בשעה שבישראל מתווכחים בשאלת פיקוח המחירים בשוק הגז הטבעי והמתנגדים מזהירים מחוסר הוודאות הרגולטורית בישראל שמבריחה משקיעים, מתפרסם דוח שעשוי לחזק את עמדתם: גלובס מוסר כי דוח שנעשה במיוחד לממשלת נורבגיה על ידי חברת הייעוץ המובילה IHS CERA מדרג את ישראל במקום ה-48 בעולם במדד הסיכון בפעילות הנפט והגז ובמקום ה-61 במדד אטרקטיביות ההשקעה הכוללת, וזאת בלי להביא בחשבון את החרם הערבי.
למעשה, ממשלת נורבגיה הזמינה את הדוח הזה במטרה לבדוק מהי מידת האטרקטיביות של ההשקעה במשק הנפט והגז שלה באמצעות השוואה למדינות אחרות. ישראל היא אחת המדינות שנכללו בהשוואה, והתוצאות, מתברר, לא מזהירות. התוצאות האלה עגומות במיוחד דווקא לאור הצלחת הקידוחים שנעשו עד כה ופוטנציאל השוק. הדוח עצמו מציין שלישראל יש עוד עתודות גז פוטנציאליות בהיקף של 23TCF ופוטנציאל ל-3 מיליארד חביות נפט. מבחינת הפוטנציאל, ישראל מדורגת במקום ה-15.
מדוח חברת הייעוץ, שמייעצת במשך כשנתיים גם למשרד האנרגיה הישראלי ולפיכך מכירה את השוק המקומי, שקללה בהשוואה שביצעה גורמים כמו סיכון פוליטי וכלכלי, רגולציה (עד כמה היא מכבידה), מידת השחיתות במדינה ועד כמה היא מכבדת הסכמים עם ספקיות הנפט והגז, עד כמה היא עומדת בהתחייבויותיה לספקים, מהם הסיכויים לייצא את הגז והנפט ועוד. משקלול הגורמים הללו עולה למשל שישראל איננה עומדת במחויבויות והסכמי הנפט והגז שלה. "קדושת ההסכמים" "Sanctity of Contract" בישראל היא נמוכה מזו של אינדונזיה, אנגולה, מוזמביק ומדינות עולם שלישי אחרות. לפי הדוח, רק ניגריה גרועה מישראל במדד זה.
עוד עולה מהדוח שישראל נמצאת בסיכון גבוה מבחינת ייצוא הגז. כלומר, על פי חברת הייעוץ ישראל תתקשה לייצא את הגז יותר מאשר מדינות כמו ברזיל, אנגולה ומוזמביק. גם במדד זה, ניגריה נמצאת בסיכון גבוה יותר מישראל.
במדד הסיכון הכולל, מדורגת ישראל במקום ה-61. מדד זה משקלל מרכיבים כמו סיכונים פוליטיים, כלכליים, משפטיים, מיסויים, תפעוליים וסיכון הבטוחות שנלקחות. לפי הדוח, מדינות המדורגות נמוך הן מדינות שבהן עסקים מתנהלים בסביבה לא יציבה ולכן מתמודדים עם סיכונים מכיוונים שונים.
הדוח אינו מביא בחשבון את החרם הערבי על ישראל, ולכן ניתן להניח שאטרקטיביות ההשקעה בישראל היא אפילו נמוכה מכפי שנקבע.
הדוח כן הביא בחשבון את השינויים הרגולטוריים שחלו בישראל בשנים האחרונות. ב-2011, אחרי שיזמיות הגז השקיעו מאות מיליוני דולרים במאגר תמר, ומאגר לוויתן כבר התגלה, שינתה המדינה את חוקי המשחק והעלתה את המיסוי על יזמיות הגז. שינויים נוספים נגעו לערבויות שספקיות הגז צריכות להפקיד בידי המדינה ולהורדת שיעור הגז שיהיה מותר לייצא. שינוי אחר שכעת דנים בו הוא כאמור התערבות המדינה במחירי הגז.