חברת קמהדע נוסדה בשנות ה-90, והחלה להסחר בבורסת תל אביב בשנת 2005. החברה החלה את דרכה כשיתוף פעולה בין ראלף האן ודוד צור אשר במסגרתו רכשו השניים מפעל לתרופות המבוססות על עיבוד פלסמה אנושית. החברה, שהראתה רווחיות כמעט מיום הקמתה, התבססה לאורך שנים על ייצור ושיווק של תרופות גנריות וחומרי בסיס לתרופות, כגון אלבומין, כאשר שווקי היעד העיקריים שלה היו ישראל, מדינות אירופה ואסיה.
בעקבות התחרות הגוברת משנה לשנה וירידת מחירי המוצרים (לדוגמא, מחיר מוצר הדגל של קמהדע באותן שנים - האלבומין ירד ב-80%) החליטה קמהדע על שינוי אסטרטגי ובמסגרתו הקימה החברה קווי ייצור חדשים שמתמקדים במוצרים שיש לקמהדע ערך מוסף בהם. נוסף על כך, החלה קמהדע להתמקד ביצור של תרופות מקור. כיום החברה פועלת במספר תחומי פעילות:
- פיתוח, ייצור ושיווק של תרופות אשר מופקות, ברובן, מפלסמה או מתוצריה, וכן מתן שירותי מילוי של תכשירים רפואיים לחברות שונות, כאשר המוצרים המובילים הם מוצר ה- אנטי כלבת ומוצר ה- אנטי Rh.
- יבוא והפצה של מוצרים משלימים למוצרי קמהדע כגון פקטורי קרישה, נוגדני צהבת וכד’, אשר ברובן מיוצרות על ידי חברות אירופאיות.
- יצור ושיווק של מוצר ה- Glassia™ - הוא חלבון אלפא 1 אנטיטריפסין (AAT) במתן בעירוי ואינהלציה.
בעוד שהתחומים המסורתיים של קמהדע מכניסים לחברה כ-50 מליון שקל בשנה, קפיצת הדרך של קמהדע בוצעה בעקבות גילויו של המדען הראשי של קמהדע בשנות ה- 2000 והוא היכולת של החברה להפיק את חלבון ה-AAT. מפלסמה באופן המאפשר רמת נקיון גבוהה ביותר וכן את הצגתו כמוצר נוזלי מוכן לשימוש ובכך להקל משמעותית על החולים הדורשים את המוצר לכל ימי חייהם. כמו כן, עקב היותו של המוצר בעל רמת נקיון גבוהה כ"כ ובמצב נוזלי, המוצר נמצא כעת בשלבי פיתוח למתן באינהלציה ("הדור הבא").
חלבון ה-AAT הוא חלבון טבעי הקיים בגוף ומיוצר ע"י הכבד. מחסור מולד בחלבון זה עלול לגרום למחלת ריאה בשם אמפיזמה תורשתית, מחלה בה שקי האוויר הזעירים בריאות מוגדלים וניזוקים. כתוצאה מכך נוצרים חללים גדולים, וקטן שטח הפנים לחילוף גזים. נפחת קשה גורמת קוצר נשימה, ולעיתים מובילה לאי-ספיקה נשימתית ו/או לאי-ספיקת לב.
לפי נתונים סטטיסטיים של אגודת חולי AAT בארה"ב, ישנם בארה"ב ובאירופה למעלה מ- 240,000 חולים פוטנציאליים במחלת הנפחת התורשתית אשר פחות מ- 10% מהם אובחנו בפועל כחולים במחלה. לפי הארגון העצמאי MRBהעוסק בחקר השוק המתמחה במוצרי דם ופלסמה בארה"ב, עלות הטיפול השנתית בחולה AAT נעה בין 80 ל - 100 אלף דולר אשר ממומנות על-ידי תכניות הביטוח הרפואי בארה"ב. שוק ה-AAT בעירוי בארה"ב מוערך ב-450 מיליון דולר בשנה עם קצב צמיחה של כ-7%.
מטרתה המוצהרת של קמהדע היא לתפוס 10% מהשוק האמרקאי תוך שלוש שנים עם מוצר ה-ATT במתן בעירוי דם. לדברי ירון צ’רני, דירקטור פיתוח עסקי בקמהדע:
"האסטרטגיה של קמהדע כיום היא להכנס לתחום האינהלציה (של מוצר ה-AAT) ועד אז חדירה לשוק האמריקאי עם מוצר ה- Glassia™. כיום יש לקמהדע מספיק כסף בקופה כדי לממש את האסטרטגיה הזאת אשר היעד הוא תפיסה של כ-10% מהשוק תוך שנתיים שלוש במוצר בעירוי. בהמשך, לאחר שפיתוח מוצר ה-AAT באינהלציה יושלם, המטרה שלנו לחדור קודם לשווקים האירופאים ואח"כ לשוק האמריקאי כאשר אנחנו רוצים להשיג נתח שוק של 70%-80% בדומה לשאר המוצרים שלנו."
הייחודיות של קמהדע במוצר ה-AAT הניתן בעירוי נובע מכך שהמוצר מגיע בצורת נוזל ואינו מצריך המסה לפני הזרקתו, שלא כמו במוצרי האבקה של המתחרים. בנוסף, רמת הניקיון של המוצר גבוהה יותר. לדברי ירון צרני:
"הלקוחות שלנו מקבלים את התרופה בעירוי ולכן יש חשיבות רבה לכך שהמוצר מגיע בצורה נוזלית לעומת אבקה אצל המתחרים. המסת האבקה והכנתה לעירוי המבוצעת על ידי אחות על פי רוב, יוצרת קצף שגורם לאיבוד חומר מהתרופה דבר שיש לו השלכה על ההוצאות היות והתרופה יקרה, זאת במקביל לזמן הכנה ארוך יותר – עלות נוספת של האחות"
מאחר שהשוק האמריקאי של ה-AAT בעירוי נשלט על ידי טלקריס, בקסטר ו-CSL, החברה מתכוונת לנסות ולהגדיל את השוק. דרך אחת לעשות זאת היא ליצור בעזרת מפיץ גדול שיתן חבילת תמיכה מקיפה לחולה הכוללת תמיכה אדמיניסטרטיבית מול חברות הביטוח ותמיכה רפואית בעזרת צוות רפואי מומחה. במקביל, החברה אינה פוסלת מעבר של חולים המטופלים בתרופות אחרות לתרופה של קמהדע. במידה והחברה לא תצלח בהגדלת השוק, או בהצטרפות חולים לטיפול בתרופה של קמהדע, היא תאלץ להתחרות במחיר וכאן רמת הניקיון והניצול הגבוה של התרופה יתנו לה יתרון, אך ספק אם מדובר ביתרון משמעותי.
מבחינת החדירה לשוק האמריקאי קמהדע החלה לממש בפועל את האסטרטגיה שלה כאשר חתמה על הסכם שתוקפו 5 שנים עם מפיץ אמריקאי גדול (חברתAmerisource Bergen ), ובמסגרתו התחייב המפיץ האמריקאי למכור בסכום מינימאלי של 15 מליון דולר בשנה וחצי הקרובות את מוצר ה- Glassiaרק על מנת לשמור על האקסקלוסיביות שלו.
יש לציין כי פרט לארה"ב קמהדע גם החלה לשווק את תרופת ה-AAT בעירוי בברזיל כאשר החברה כבר רשמה שם הזמנות ראשונות. להערכת החברה, מכירות התרופה בברזיל צפויות להסתכם ביותר ממיליון דולר כבר במהלך שנת 2010.
השלב הבא באסטרטגיה של קמהדע הוא לחדור לאירופה מאחר שבאירופה דורשים ניסויים שונים מהניסויים הנערכים בארה"ב (FDA) עבור קבלת אישור רגולטורי , קמהדע תנסה לחדור לשוק עם מוצר ה-AAT במתן אינהלציה אשר מצוי בימים אלו בניסויים קליניים. כיום, בניגוד לשוק האמריקאי התחרותי קיימים בשוק האירופאי רק מתחרה אחד והוא Talecris ושני יצרנים מקומיים בספרד (אשר מוכר גם בברזיל) וצרפת אשר מספקים את הצרכים של כ-1,000 מתוך 6,000 החולים ברחבי היבשת. נתונים האלה מאירופה יקלו מאוד על חדירה של קמהדע לשוק שהרי הוא פחות רווי במתחרים ופחות מנוצל מבחינת החולים. לדברי ירון צ’רני השיווק באירופה יתבצע באסטרטגיה דומה לאסטרטגיה שננקטה בארה"ב:
"להערכתי השיווק יהיה בעזרת שותף שירצה להכנס לתחום באירופה וכמו השותף האמריקאי אנחנו נחפש שותף אסטרטגי שהוא מפיץ דומיננטי בשוק. "
כמובן, יש לזכור שקיים חשש שניסויים אלו ייכשלו בדומה לניסיונותיה של חברת MannKind לקבל אישור FDA על תרופת Afrezza שהיא למעשה אינסולין שניתן באינהלציה. לדברי ירון צ’רני יש שוני רב בן הניסויים ואין להשליכם על מוצר ה-AAT באינהלציה:
"ההבדל בין ניסוי האינסולין שנכשל ומוצר ה-AAT באינהלציה של קמהדע נובע מכךשהאינסולין אמור להספג בדם דרך מעבר בריאות (מתן סיסטמי/מערכתי) בניגוד ל-AAT שמטרתו להגיע לריאות עצמן ולא להספג בדם. בניסויים הקודמים הראנו כי בניגוד לעירוי של AAT שההערכה הינה כי 2%-3% מהחומר הפעיל בסופו של דבר נספג בריאה, בטיפול שלנו כ-60% מהחומר הפעיל יספג בריאה."
הצלחת פיתוחו של המוצר באינהלציה תעניק לקמהדע יתרון תחרותי משמעותי בשוק. מבחינת קמהדע המוצר הוא אותו מוצר מבחינת התוויה, אלא שצריכתו תעשה בשאיפת החומר, במקום בעירוי תוך ורידי. שיטת הטיפול במוצר באינהלציה חסכונית בזמן, בעלויות אישפוז ובולטת ביתרונה המשמעותי עבור נוחות החולה, כאשר במקום הזרקה שבועית במשך שעות לתוך הוריד, יידרש החולה לשאוף את החומר במשך דקות ספורות מדי יום. המוצר יכול לפתור את הקושי ולאפשר לחולה אימוץ אורח חיים תקין, ויכולת לקיים חיי שגרה ועבודה. להערכת החברה מוצר האינהלציה יאפשר לחברה לתפוס נתח שוק של כ-80% שיאפשר לחברה מכירות של מאות מליוני דולרים בשנה עם רווח שולי גבוה מאוד.
במקביל פועלת החברה להתאים את מוצר ה-AAT במתן באינהלציה לאינדיקציות נוספות:
- שוק הסיסטיק פיברוסיס. מחלת הסיסטיק פיברוסיס הינה מחלה תורשתית הגורמת לכך שבלוטות ההפרשה בגוף אינן מתפקדות באופן תקין. מספר הלוקים בסיסטיק פיברוזיס מוערך בכ- 100,000 חולים בכלל העולם, כאשר קצב אבחון חולים חדשים הינו כ-1,000 חולים בשנה בארה"ב בלבד. בשנת 2008 החברה סיימה בהצלחה ניסוי שלב II כאשר השלב הבא הוא ניסוי קליני שלב III בעל משך זמן המוערך בלמעלה משנה ועלותו המוערכת הינה למעלה מ-10 מיליון דולר.
- שוק הברונכיאקטזיס - מחלת הברונכיאקטזיס הינה מחלה חסימתית וזיהומית של הריאות. לפי הערכות בארה"ב לבדה קיימים כ- 100,000 חולי ברונכיאקטזיס וברחבי העולם קיימים כ- 600,000 חולים. במרץ 2009 החברה סיימה בהצלחה את ניסוי שלב קליני II.
- שוק הנפחת הנרכשת (COPD) – הנפחת הנרכשת הינה מחלת ריאות הפוגעת ברקמת הריאות וגורמת לקושי בנשימה תקינה. מספר החולים בארה"ב בלבד הינו מעל ל 12- מיליון איש ומעל 20 מיליון מקרים ברחבי העולם.
תחרות בתחום ה-AAT
השוק האמרקאי נשלט על ידי שלוש חברות: טלקריס בעלת 60% מהשוק, בקסטר עם 20% מהשוק ו-CSL עם 20% מהשוק הנותרים. באירופה נשלט השוק על ידי בעלת 90% מהשוק ועל ידי יצרן מקומי אחד נוסף בצרפת (LFB) ואחד נוסף בספרד (גריפולס).
לאחרונה ארעו 2 אירועים משמעותים למתחרים של קמהדע – במאי 2010 הודיע טלקריס שהיא מפסיקה את הפיתוח של תרופה במשאף ולאחר מכן נרכשה החברה על ידי גריפולס הספרדית, תמורת 3.4 מיליארד דולר. לדברי ירון צ’רני לעסקה לא תהיה השלכה מיידית על קמהדע:
"סרבורוס שהוא בנק השקעות ומשקיע פיננסי בטלקריס רצה מאז ומתמיד למכור את השליטה בחברה. להערכתי גריפולס רכשה את טלקריס היות וגריפולס מוכרת באירופה וטלקריס מוכרת בארה"ב וככה גריפולס יכולה להתרחב עם מוצריה לארה"ב."
כתשובה לשאלה האם קמהדע היום יעד לרכישה המשיך ירון ואמר:
"האסטרטגיה של קמהדע היא להגיד לא למכירה. יש לנו מספיק משאבים בכדי להשלים את פאזה 3 בניסויים ולבצע את התוכנית האסטרטגית שלנו בלהביא את המוצרים לשוק, אבל אני מניח שאם תגיע הצעה שלא ניתן לסרב לה אולי נסכים, אבל כיום זה לא בתכנון או בכוונה שלנו".
מבחינת המצגת שפרסמה גריפולס על רכישת טלקריס אני נוטה להסכים עם ירון. אחת הסיבות המרכזיות שגריפולס רכשה את טלקריס היא ההשלמה הגאוגרפית, אך גם הסינרגיה התפעולית של החברות וההשלמה של המוצרים שבפיתוח תומכים בהחלטה. לאחר הרכישה גריפולס ממצבת את עצמה כחברה השלישית בגודלה בתחום תוצרי הפלאסמה.
לגבי הפיתוח של תרופה במשאף על ידי טלקריס שהופסקה, החברה קיבלה לאחרונה אישור תכנון ניסוי קליני במסלול תרופת יתום (FDA) לתרופת AAT מבוססת משאף, כאשר בניגוד לטכנולוגיה של קמהדע, המבוססת על ייצור החלבון אלפא 1 מפלסמה אנושית, טלקריס מבססת את הטכנולוגיה על הנדסה גנטית. אולם פיתוח זה הינו בשלבים מאוד מוקדמים וההערכה היא כי המוצר יידרש לבחינה מדוקדקת לנושא הבטיחות לאור ניסיון העבר עם מוצרי AAT ממקור הנדסה גנטית שכשלו בחלק הבטיחותי.
למרות יתרון הזמנים המשמעותי שיש לקמהדע, במידה וטלקריס תצליח בפיתוח, התרופה הרקומביננטית (שאינה תלויה בפלסמה אנושית) עשויה להיות זולה יותר מהמוצר של קמהדע, אך פיתוח זה הינו ארוך טווח ולא צפוי להסתיים בטווח הזמנים הקרוב.
הסכמים מהותיים
פרט להסכמי השיווק, קמהדע חתמה על מספר הסכמים אסטרטגיים לייצור מוצר ה-AAT בעירוי ובמתן באינהלציה.
שני הסכמים נחתמו עם חברות בין-לאומית אשר תספקנה לקמהדע חומרי גלם המשמשים לייצור ה-AAT. תקופת ההסכם הקצרה מבין השתיים היא עד שנת 2011 והיא ניתנת לחידוש בהסכמה לתקופות נוספות בנות שנתיים כל אחת. הסכמים אלו מאפשרים לקמהדע לא להיות תלויה בספק חומרי גלם אחד ולהערך להגברת המכירות של מוצרי ה-AAT.
ההסכם השני נחתם עם חברת PARI הגרמנית אשר מייצרת מוצרים לתחום האינהלציה ותספק את מכשיר ה-eFlow למטופלים בתרופת ה-AAT באינהלציה, לאחר ובכפוף לאישורה על-ידי הרשויות הרגולטוריות, ובמסגרת היערכותה של קמהדע לכניסה לשווקים. בתמורה לרישיון ולמילוי יתר התחייבויות השותף על פי ההסכם תשלם החברה לשותף תמלוגים בשיעור שנקבע בהסכם מתוך תקבולי החברה ממכירות ה-AAT באינהלציה. תוקף ההסכם נקבע עד לתפוגת אחרון הפטנטים המכסים את מכשיר האינהלציה או 15 שנה מיום מהמכירה המסחרית הראשונה של מוצר ה-AAT באינלציה. יש לציין כי PARI השתתפו ומימנו חלק מהניסויים הקליניים של קמהדע.
פרשת המחקר הדני
במחקר שנערך בדנמרק ואשר צוטט בכלי התקשורת בעולם ובהרחבה יתרה בארץ, הציגו מחברי המחקר שני מחקרי עבר של רופא ריאות דני, ד"ר אסגר דירקסן, שנערכו ב-140 מטופלים (ביחד), אשר מסקנתם היא שאין להמליץ על שימוש בטיפול הקיים כיום "לאור העדר ראיות לתועלת טיפולית ולאור עלותו הגבוהה של הטיפול". המאמר לא הזכיר את חברת קמהדע ישירות, אך התייחס לטיפולים במחלת החסר הגנטי באלפא-1 אנטיטריפסין (AAT) באמצעות תרופות דומות ל Glassia™.
בעקבות הירידות החדות שנרשמו במניית החברה (אך לא במניות של החברות המתחרות) לאחר פרסום המחקר יצאה קמהדע למתקפת נגד שלא זכורה כמותה בחריפותה. בהודעה לבורסה אמרה קמהדע:
"החברה דוחה בתוקף את מסקנת החוקרים במאמר, אשר מתעלמות ממידע המופיע בספרות המקצועית… עריכת הניסוי נעשתה באופן פגום ולוקה, ותוצאותיו סותרת את ההנחיות הטיפוליות הרשמיות של האיגוד האמריקאי וארגונים אירופאים נוספים ומובילים למחלות ריאה."
מבחינת המאמר הדני ותגובות של החברות המייצרות תרופות מבוססות AAT ניתן לראות כי המחקר הדני פגום ומטעה: המחקר בוצע בצורה לקויה, התוצאות שהתקבלו במחקר סותרות את המסקנה, ובנוסף לכך ד"ר אסגר דירקסן התנער ממנו ודרש להסיר את שמו מהפרסום. כל זאת מבלי להתייחס לאלפי המטופלים שזכו בחייהם מחדש ברחבי העולם משימוש בתרופות מסוגה של Glassia.
חשוב להדגיש כי ה-FDA אשר אישר לאחרונה את תרופת ה-AAT בעירוי של קמהדע, אינו מאשר תרופות אשר אינן עומדות בסטנדרטים של יעילות ובטיחות לפי הקריטריונים הנוקשים שקבע, והוא נחשב לארגון המחמיר ביותר. עם זאת, לפי שעה ה-FDA לא התייחס באופן פומבי למחקר הדני שפורסם.
מימון
נכון לסוף רבעון ראשון של 2010, היו לחברה כ- 118 מליון ש"ח במזומן או בהשקעות לזמן קצר שמקורם בהנפקה שבצעה החברה על ידי הנפקת זכויות והנפקת אג"ח.
ההפסד התפעולי ברבעון ראשון כ-17 מליון ₪, בניכוי הוצאות מימון (כ-5 מליון ₪) סך הפסד נקי לרבעון כ- 22 מיליון ש"ח. לאחר חתימת הסכם שיווק בארה"ב מובטחת לחברה הכנסה נוספת של לפחות 2.5 מיליון דולר לרבעון החל מהרבעון השלישי של 2010 בנוסף על ההכנסות הצפויות מהשוק בברזיל. קמהדע חוזה כי מוצר ה-AAT בעירוי ימכר בשולי רווח של כ-50% עד 60% ובהתאם לכך, לפי קצב הוצאות זה לחברה יש אורך חיים עד שנת 2012 ללא הכנסות נוספות, ובנוסף, יש לחברה יכולת לקדם את הניסויים ב-AAT באינהלציה ללא צורך בביצוע גיוס נוסף, אך לא בכל ההתוויות במקביל.
שולי הרווח הצפויים למוצר באינהלציה – כ-80%.
הנהלת החברה
הנהלתה של קמהדע והדירקטוריון של קמהדע כוללים מנהלים ודירקטורים בעלי שם וניסיון רב בתחומם. ביניהם ניתן לציין את:
הנהלה:
- דוד צור, מנכ"ל ומייסד - לדוד צור ניסיון רב בפיתוח עסקי במגזר הציבורי ובמגזר הפרטי. בעבר שימש מר צור כמנכ"ל חברת "ארד מערכות" וחברת "ראד כימיקלים" ומילא שורת תפקידים במשרד התעשייה והמסחר הישראלי, ביניהם כלכלן ראשי ונספח מסחרי בארגנטינה ובאירן. מר צור הינו בוגר תואר ראשון בכלכלה ויחסים בינלאומיים ובעל תואר MBA מהאוניברסיטה העברית בירושלים.
- ד"ר שבתי באואר PhD, מדען ראשי - פעילותו של ד"ר שבתי באואר נפרשת על פני 40 שנות מחקר מקצועי ועבודות ייעוץ. ד"ר באואר שימש בעבר כחוקר בכיר במכון למדעי החיים וכראש היחידה לביוטכנולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים. נוסף על כך, שימש כמדען אורח בארגון הבריאות הלאומי האמריקאי ושותף מחקר במחלקה לכימיה ביולוגית בירושלים ובמחלקה לביולוגיה במעבדת Brookhaven בניו-יורק
- אייל ליבוביץ’, סמנכ"ל כספים - למר ליבוביץ’ למעלה מ- 15 שנות נסיון בתחום של ניהול כספים באירגונים ציבוריים וחברות סטארט-אפ. בתפקידו הקודם שימש מר ליבוביץ’ כמנהל כספים בין-לאומי בחברת הרמוניק, הנסחרת בנסד"ק. לפני-כן שימש כמייסד שותף וסמנכ"ל כספים בחברת סטארט-אפ שנמכרה להרמוניק וכאנליסט בחברת השקעות פרטית בניו-יורק.
- ד"ר רות וולפסון - סמנכ"ל בכיר איכות ורגולציה - לד"ר רות וולפסון יותר מ-15 שנות ניסיון בענייני רגולציה, במהלכן לקחה חלק בהגשת מסמכים ל-FDA (ארה"ב), EMEA (אירופה), ו-HPB (קנדה). ד"ר וולפסון כיהנה בעברה כמנהלת לענייני הרגולציה בחברה הפרמצבטית המובילה InterPHarm Laboratories Ltd.
- פנינה שטראוס, מנהלת הניסויים הקליניים והקניין הרוחני - לגברת שטראוס יותר מעשר שנות ניסיון בתעשיית הפרמצבטיקה בעמדות מפתח של רגולציה ופיתוח עסקי. בתפקידה הנוכחי היא אחראית על תכנון האסטרטגיות הקליניות של חברת קמהדע. גב’ שטראוס מנהלת את מגעי החברה עם רשויות הבריאות השונות ואחראית על הכנת החומרים הקליניים המוגשים לרשויות הרגולציה.
דירקטוריון:
- ראלף האן, יושב ראש מועצת המנהלים ומייסד - כבעל מניות ומנהל בחברות פרמצבטיות בישראל ומחוץ לה, למר ראלף האן ניסיון רחב בתחומי ייצור תעשייתי ושיווק. בנוסף לכך, מר האן מכהן כנשיא Tuteur SACIFIA וכחבר הנהלה בחברות הארגנטינאיות Droplata S.A. וTechno-Aire S.A.
- ליאון רקנאטי - ליאון רקנאטי משמש כיום כיו"ר ומנכ"ל חברת ההשקעות גלנרוק ישראל. בעבר שימש מר רקנאטי כיו"ר וכמנכ"ל תאגיד IDB, כלל תעשיות והשקעות, השקעות דיסקונט, חברת אזורים להשקעה, פיתוח ובינוי, חברת דלק ישראל ושופרסל, וכיהן בתפקידים נוספים במגוון רחב של חברות. מר רקנאטי הוא יוזם הקמתה של חברת כלל ביוטכנולוגיה, החברה הגדולה ביותר בישראל להשקעות בתחום הביוטכנולוגיה.
- זיו קופ - זיו קופ משמש כמנהל ההשקעות של גלנרוק ישראל. טרם הצטרפותו לגלנרוק, מר קופ שימש כמנכ"ל חברת הייעוץ הניהולי – P.O.C, המובילה בתחומה בישראל בנושאי תכנון אסטרטגי. בשנת 2003 דירג המגזין העסקי "The Marker" את מר קופ כאחד מעשרת המנהלים הצעירים המבטיחים לאותה השנה.
- פרופ’ דורון לנצט, Ph.D - פרופסור לנצט היה חלוץ מחקר הגנומים בישראל, והיום הוא עומד בראש מרכז קראון לגנום האנושי שבמכון וייצמן. במשך 10 שנים היה יו"ר משותף של המרכז הלאומי למידע הגנום של המשרד למדע וטכנולוגיה של ישראל. בתפקידו זה יזם תכניות מחקר בנושאים של גילוי גנים אנושיים מחוללי מחלות, של שבבי ד.נ.א., של טכנולוגיות מתקדמות לבחינת וריאציה גנטית ושל שיטות הדור הבא לקביעת רצפים.
בעלי עניין מרכזיים
- האן ראלף – 17.73%
- רקנאטי ליאון – 10.95%
- צור דוד – 2.88%
- אקסלנס ק.נאמ – 4.87%
- קבוצת שביט – 2.55%
קריאה נוספת:
אין בסקירה זו לרבות כל מסמך ו/או קובץ המצורף לו משום יעוץ או המלצה לקנייה / מכירה של ני"ע ו/או מכשירים פיננסיים, העושה זאת פועל על סמך שיקול דעתו בלבד. האמור לעיל אינו מהווה חלופה לייעוץ אישי המותאם לצרכיו של המשקיע ע"י יועץ מוסמך.הכותב אינו מוסמך לייעץ בנושאי השקעות בניירות ערך של חברות ציבוריות ואין לראות בתוכן מסמך זה ייעוץ להשקעה בשום צורה שהיא. השקעה בחברות כאלו נושאת סיכון לא מבוטל וראוי שיבוצעו לאחר הערכה מדוקדקת של צרכי המשקיע ורמות הסיכון שבנכונותו לשאת. האמור במסמך זה נאסף ו/או מתבסס על מידע ממקורות שונים, והינו כולל הערכות, אומדנים ו/או תחזיות. במידע הכלול במסמך זה עלולות להיות טעויות, שינויי שוק ו/או שינויים אחרים. בעל האתר והכותבים לא אחראים לכל נזק, אובדן, הפסד או הוצאה מכל סוג שהוא, לרבות ישיר ו/או עקיף, שייגרמו למי שמסתמך על האמור במסמך זה, כולו או חלקו, ככל שייגרמו, ולא מתחייבים כי שימוש במידע הכלול במסמך זה עשוי ליצור רווחים בידי העושה בו שימוש. הכותב עשוי להחזיק בני"ע בהם עסקה כתבה זו. כל הזכויות, לרבות קניין רוחני, במסמך זה ובתוכנו, שייכות לבעל האתר והכותבים ואין לעשות בו כל שימוש שהוא, לרבות הפצתו ו/או העתקתו, כולו או חלקו, ללא קבלת אישורה מראש ובכתב.