חברת הדירוג Standard and Poor’s מעלות מעריכה את הסיכון בפעילות בסקטור הביטוח הכללי בישראל כ"בינוני-נמוך". הערכה זו לוקחת בחשבון את הערכת הסיכונים האופייניים לענף הביטוח הכללי כ"בינוני-נמוך", ואת סיכון המדינה כ"בינוני-נמוך". הערכה זו דומה להערכת סיכון בענפי ביטוח כללי בשווקים כמו בריטניה, ארה"ב, דרום אפריקה, בלגיה והולנד. בנוסף, סיכון סקטור ביטוח החיים בישראל הוא "בינוני-נמוך" בהשוואה גלובאלית.
בחברת הדירוג מציינים כי "על אף הסיכונים הגיאופוליטיים, כלכלת ישראל האיתנה מספקת סביבה תומכת לענף ביטוח הכללי. שוק ההון הפעיל מספק מגוון רחב של מכשירי השקעה ותומך בפעילות ההשקעות הענפה של הסקטור. עם זאת, ענף זה תחרותי יותר מענף ביטוח החיים, בעיקר בענפי הרכב. הדבר מחליש את הרווחיות החיתומית של הענף ומגביר את התלות ברווחי השקעות להשגת תוצאות חיוביות".
סיכון מדינה - בינוני-נמוך: במעלות מעריכים את סיכון המדינה כ"בינוני-נמוך", הערכה המשקפת תנאים מקרו-כלכליים חיוביים יחד עם סיכונים פוליטיים וגיאופוליטיים. "המערכת הפיננסית נהנית מסקטור בנקאי יציב ומשוק הון מקומי פעיל, שחברות הביטוח מהוות בו שחקניות מרכזיות. עם זאת המערכת הפוליטית נוטה לאי-יציבות ויכולת חיזוי המדיניות מוגבלת. גורמים אלה, יחד עם הסיכון הגיאופוליטי, מהווים את נקודות החולשה בהערכת סיכון המדינה", הוסיפו בחברת הדירוג.
סיכון כלכלי: ב-S&P מציינים כי "המשק הישראלי הינו קטן, פתוח ומוטה יצוא, עם רמה גבוהה של תוצר לנפש, כ-38 אלף דולר בשנת 2014. אנו מעריכים כי הכלכלה המקומית תמשיך לצמוח בשנים הקרובות, אם כי בקצב מתון יותר בהשוואה לשנים קודמות. תרחיש הבסיס שלנו מניח שהצמיחה ריאלית בתוצר תואט ל-2.3% ב-2014, אך תתאושש ותואץ ל-3.2% ב-2015 ול‑3.3% ב-2016. בשנים האחרונות השתרך הגידול בפרמיות ביטוח כללי מאחורי הצמיחה הריאלית בתוצר, ושיעורן ביחס לתמ"ג ירד. אנו מעריכים כי מגמה זו תימשך, ומשום כך איננו סבורים שהצמיחה בתמ"ג בהכרח תתבטא בשיעורי צמיחה דומים בסך הפרמיות בביטוח הכללי".
סיכון פוליטי: במעלות מעריכים את הסיכון הפוליטי כ"בינוני-גבוה", וזאת בעיקר בשל הסיכון הגיאופוליטי של ישראל. התדרדרות משמעותית במצב הביטחוני עלולה לפגוע בצמיחה הכלכלית של המשק, והדבר עלול להוביל לפגיעה בצמיחה ורווחיות של סקטור הביטוח.
בנוסף, סבורים בחברת הדירוג כי המערכת הפוליטית בישראל נוטה לאי-יציבות, והיכולת לחזות מהלכי מדיניות הינה מוגבלת, בהעדר קונצנזוס אסטרטגי ארוך טווח. עם זאת, מוסדות השלטון בישראל יעילים בדרך כלל, ומספקים רמה ראויה של שקיפות ואחריות. להערכתם, הדבר ממתן במידת מה את השפעת הסיכון הפוליטי על ענף הביטוח.
סיכון המערכת הפיננסית: "ישראל נהנית ממערכת פיננסית אפקטיבית ומפותחת יחסית. הממשלה נוהגת להנפיק היקפים משמעותיים של אגרות חוב במטבע מקומי, הן בריבית קבועה והן בריבית משתנה, שקליות וצמודות מדד, לפירעון תוך שנה עד 30 שנה. בנוסף, שוקי המניות ואגרות החוב מפותחים ופעילים למדי. שוק ההון הפעיל תומך בפעילות ההשקעות של חברות הביטוח, ומספק מקור מימון אלטרנטיבי למגזר העסקי המקומי, בנוסף למערכת הבנקאית", ציינו בחברת הדירוג.
מוסר תשלומים ושלטון החוק: "הערכת מוסר התשלומים ושלטון החוק הינה ניטרלית, להערכתנו, להערכת סיכון המדינה. לפי מדדי המשילות של הבנק העולמי, ישראל נמצאת בחמישון העליון בעולם במדדי שלטון החוק ומניעת בשחיתות".
סיכון ענפי: בינוני-נמוך: בחברת הדירוג מעריכים את הסיכון של ענף ביטוח הכללי בישראל כ"בינוני-נמוך", זאת בהתבסס על הערכה של חמישה מדדי סיכון המאפיינים את הענף. הם רואים את הרווחיות, חסמי הכניסה, סיכון המוצרים ופוטנציאל הצמיחה כגורמים ניטרליים, ואת חוזק המערכת המוסדית כ"בינוני".
רווחיות (ניטרלי): "אנו רואים את הרווחיות של ענף הביטוח הכללי בישראל כגורם ניטרלי להערכת הסיכון הענפי, זאת על בסיס השיפור במגמת הממוצע המשוקלל של ROR (Return on Revenue, תשואה על הכנסות) של סקטור הביטוח הכללי בישראל בשנים 2009‑2013 שעמד על כ‑9%, ועל CR (Combined Ratio, יחס משולב) של כ-105%, על פי הערכתנו. (היחס המשולב הוא המדד המרכזי לרווחיות חיתומית בענף. ככל שהוא נמוך יותר, כך הענף רווחי יותר, ויחס של יותר מ‑100% מצביע על הפסד חיתומי).
"שיעור גבוה (כ-40%) של פרמיות בענפי זנב ארוך, כגון ענפי רכב חובה וחבויות תורם גם כן ל-CR גבוה יחסית בענף. ה‑CR בענפים אלה גבוה ביחס לענפי זנב קצר, כגון רכב רכוש וביטוח רכוש אחר. זאת בשל הזמן הארוך הדרוש ליישוב התביעות, המצריך החזקה של רזרבות לפרק זמן ממושך, ובהתאם, רווחי השקעה מהווים חלק אינטגראלי מ’רווחיות הליבה’ בענפים אלה.
"ה-ROR החיובי, למרות ה-CR הגבוה מ-100%, נובע במידה רבה מהכנסות מהשקעות. כתוצאה מתחרות המחירים בענף על מוצרים שרובם הומוגניים (במיוחד בתחום הרכב), הרווחיות נשענת במידה רבה על רווחי השקעה, שהינם תנודתיים וקשים לחיזוי.
"רווחיות הענף השתפרה מעט בשנים האחרונות, ואנו סבורים שהיא עשויה להשתפר עוד יותר בהמשך. אנו מעריכים שקיים פוטנציאל לשיפור ברווחיות בכמה תת-ענפים, בעיקר בתחומי הפרט. בנוסף, ההגבלה הרגולטורית על דמי ניהול בביטוח החיים עשויה לגרום לחברות הביטוח לפעול לשיפור רווחיותן בתחום הביטוח הכללי על ידי שיפור התמחור והיעילות התפעולית", הסבירו במעלות.
סיכון מוצרים (ניטרלי): "אנו מעריכים כי הפוטנציאל של מאפייני המוצר לגרום לתנודתיות ברווחיות הענף הינו ניטרלי. זאת בשל הערכתנו כי חשיפת הסקטור לסיכון קטסטרופה היא בינונית והסיכון של הפסד בלתי צפוי בתביעות הוא נמוך.
"אירועי קטסטרופה מהותיים פחות שכיחים בישראל מאשר בשווקים גלובליים אחרים. אירוע רעידת אדמה הוא הרלוונטי ביותר, אולם ההסתברות לרעידה הרסנית במיוחד היא נמוכה. חברות הביטוח מגבילות את חשיפתן לאירוע כזה באמצעות רכישת כיסוי ביטוח משנה. סיכונים של נזקי טבע אחרים כמו סערות או שיטפונות פחות משמעותיים בישראל בהשוואה לשווקים אחרים.
"להערכתנו, יישוב תביעות בפוליסות בעלות זנב קצר, המהוות כ-60% מהפרמיות, הוא צפוי יחסית. זאת מאחר שהתביעות מוגשות בדרך כלל במהלך חיי הפוליסה או זמן קצר לאחר פקיעתה. לגבי יתרת הפעילות, בעלת זנב ארוך – יישוב התביעות עלול להימשך פרק זמן ארוך יותר ויכולת החיזוי מוגבלת יותר, במיוחד בענפי נישה, כגון ביטוחי אחריות מקצועית. אולם אנו מעריכים כי חישוב הרזרבות ותכניות ביטוח המשנה של המבטחים המקומיים נותנים מענה ראוי לאי‑ודאות זו".
חסמי כניסה (ניטרלי): במעלות רואים את חסמי הכניסה לפעילות בענף הביטוח הכללי בישראל כ"בינוניים". הערכתם מתבססת על ההערכה הן של החסמים הרגולטוריים, והן של החסמים התפעוליים כ"בינוניים".
"אנו מעריכים כי חסמי הכניסה הרגולטוריים לענף הינם בינוניים, בשל התהליך הרגולטורי הארוך לקבלת רישיון מבטח. תהליך זה כולל דרישה להציג תכנית עסקית אמינה וישימה לשלוש שנות פעילות לפחות ודרישה לעמידה בהון עצמי מינימלי. כמו כן, חברות הביטוח מחויבות לפרסם דוחות כספיים תקופתיים מבוקרים. דרישות נוספות חלות על בעל השליטה בחברת הביטוח, בין היתר דרישה להציג חוסן פיננסי באמצעות הצגת הון עצמי משמעותי, חופשי משיעבוד. החזקה של יותר מ-5% מאמצעי שליטה בחברת ביטוח מחייבת גם כן קבלת היתר רגולטורי, בדומה לתהליך לקבלת רישיון.
"הערכתנו כי חסמי הכניסה התפעוליים לענף הם בינוניים משקפת את תפקיד ערוצי ההפצה בחדירה לשוק. הפצת המוצרים נעשית ברובה באמצעות סוכנויות ביטוח, בין שהן עצמאיות או בבעלות חברות הביטוח. עם זאת, מאחר שמרבית המוצרים בביטוח אלמנטרי הם פשוטים והומוגניים למדי, הפצה ישירה ללקוח הקצה מהווה גם כן ערוץ אפשרי. בתוך כך, חברות הביטוח הישיר הפכו להיות פעילות יותר בענף בעשור האחרון. כמו כן, מספר החברות הפועלות בתחום הביטוח הכללי גבוה ממספר החברות הפעילות בתחום ביטוח החיים והחיסכון ארוך הטווח. הדבר משקף להערכתנו, בין היתר, כי חסמי הכניסה התפעוליים נמוכים יותר לענף זה בהשוואה לענף ביטוח החיים.
פוטנציאל הצמיחה של הענף (ניטרלי): "אנו רואים את פוטנציאל הצמיחה של ענף הביטוח הכללי כגורם ניטרלי להערכת סיכון הענף, המשקף את הערכתנו כי נראה יציבות יחסית בפרמיות בשנתיים-שלוש הקרובות. ענף הביטוח הכללי בישראל הוא מפותח ובשל, כאשר כ‑60% מהפרמיות מגיעות מתחומי הרכב, והיתר בעיקר מענפי הרכוש וחבויות אחרים.
"היקף הפרמיות ברוטו בביטוח כללי עלה בשנים 2009‑2013 בקצב שנתי ממוצע של כ-2%. עם זאת, שיעור הפרמיות ביחס לתמ"ג במחירים שוטפים ירד מכ-3.1% בשנת 2004 לכ-1.8% בשנת 2013, מה שמעיד כי שיעורי הצמיחה בענף נמוכים מצמיחת התוצר. אנו סבורים כי שיעור הצמיחה של הפרמיות בשנים הקרובות יישאר בטווח של כ-0%‑2%, פחות מהגידול בתמ"ג. במונחים ריאליים מדובר בסטגנציה", הדגישו ב-S&P.
מערכת מוסדית (סיכון בינוני): במעלות מעריכים את החוזק של מערכת המוסדית בישראל כ"בינוני". זאת על בסיס הערכת יעילות המערך הרגולטורי ועומק ותדירות ההתערבות הרגולטורית כ"בינוניים", יחד עם היעדר ליקויים מהותיים במשילות ובשקיפות.
מערך רגולטורי: "חברות הביטוח בישראל נמצאות תחת פיקוח הממונה על שוק ההון, הביטוח והחיסכון במשרד האוצר, מתוקף חוק הפיקוח על שירותים פיננסים (ביטוח), התשמ"א 1981 והוראות שניתנו מכוחו. בנוסף, חברות הביטוח כפופות לחוק חוזה הביטוח ולחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים. כמו כן, כמו כל חברה, חברות הביטוח כפופות להוראות חוק החברות, ולגבי חברות ציבוריות גם לחוק לניירות ערך. לאחרונה הונהגה מדיניות מעודכנת לפיקוח על גופים מוסדיים, ואושר החוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות ("חוק הריכוזיות"), אשר צפוי להשפיע על מבנה הבעלות של כמה מחברות הביטוח בענף, כפי שיפורט בהמשך.
"הפיקוח הרגולטורי הינו הדוק ומבוסס על סטנדרטים בינלאומיים, בכללם של הארגון הבינלאומי למפקחים על הביטוח (IAIS), של הארגון לשיתוף פעולה ופיתוח כלכלי (OECD) ושל רשויות פיקוח זרות אחרות. בפרט, בכוונת הממונה על שוק ההון ליישם בישראל את הדירקטיבה Solvency II של האיחוד האירופי להבטחת כושר הפירעון של חברות הביטוח, הצפויה להיכנס לתוקף באירופה בתחילת 2016.
"חוק הפיקוח על הביטוח מקנה לממונה על שוק ההון ולשר האוצר שורה של סמכויות לקבוע הוראות, תקנות והגבלות על ניהול עסקי חברות הביטוח. אלה כוללות קביעת כללי ממשל תאגידי המסדירים את פעילותם של הדירקטוריון ושל ועדותיו, כגון ועדת ניהול סיכונים. כמו כן, הממונה על שוק ההון ושר האוצר קובעים הנחיות לעניין מדידת נכסים והתחייבויות, הלימות הון, הרכב הון, מגבלות על השקעות, הסדרי ביטוח משנה ודיווחים לממונה על שוק ההון ולציבור. הרגולטור דורש מהחברות למנות חברי דירקטוריון בלתי-תלויים ומאשר אותם, וכן מאשר בעלי תפקידים אחרים כגון אקטוארים ומנהלי סיכונים, ובכך מחזק עוד יותר את מערך המשילות.
"בנוסף, חלוקת דיבידנדים מחברת הביטוח בנסיבות בהן ההון העצמי נמוך מ-115% מדרישת המינימום הרגולטורית לאחר החלוקה, כפופה לקבלת אישור מראש של הממונה על שוק ההון. חלוקת דיבידנד מותנית גם בהגשת תחזית רווח לשנתיים לרגולטור, וכן תכנית שירות חוב ותכנית פעולה אופרטיבית להשלמת הון, שתיהן באישור הדירקטוריון.
"קרן המטבע הבינלאומית (IMF) והתכנית להערכת הסקטור הפיננסי של הבנק העולמי (FSAP) מבצעות הערכה עצמאית של מפקחים על הביטוח. הדוח האחרון שלהם על המערך הרגולטורי בישראל מצא כי הרגולציה והפיקוח בישראל חזקים, והסקטור הפיננסי איתן.
"רקורד היסטורי של התערבות רגולטורית. אנו מעריכים את הרקורד ההיסטורי של ההתערבות הרגולטורית כבינוני. מחד הפיקוח הרגולטורי הינו הדוק, ומייצר רפורמות שמטרתן להגדיל את השקיפות, להקטין סיכונים ולהגדיל את הלימות ההון של הענף. מאידך, הערכתנו לוקחת בחשבון גם את השפעתו המוגבלת של הרגולטור בעבר על הממשל התאגידי בחברות הביטוח".
משילות ושקיפות: "אנו סבורים כי סטנדרטים של משילות ושקיפות בענף הינם הולמים. כל חברות הביטוח בישראל מפרסמות דוחות כספיים מפורטים מאד תחת כללי החשבונאות הבינלאומיים, ה-IFRS, מה שמאפשר ביצוע השוואות בין-מדינתיות ומספק שקיפות. הדוחות הכספיים של חברות הביטוח מבוקרים באופן שוטף על ידי משרדי רואי החשבון מארבעת הגדולים, בעיקר ארנסט אנד יאנג ו-KPMG. כל חברות הביטוח הציבוריות מספקות מידע על תגמול בכירים, בעלות על מניות, תהליכי בקרה פנימיים ונהלים, דבר שמחזק את הממשל התאגידי. איננו מזהים פגמים מהותיים בהתנהלות התאגידית.
"יישום חוק הריכוזיות צפוי להוביל להפרדת חברות הביטוח מקונגלומרטים מקומיים ולפישוט מבנה הבעלות שלהן, דבר אשר להערכתנו יתמוך בחיזוק הממשל התאגידי בקבוצות הביטוח המקומיות", סיכמו בחברת הדירוג S&P מעלות.