"יש לבצע שינוי מבני בבורסה ולהפוך את ישראל למרכז פיננסי עולמי. בורסה לא רלבנטית תיצור אפקט דומינו רע לכל המשק". כך אומר היום (ד’) יו"ר רשות ניירות ערך, פרופ’ שמואל האוזר, בכנס "כלכליסט". "חייבים להפנים שהבורסה בת"א כבר אינה מונופול. החברות אינן ’אסירות ציון’. חברות יכולות לגייס הון בקלות רבה בשוקי הון אחרים, ומשקיעים יכולים להשקיע בשוקי ההון הזרים בקלות", הוסיף האוזר.
יו"ר הרשות ציין עוד, כי "החזון שלנו הוא ש’אחוזת בית’ ברחוב אחד העם תהפוך להיות מרכז פיננסי בינלאומי. החזון שלנו הוא של בורסה בת"א המשמשת משאב לאומי, מחוללת צמיחה, בין הבורסות המתקדמות בעולם, ומשתפת פעולה עם הבורסות החשובות בעולם. זה אפשרי. אני לא מקבל את הטענה בקרב חלק מהשחקנים בשוק ההון כאילו הבורסה אינה חשובה ואינה רלבנטית. שוק ההון ובורסה חשובים למשק הכלכלי ולאזרחים ואסור שייחשבו ש’נחמד’ אם הם קיימים ולא נורא אם הם לא קיימים.
"אנחנו פה משום ש כלכלה מפותחת וצומחת, תעסוקה, אזרחים מרוצים, משקיעים שמצליחים לחסוך, שוק הון ובורסה שעוזרים להגשים את המטרות האלה חשובים לכולנו. שוק ההון והבורסה הם מקום מפגש בין חוסכים ויזמים שמאפשרים הקצאה יעילה של מקורות במשק הכלכלי ולכן יש להם תרומה אדירה למשק הכלכלי.
"בשוק ההון יש 3 מקורות למימון פעילות עסקית: הבנקים, המשקיעים המוסדיים והבורסה. כשמקורות ההון השונים פועלים בסביבה תחרותית, המשק הכלכלי נהנה ממגוון מקורות, מירידת מחירי הון ולכן גם מירידת עלויות ליזם.
"מה יקרה אם לא תהיה פה בורסה? לבורסה מתייבשת יש אפקט דומינו: נחזור לאחור למשק סגור ולא משוכלל- יהיה זינוק של עשרות אחוזים בעלות הכסף למימון חברות ופעילויות עסקיות; עצירה בפרויקטים וביכולת מימון של חברות, בעיקר בחברות בינוניות וקטנות; תהיה האטה ופגיעה קשה בצמיחת המשק - סגירת פעילויות, ירידה בגיוס כ"א, הגדלת האבטלה; פגיעה בדירוג החוב של מדינת ישראל, פחות שקיפות; פגיעה קשה בשווקים עתירי הון כגון – תשתיות, חיפושי גז, בניה וכו’; עליית מחירים וריבית תחזק השקל כנגד הדולר ותפגע ביצוא; מחסור באלטרנטיבות השקעה, גידול בדומיננטיות של הבנקים בשוק האשראי, עליה במחירי הנדל"ן; פגיעה במשקיעים בכלל, ומשקיעים מוסדיים בפרט - פגיעה בחסכונות הציבור ובחסכון הפנסיוני.
"מה עוד יקרה אם לא נפעל לשינוי המצב? חברות גדולות וראויות להשקעה במרבית המקרים יכולות לגייס הון גם בשוק המקומי וגם בשווקים זרים. חברות קטנות ובינוניות שתרומתן לכלכלה קטנה יותר ואולי הן מסוכנות יותר תוכלנה ככל הנראה לגייס הון רק בשוק המקומי והן אלה שתישארנה בבורסה בת"א. אם לא נפעל להפיכת הבורסה לרלבנטית למשק הישראלי, החברות הגדולות, החברות הקטנות והמשקיעים ייצאו נפסדים.
"כבר היום לצערנו, חברות גדולות, בעיקר חברות טכנולוגיה, פונות לבורסות זרות. באותה העת, כספי הפנסיה של מר וגברת ישראלי מתועלים למימון רכישת נדל"ן במנהטן וניו-ג’רסי ולא למימון השקעות תומכות צמיחה בישראל, מאידך. אנחנו בתקופת שיא של הנפקות ישראליות בוול-סטריט ובאותה עת, שיא של הנפקות אמריקאיות בישראל – הנפקות חוב.
"הנתונים הללו מדאיגים משום שיש הרבה כסף אצל משקיעים מוסדיים, בתוספת של 3.5 מליארד ₪ כל חודש ואין היצע מכשירים להשקעה ולחיסכון.
"הסיכוי למילוי תפקידה של הבורסה כמחוללת צמיחה הוא קיומו של שוק הון רלבנטי ושל בורסה מפותחת שמעודדת מכשירים אשר באמצעותם ניתן יהיה לגייס הון גם לפרויקטים של תשתית, בינוי ופיתוח. הבורסה בת"א יכולה וצריכה להציע תשתית למכשירים פיננסים שיאפשרו גם השקעות בפיתוח תשתית של כבישים, רכבות, עסקים קטנים ובינוניים, דיור בר-השגה ועוד.
"ולכן בעת הזו, אם לא נעשה משהו, הבורסה לא תהיה רלבנטית. הבורסה חייבת להיות רלבנטית. הבורסה היא מראה של הכלכלה.
מה צריך לעשות? "שינוי מבני בבורסה: הפיכת הבורסה למטרות רווח היא תנאי הכרחי ולא מספיק; עוד חברות בבורסה: חברות ממשלתיות, פרטיות נוספות, עסקים קטנים ובינוניים, מו"פ; באמצעות הבורסה נממן: פרויקטים תשתית, דיור בר-השגה, עסקים קטנים ובינונייםמכשירים פיננסים חדשים, רישום מניות זרות למסחר, הגדלת כמות צפה; שיתוף פעולה עם בורסה גדולההורדת עמלות מינימוםפיתוח מאגר השאלות; הפיכת הבורסה ל- user friendly באמצעים טכנולוגיים, מועדי מסחר, עשיית שוק במניות, מסחר אלגו’, חברי בורסה חדשים ועוד...
"השינוי המבני נדרש בעת הזו, בין השאר, משום שהוא יגרום לבורסה לפעול להרחבת פעילותה, יגרום לבורסות אחרות לשתף פעולה עם הבורסה בת"א, יאפשר מסחר במכשירים פיננסים חדשים, יגדיל נזילות לחברות ולכן יוזיל עלויות גיוס הון ועשוי להיות אטרקטיבי יותר לפעילות בינלאומית.
"מה נדרש לעשות? תזכיר חוק לשינוי מבנה הבורסה שיכלול, בין השאר, מרכיבים נוספים של פיקוח על ניהולה התקין וההוגן של הבורסה, ממשל תאגידי ראוי לבורסה בת"א והפרדה בין הזכויות בהצבעה והזכויות בהון והזכויות בהצבעה.
"מה עוד הרשות עושה היום? מפת הדרכים של הרשות מבוססת על 3 נדבכים: מה חסר ברגולציה, מה עודף ומה עושים לפיתוח השוק ולהגנה על הצרכן.
"אל נשלה את עצמנו. אין פיתרון קסם. צריך לעשות את כל אלה ועוד. הרשות פועלת בכל המישורים: שינוי מבני בבורסה, הפחתת רגולציה מבלי לפגוע במשקיעים, והסרת חסמים רגולטוריים לפיקוח שוק ובכלל זה: קפ"מ, הוזלת עלויות למשקיעים בני"ע, מכשירים פיננסים חדשים שיכולים להקל על התקציב הממשלתי, מימון המונים, קרנות זרות להגברת התחרות ועוד", סיכם יו"ר רשות ני"ע האוזר.