הכוחות הבסיסיים ממשיכים לתמוך בתיסוף השקל. עלייה בסיכונים הגיאופוליטיים עשויה למתן מגמה זו. כך עולה מהסקירה הכלכלית השבועית "השבוע במאקרו", של המחלקה הכלכלית בחטיבה לכספים וכלכלה של בנק לאומי, בראשות ד"ר גיל בפמן.
לדברי כלכלני לאומי, ההשקעות הישירות במשק על ידי זרים ("FDI") הסתכמו בכ-0.9 מיליארד דולר בחודש מאי, מתוכם 230 מיליוני דולרים בחברת הייטק. "אנו מעריכים כי המגמה החיובית בפעילות ה-FDI יחד עם העודף בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, ימשיכו להוות גורמים בסיסיים ודומיננטיים התומכים בעוצמתו של השקל ביחס לסל המטבעות", ציינו בבנק.
הכלכלנים הוסיפו כי הסיכונים להערכות בנושא שער החליפין של השקל נעוצים במספר גורמים, ולאחרונה גם בעליית הסיכונים הביטחוניים במשק המקומי והגיאופוליטיים מסביב לגבולותינו והשפעתם על הפעילות והמדיניות הממשלתית.
למרות שקצב ההשקעות השנה נמוך מאשר ההיקף שנקבע בשנה שעברה, עדיין מדובר בקצב השקעות גבוה בראיה היסטורית. להערכת לאומי, מגמה חיובית זו עשויה להימשך ממספר סיבות, ביניהן: ציפיות כי מגמת השיפור בפעילות הכלכלית בעולם תימשך; סביבת הריביות הנמוכה המאפשרת לממן רכישות בעלות נמוכה יחסית; חיפוש אחר אלטרנטיבות השקעה בקרב משקיעים זרים; ועליה משמעותית בהתעניינות של גופי השקעות מאסיה (בעיקר מסין, יפאן וסינגפור) בחברות ישראליות, דבר אשר בא לידי ביטוי ברכישת חברות מענפים שונים והקמת קרנות הון סיכון המיועדות להשקעות בחברות הזנק.
עוד נושאים שעלו השבוע: הגירעון בתקציב עלה בחודש יוני עקב גביית מסים נמוכה והוצאה עונתית גבוהה. הגירעון עלול לעלות באופן זמני עקב מבצע "צוק איתן". בחודש יוני נמדד גירעון גדול בתקציב הממשלה בסך של 4.9 מיליארד ₪, אך גירעון זה הינו עונתי הנובע מתשלום דמי הבראה לעובדי המדינה (הגירעון הממוצע בחודשי יוני בחמש השנים הקודמות הינו 5.1 מיליארד ₪).
"סיבה נוספת שגרמה לעלייה בגירעון בחודש יוני היא גביית המסים הנמוכה יחסית לחודשים קודמים (הנתון הנמוך ביותר מאז פברואר 2013) אשר גם הייתה נמוכה בכ-900 מיליון ₪ ביחס לתחזיות של רשות המסים. הכנסות המדינה ממסים הסתכמו בחודש יוני ב-18.4 מיליארד ₪, נמוך בכ-8% ביחס לתקופה המקבילה אשתקד. חשוב לציין כי ההכנסות בחודש יוני אשתקד היו גבוהות באופן חריג עקב קבלת סכום חד-פעמי ובהשפעת העלאת שיעור המע"מ. עם זאת, גם בנטרול גורמים אלה, חלה ככל הנראה ירידה בהכנסות לעומת יוני 2013.
"יש לציין כי בדו"ח ביצוע התקציב מצוין כי נתוני המגמה מצביעים על יציבות במסים העקיפים ואילו במסים הישירים מסתמנת ירידה, בין היתר, עקב הקיטון בהכנסות ממס הכנסה. להערכתנו, הכנסות המדינה ממס הכנסה צפויות לעלות בשיעור נמוך יחסית על רקע שיעור הצמיחה המתון בסקטור העסקי והעלייה המתונה בשכר במשק.
"בחינת הנתונים בראייה ארוכת טווח יותר מעידה על שיפור בסביבה הפיסקאלית מתחילת השנה. הגירעון בחודשים ינואר-יוני הסתכם ב-3.9 מיליארד ₪ לעומת גירעון של 10.3 מיליארד ₪ בתקופה המקבילה ב-2013. כמו כן מדובר בגירעון חצי-שנתי הנמוך ביותר ב-6 השנים האחרונות. בגירעון המצטבר ב-12 החודשים האחרונים אמנם חלה עליה מסוימת בחודש יוני לעומת מאי (26.9 מיליארד ₪ לעומת 25.8 מיליארד ₪), אך עדיין מדובר בגירעון נמוך ביחס לשנים האחרונות. על פי אומדני משרד האוצר, הגירעון המצטבר מהווה 2.5% ביחס לתמ"ג.
"להערכתנו, עקב העודף בגביית מסים ביחס לתכנון, אשר נוצר בעקבות הכנסות ממסים גבוהות בחודשים הראשונים של השנה (3.3 מיליארד ₪), ובהתבסס על תחזיות הצמיחה למשק הישראלי כפי שפורסמו על ידי האוצר (2.9% בשנת 2014, קרוב לתחזית בנק ישראל ולאומי), הממשלה ככל הנראה תעמוד ביעד הגירעון ל-2014 שהינו 2.7% לפי ההגדרות המעודכנות למדידת התוצר.
"הסיכונים העיקריים להערכה זו הם ירידה בהכנסות עקב המשך האטה בסקטור העסקי כמו ברביעים האחרונים, והשלכות המצב הביטחוני הנוכחי, העלול לגרום לעליה בהוצאות הממשלה וירידה בהכנסות ממסים.
"באשר לשנת 2015, כפי שציינו בעבר, הממשלה צפויה לעמוד בפני אתגרים לשם עמידה ביעד הגירעון לשנת 2015 שהוא כ-27 מיליארד ₪ (ע"פ מתווה החוק הקיים), בין היתר, עקב האפשרות של הגדלת הוצאות הממשלה מעבר לגידול המתוכנן לשנת 2015 לצורך קידום תוכניות ממשלתיות שונות (תוכניות חברתיות, תוכניות בתחומי הדיור והביטחון) וסבירות נמוכה להעלאת שיעורי מס עקב חולשה מסוימת בסקטור העסקי ובצריכה הפרטית. האתגר הוא בחירת תמהיל נכון של כלי המדיניות הקיימים (מדיניות תקציבית ומוניטארית) לצורך מתן מענה נכון למצב המשק.
נושא נוסף שעלה בסקירת לאומי הוא הירידה במספר משרות השכיר בחודש אפריל. כמו כן, שיפור בציפיות העסקים עשוי לתמוך בהתייצבות בהיקפן.