כיל תשלם למדינה פחות מכפי שהיא משלמת היום בעקבות יישום המלצות ועדת ששינסקי 2, כל עוד רווחיותה התפעולית תהיה נמוכה מ-1% - כך עולה מהמצגת שהציגה היום (ב’) הוועדה. לעומת זאת, אם רווחיותה של כיל תעלה על 14%, יגדל חלקה של המדינה לעומת החלק הנוכחי. כך מדווח "גלובס".
הסיבה לכך היא שהמס של ששינסקי חל רק החל מרווח של יותר מ-14% בעוד שבמקביל יורד שיעור התמלוגים על האשלג - המקור לכ-80% מרווחי כיל - שעומד כיום על 7.5% בממוצע ל-5%. התמלוגים משולמים על הכנסות בעוד שההיטל החדש משולם רק על הרווח העודף.
במסיבת עיתונאים שכינס האוצר בעקבות הגשת המלצותיה הסופיות של ועדת ששינסקי השנייה לשר האוצר יאיר לפיד הסביר יו"ר הוועדה פרופ’ איתן ששינסקי כי העיקרון שהנחה את הוועדה היה פרוגרסיביות.
סגן הממונה על התקציבים אודי אדירי, שריכז את עבודת הוועדה, אמר כי "אם תהיה ירידת מחירים באשלג יכול להיות מצב שההכנסה של המדינה תקטן, אבל בתמונה הכוללת כשמביאים בחשבון גם את הברום והפוספט אני לא רואה מצב שהסך הכול יהיה יותר קטן".
אדירי הוסיף כי "עיקרון הפרוגרסיביות שהנחה אותנו קובע שאם אם החברות מרוויחות הרבה הציבור יקבל הרבה כסף ואם הן מרוויחות מעט – הציבור יקבל פחות". הוא ציין כי יישום מודל ששינסקי במחירי האשלג של 2008 היה מניב למדינה הכנסות בהיקף של 1.8 מיליארד שקל בעוד שכיום, לאחר הצניחה במחירי האשלג צפוי המודל להכניס רק 400 מיליון שקל.
3 פקידים בכירים במשרדי הממשלה יצאו להגנת כיל והגישו דעת מיעוט בוועדה. ממדובר בנכ"ל משרד הכלכלה עמית לנג, מנכ"לית משרד התשתיות הלאומיות אורנה הוזמן-בכור ומנהל מינהל אוצרות טבע במשרד התשתיות הלאומית יוסי וירצבורגר - שקראו להקל עוד יותר עם כיל.
"שר האוצר מקבל היום דוח בעל משמעות רבה ובעל השלכות שליליות מרחיקות לכת על עתיד הנגב, האבטלה, התעשייה והכלכלה בישראל", כך מוסרים היום חברת כיל בתגובה להמלצות ועדת ששינסקי השניה. לדבריהם, זהו "דוח שנוי במחלוקת גם בקרב החברים בוועדה, שלא דנה ולא עסקה בהשלכות מסקנותיה על האבטלה והיכולת לקיים תעשייה חזקה בנגב".
בכיל קוראים לשר האוצר "לקחת את כל אלה בחשבון, ולהבין שאימוץ מסקנות הדוח יהפכו אותו לאחראי על תוצאותיו הקשות לאבטלה, למשבר חברתי ואנושי בנגב, לתעשייה ולפגיעה קשה בנגב ובכלכלה. נדרש כאן אומץ לב ואחריות ציבורית בכדי לעמוד אל מול הגל הפופוליסטי ואל מול עיני העובדים ולהבטיח להם שהמסקנות ייבחנו בראי האבטלה וההשקעות בדרום. אנו מקווים שהרגישות החברתית וההיגיון הבריא יהיו המשקפיים בהם ייבחנו מסקנות אלה לפני שהן מאומצות ’על עיוור’ לקול תשואות אלה שרואים במיטוט כיל פתרון לכל תחלואי המשק.
כיל רק עתה קיבלה את הדו"ח הסופי ודירקטוריון החברה ואנשיה ילמדו אותו בקפידה. "לצערנו", נמסר מהחברה, "עיון ראשוני בהמלצות הסופיות של הוועדה מלמד על כך שההמלצות לא שונו באופן מהותי כך שיתאפשר לכיל לממש את תוכניות ההשקעה שהיא תיכננה לבצע ערב הקמת ועדת ששינסקי 2.
"תוצאת המלצות חלק חברי הוועדה משיתות על פעילות כיל בישראל את עול המס הגבוה ביותר בעולם, ובאופן משמעותי לעומת כל מדינה אחרת על הגלובוס שעוסקים בה בהפקת המינרלים אשלג, פוספט וברום. התוצאה הבלתי נמנעת מכך היא פגיעה קשה ולא מוצדקת בכיל, אך גם פגיעה קשה בכלכלת ישראל בכלל ושל הנגב בפרט, על אחת כמה וכמה נוכח ההאטה והמיתון במשק. בסופו של דבר, אפילו הכנסות המדינה מפעילותה של כיל עלולות להיפגע בשל אובדן הכנסות עקב צמצום פעילות החברה והקטנה של מספר העובדים הישירים והעקיפים המתפרנסים ממנה.
"הנהלת החברה עשתה ככל אשר לאל ידה לשכנע את הוועדה הנכבדה כי אין שום סיבה מוצדקת לכפות דווקא על כיל, שהיא עמוד השדרה הכלכלי והחברתי בנגב, את התנאים הגרועים ביותר בעולם להשקעה ובכך לפגוע בתרומתה לנגב ולכלכלת ישראל בעיקר בימים אלה של מיתון, האטה וחוסר ודאות כלכלית. אין בליבנו ספק כי אם ייושמו המלצות אלה ככתבן וכלשונן, נזקיה יהיו מיידים, אולם במרוצת הזמן הם רק ילכו ויתעצמו.
"עתה, משפורסמו ההמלצות הסופיות של רוב חברי הועדה, הובהר לכל שהועדה למיסוי משאבי הטבע היתה בעצם הועדה למיסוי כיל, כיוון ששום חברה אחרת בישראל לא תפגע מהמלצות הוועדה.
"כיל סבורה כי יש לגנוז את המלצות רוב חברי הועדה כדי למנוע את הנזקים הצפויים מהמלצותיה. אנו תקווה כי בטרם תדרש הממשלה להתייחס להמלצות אלו ולשאלה אם לאמצן וכיצד, יבחנו משרדי המשלה לעומק את ההמלצות ונושאים נוספים שהוצגו להם. האחריות הציבורית מחייבת זאת.
"בעולם תחרותי בו יש עודף כושר ייצור, ירידות מחירים חדות בכל האזורים ובכל תחומי הפעילות, ייקור משאב הטבע ללקוחות הסופיים בדרך של מיסוי, תמלוגים וכד’, יביא לאובדן כושר התחרות של המשאב הישראלי.
"בשנים האחרונות, עוד בטרם אושרו ההמלצות הסופיות, כיל העבירה כל שנה מעל למיליארד שקלים תקבולים למדינה- יותר מכל חברה אחרת בישראל - ולמעלה מהשיעור הממוצע העולמי של מתחרותיה. כיל היא המעסיק הגדול ביותר בנגב והיא השקיעה בו בממוצע כ-1.5 מיליארד ₪ כל שנה - יותר מכל חברה אחרת. השקעות אלה נעשו מתוך אמונה בישראל ככלכלה יציבה וידידותית לתעשייה.
"כצעד אחרון להרס אמונה זו, ממליצים רוב חברי ועדת ששינסקי, כפי שהוועדה עצמה אומרת, לכפות על כיל את הסביבה הכלכלית ואת עול המס הכי גבוהים והכי קיצוניים בעולם. כתוצאה מתהליך הפגיעה בכיל נאלצת החברה להתאים את האסטרטגיה העסקית שלה בישראל לסביבה הכלכלית הקשה וחוסר היציבות הנכפה עליה.
"במסגרת שינוי האסטרטגיה, דירקטוריון כיל נאלץ כבר לקבל מספר החלטות שהן בבחינת הבלתי נמנע הנובעות מחוסר כדאיות כלכלית ומחוסר וודאות עסקית, ובכלל זה: ביטול השקעות מתוכננות בישראל בגובה של 2.5 מיליארד שקלים; בחינה מחדש של השקעות מתוכננות בישראל בגובה של 3.5 מיליארד ₪; הסטת השקעות למקומות אחרים בעולם; סגירת מפעל המגנזיום והאצתן של תכניות התייעלות במפעלי החברה בנגב; והתמקדות בצמצום עלויות כמרכיב עיקרי ליצירת ערך עסקי בישראל.
מכיל נמסר כי "דעת המיעוט שנכתבה על ידי משרד הכלכלה, משרד האנרגיה והמים והמשרד לפיתוח הנגב והגליל, האמונים על ראיית התמונה הכלכלית בכללותה ועל פיתוח הנגב, נקטה בגישה מאוזנת יותר. דעת המיעוט, שהיא בוודאי דבר לא שכיח בדוחות מסוג זה, מלמדת אף היא על כך שהיקף נטל המס הכולל המומלץ על ידי הוועדה הוא קיצוני ובעל פוטנציאל נזק כלכלי משקי משמעותי.
"אין ספק כי מקבלי ההחלטות בממשלה ובכנסת יצטרכו לתת דעתם לדעת המיעוט, שבנסיבות העניין, היא בעלת משקל עודף. כיל שומרת על זכותה לבחון אפיקים משפטיים בישראל או בחו"ל כדי להגן על זכויותיה והשקעותיה בישראל", סיכמו בכיל.