של מחירי השכירות (שיעור השינוי ב-12 החודשים האחרונים), אשר עמד על 2.0% בשנת 2015 ועל 3.4% בשנת 2014. יש לציין שהתפתחות זו מעט מפתיעה לנוכח נתונים שתומכים בביקוש לשכירות; כגון: עלייה בקצב גידול האוכלוסייה, עלייה בשכר, חוסנו של שוק העבודה ועוד; לצד מגמות שתומכות בגידול איטי יותר בהיצע הדירות בשוק השכירות, ובראשן צמצום הרכישות של משקיעים בשוק הדיור. לאור האמור, יתכן שתחול האצה בקצב עליית מחירי השכירות בחודשים הקרובים, ובמבט כולל, הסעיף צפוי להמשיך ולהיות גורם ההתייקרות הדומיננטי במדד כאשר בנוסף יש להתחשב גם במשקלו הגבוה (כ-25%). במבט קדימה, אנו מעריכים כי "סביבת האינפלציה" צפויה לעלות באופן הדרגתי ולהגיע לסביבת הגבול התחתון של יעד יציבות המחירים של הממשלה (1%-3%) במהלך שנת 2017.
הירידה ביצוא הסחורות נמשכה גם בשנת 2016; תיתכן התאוששות מתונה ביותר במהלך השנה
יצוא הסחורות של ישראל הסתכם ברביע הרביעי של 2016 בכ-11.3 מיליארד דולר (נתונים מנוכי עונתיות, ללא אוניות, מטוסים ויהלומים). נתון זה, משקף עלייה של 3.1% בהשוואה לרביע השלישי אשתקד – העלייה הרבעונית החדה ביותר מאז הרביע הראשון של 2014. זאת, בעיקר על רקע פעילות מוגברת בחודשיים האחרונים של 2016 (נובמבר-דצמבר).
עם זאת, בחינה של הקצב השנתי (רביע מול הרביע מקביל בשנה הקודמת) של התפתחות יצוא הסחורות הישראלי מצביעה על מגמת ירידה מתמשכת מאז הרביע הרביעי של 2014. מגמה זו, שנמשכה גם ברביע האחרון אשתקד, מצביעה על חולשתו של יצוא הסחורות הישראלי בשנים האחרונות.
בסך הכל, בשנת 2016 הסתכם יצוא הסחורות בכ-44.4 מיליארד דולר (ללא אוניות, מטוסים ויהלומים), נתון המשקף ירידה של כ-3.5%, במונחים דולריים נומינאליים, בהמשך לירידה של כ-3.9% בשנת 2015 (ראה/י הרחבה בפיסקה הבאה). נציין כי מדובר בנתון נמוך מאוד ביחס לממוצע הרב שנתי (1990-2015), שעומד על עלייה של כ-7.7%.
במקביל, יבוא הסחורות הסתכם בשנת 2016 בכ-52.2 מיליארד דולר (ללא אוניות, מטוסים, יהלומים וחומרי אנרגיה). מדובר בעלייה של כ-10% ביחס לשנת 2015, שחלה בעיקר על רקע עליות חדות ביבוא של מוצרי השקעה ומוצרי צריכה. עליות אלה נתמכו, בין היתר, ביבוא מוגבר של כלי רכב (לצריכה ולהשקעה), בחלקו על רקע הקדמת רכישות על חשבון שנת 2017; לצד יבוא של מכונות וציוד לצורך שדרוג המפעל של אינטל בקריית גת. לאור היקף היבוא הגבוה אשתקד, אנו מעריכים כי תחול התמתנות מסוימת במהלך השנה הנוכחית.
לסיכום, לאור הפער הקיים בין היקף היבוא והיקף היצוא, נמדד ברביע הרביעי אשתקד גירעון גדול יחסית בסך של כ-2.3 מיליארד דולר בחשבון הסחר הבסיסי (ללא אוניות, מטוסים, יהלומים ודלק), זאת בהמשך למגמה שהחלה ברביע השני של 2015. להערכתנו, הגירעון המסחרי עשוי לגדול גם במהלך 2017, בעקבות קיפאון ביצוא הסחורות לעומת צמיחה מתונה ביבוא. למרות זאת, העודף בחשבון השוטף של מאזן התשלומים צפוי להישמר, בשל העודף המתמשך בחשבון השירותים.
היצוא התעשייתי נסוג ב-2016 זו השנה השנייה ברציפות, בעיקר על רקע ירידות ביצוא של כימיקלים ורכיבים אלקטרוניים
היצוא התעשייתי (ללא יהלומים) התכווץ בשנת 2016 בכ-3.8%, במונחים דולריים, לאחר שירד בשיעור דומה בשנת 2015. בחינה של הנתונים לפי ענפים מעלה כי הירידה ביצוא התעשייתי אשתקד חלה בעיקר על רקע ירידות חדות בענפים: כימיקלים ורכיבים אלקטרוניים. מדובר בענפים בעלי משקל משמעותי, אשר מהווים יחדיו כ-25% מסך היצוא התעשייתי. בנוסף, עיקר הפעילות של ענפים אלה מתרכז בחברה דומיננטית אחת – כי"ל ואינטל בהתאמה – ועל כן תהליכים פנימיים בחברות אלה משפיעים על כלל פעילות הענף.
יצוא הכימיקלים רשם ירידות בשלוש השנים האחרונות. אשתקד חלה ירידה בשיעור של כ-14.6%, שהוא מתון יותר בהשוואה לשנת 2015, בה חלה ירידה של כ-27.4%. היצוא של ענף זה הושפע בשנים האחרונות מירידה של מחירי האנרגיה וסחורות אחרות, כמו גם מהתחזקותו של השקל מול האירו והליש"ט, שכן בריטניה ומדינות גוש האירו מהוות שווקי יעד מרכזיים לענף זה. לכן, נראה שהירידה בערך היצוא הדולרי, הושפעה מאד משינויי מחירי הסחורות ושערי החליפין ופחות משינוי כמותי. במקביל, היצוא של רכיבים אלקטרוניים ירד אשתקד בכ-35%, לאחר שעלה בשיעור דומה בשנת 2015. עם זאת, הירידה ביצוא של ענף זה מיוחסת בעיקר לצמצום היקפי הייצור של אינטל על רקע פרויקט שדרוג המפעל שלה בקריית גת. נציין כי בנטרול ענפים אלה היצוא התעשייתי (ללא יהלומים) צמח בכ-5.3% בשנת 2016, דבר אשר ממחיש את התלות הרבה של יצוא הסחורות הישראלי בפעילות של חברות התעשייה הגדולות. בהקשר זה נזכיר, כי על פי אומדני מכון היצוא, עשר קבוצות היצוא הגדולות בישראל מייצאות כמחצית מסך יצוא הסחורות, ללא יהלומים.
מנגד, העליות הבולטות ביותר נרשמו בענפים: מוצרי מתכת, מכונות וציוד (עלייה של כ-8%), וגומי ופלסטיק (עלייה של כ-5%), זאת לאחר שבשני הענפים הללו נרשמו ירידות בשנת 2015, על רקע הירידה החדה במחירי הסחורות בעולם. עם זאת, מאז חודש מרץ 2016 חלה התאוששות במחירי הסחורות אשר תרמה לעלייה ביצוא בשנה זו.
במבט קדימה, היצוא התעשייתי ימשיך להיות מושפע גם בעתיד מהתפתחויות בפעילות של שלוש היצואניות הגדולות של המשק (טבע, כי"ל ואינטל), לצד גורמים נוספים, ובראשם: קצב התאוששות הכלכלה העולמית בדגש על המשקים המפותחים, לצד ההשפעות ארוכות הטווח של התיסוף המתמשך בשקל (בפרט מול הליש"ט והאירו) אשר גרם לשחיקה בכושר התחרות של היצואנים הישראליים. להערכתנו, על מנת לסייע ליצואנים הישראלים להתמודד עם התיסוף המתמשך של השקל, יש צורך בתכניות ממשלתיות ארוכות טווח שמטרתן שיפור הסביבה העסקית בישראל. זאת, לצד האצת החיבור של מפעלי תעשייה לגז טבעי, דבר אשר יוזיל עלויות וישפר את היתרון היחסי של היצואנים הישראליים בעולם.