כלכלני בנק לאומי מפרסמים כמדי שבוע את סקירתם השבועית. בלאומי סבורים כי תגובת שוק ההון המקומי לאירועים הבטחוניים הייתה מתונה, עד כה. בטווח הקצר, שינויים במצב הביטחוני יכולים לגרום לירידות נוספות במניות ובאג"ח הקונצרניות בישראל, או לעליות במקרה ותורגש רגיעה. לנוכח חוסר הוודאות ועל מנת להימנע מפגיעה בתשואת התיק לאורך זמן, אנו ממליצים להימנע משינוי חד בתמהיל תיק ההשקעות.
כלכלני לאומי ממליצים על חשיפה גבוהה לאג"ח ממשלת ישראל תוך התמקדות במח"מ בינוני-קצר (עד 5 שנים). רמת מחירים גבוהה בחלק הארוך של העקומים, מגדילה את הסיכון בהחזקת פלח זה.
סביבת האינפלציה שמתומחרת בשוק האג"ח הממשלתי הינה נמוכה (אינפלציה צפויה של כאחוז בשנה הקרובה, וכ-2% בממוצע שנתי בחמש השנים הקרובות). תמחור זה משאיר להערכת לאומי רק הסתברות קטנה להפתעות משמעותיות (כלפי מטה) באינפלציה בפועל אל מול הצפי. עקב כך, כלכלני הבנק עוברים להעדיף את העקום הצמוד על פני השקלי באפיק האג"ח הממשלתי.
רמת המרווחים באפיק הקונצרני בישראל עדיין נמוכה. מומלצת חשיפה מצומצמת בלבד לאפיק, תוך התמקדות בסדרות של חברות תזרימיות בדירוגי השקעה בינוניים-גבוהים ומח"מ קצר (עד 3 שנים). פתיחת המרווחים הקלה שהתרחשה בחודשיים האחרונים, הינה תיקון בריא בשוק יקר.
כלכלני לאומי מעריכים שהתשואות בחלק הארוך של העקומים המרכזיים בחו"ל, וכפועל יוצא מכך גם בשוק המקומי, צפויות לעלות בהדרגה, בטווח הזמן הבינוני (לאורך השנתיים-שלוש הקרובות), וזאת כתלות בהמשך השיפור בכלכלה הגלובלית. לכן, מומלץ להימנע מאג"ח ממשלתיות של המדינות המפותחות המרכזיות (ארה"ב, גרמניה, יפן).
לאומי ממליצים על החזקה נמוכה של אג"ח קונצרני בחו"ל, תוך התרכזות בחלק הנמוך של דירוגי ההשקעה, ומח"מ בינוני-קצר. צמצום המרווחים באג"ח High Yield הגיע לכלל מיצוי, להערכתם.
הרכיב המנייתי בתיק ההשקעות ממשיך להיות האפיק המועדף לנטילת סיכון. אנו ממליצים על משקל יתר משמעותי למניות חו"ל, לנוכח חולשת הביקושים המקומיים בישראל. במניות חו"ל ממליצים בלאומי על חשיפת יתר לשווקים מתעוררים, חשיפת יתר קלה למניות אירופה, וחשיפת חסר לארה"ב. להערכתם, התמחור העדיף של מניות השווקים המתעוררים מספק תמורה לסיכון העודף בהשקעה בשווקים אלו, במיוחד במידה ורמת הנזילות בשווקים הגלובליים תמשיך להיות גבוהה.
בדומה למשתנים פיננסים אחרים, גם שער החליפין של השקל מול הדולר כמעט ולא הושפע מהאירועים הביטחוניים. בחודשים הקרובים הלחצים הבסיסיים לתיסוף השקל צפויים להימשך, אך מדיניות בנק ישראל עשויה להביא להמשך היציבות היחסית בשער החליפין המקומי.
באשר לשוק המניות, מגמה שלילית נרשמה במסחר השבוע: מדד המניות העולמי ירד בכאחוז לאחר שנסחר ברמות שיא לפני שבוע. בארה"ב נרשמו ירידות שערים על אף פרסום נתוני מאקרו חיוביים לגבי שוק העבודה (ירידה באבטלה ביוני). מימושים בלטו במדדי הטכנולוגיה והתעשייה. בפרוטוקול החלטת הריבית של ה-FED שפורסם השבוע הביעו קובעי המדיניות חשש מסויים מרמת התנודתיות הנמוכה בשווקים שאינה תואמת את אי הוודאות הכלכלית. בתוך כך, עלה מדד ה- VIX, המציג את סטיית התקן הגלומה באופציות על מדד ה- 500 S&P, ביותר מ- 10%, מהלך המעיד על עלייה במפלס חששות המשקיעים.
השוק הישראלי נסחר בתנודתיות על רקע המצב הבטחוני. בסיכום שבועי איבד מדד תל אביב 100 כ- 2.3% מערכו. נזכיר כי השפעות התפתחויות דומות בעבר - היו קצרות טווח. מזה תקופה שלאומי ממליצים על חשיפה נמוכה לשוק המניות הישראלי, על רקע חולשת הכלכלה הריאלית. כלכלני הבנק נותרים בהמלצה זו גם כעת.
ירידות נרשמו גם במדדי המניות באירופה - מדד ה- Stoxx 600 ירד ביותר מ- 3.5%. נתוני הייצור התעשייתי היו פושרים והתווספו לסממנים נוספים המצביעים על חולשה בכלכלה האירופית. ירידות חדות נרשמו במניות מסקטור התעופה לאחר שחברת Air France-KLM הורידה את תחזיות הרווח השנתיות שלה. לקראת סוף השבוע עלה חשש מפשיטת רגל של בנק בפורטוגל (Espirito Santo), והירידות במדדי המניות באירופה החריפו.
שוקי המניות באסיה נסחרו גם הם במגמה שלילית. ביפן רשם הניקיי תשואה שלילית של כ- 0.9% (במונחי מטבע מקומי) על רקע פירסום נתוני מאקרו מעורבים. אנו ממליצים על חשיפה ליפן במשקל חסר לעומת ממשקלה במדד העולמי (העומד על 7.4%) וסבורים כי יש לגדר את סיכון המטבע בהשקעה זו.
מחירי הנפט בעולם המשיכו לרדת גם השבוע (כ-3%), בדומה לעוצמת הירידות שנרשמו בשבוע שעבר. הירידות באות על רקע רגיעה מסוימת בחששות מהפרעה לייצוא הנפט מעיראק, ועלייה במלאים בארה"ב. למרות הירידות האחרונות, מחירי הנפט עדיין גבוהים יחסית לממוצע בשנים האחרונות.
מחירי הזהב והכסף עלו השבוע בשיעור של כ-2%, עליות אלו באו במקביל למגמה השלילית שנרשמה כאמור במדדי המניות העיקריים בעולם, ולעלייה בתנודתיות. לכן, ניתן לראות בעליות אלו חלק מהמהלך של הקטנת נכסי סיכון ועלייה בביקוש לנכסי מקלט.