יו"ר רשות ניירות ערך, פרופ’ שמואל האוזר, נשא היום דברים בוועידת שוק ההון של גלובס. בראיון אחד על אחד עם רו"ח ארז סופר, אמר האוזר: "מטרידה אותי במיוחד התופעה של אי שוויון כלכלי שאינו מאפשר לכלל הציבור ליהנות מהצמיחה הכלכלית ופוגע במרקם החברתי, ולכן בטווח ארוך פוגע במשק הכלכלי. שכר בלתי סביר ו/או חלוקת דיווידנדים על בסיס מניפולציות חשבונאיות מעצבנות את הציבור - ובצדק".
פרופ’ האוזר הדגיש כי הוא מייחס חשיבות רבה לחינוך פיננסי. "התופעה של גופים שונים בציבור שמציעים למשקיעים לציבור להשקיע בהם ומבטיחים תשואה גבוה וקבועה היא בעייתית. הציבור צריך להיזהר. אין ארוחות חינם וטוב שציבור המשקיעים יבדוק אם הגופים האלה מפוקחים. חלקם נופלים תחת חוק ני"ע וצריכים להיות מפוקחים ע"י רשות ני"ע וחלקם אינם מפוקחים. פיקוח תחת חוק ני"ע מעלה את השאלה האם זה נייר ערך והאם הוא הוצע ליותר מ- 35 משקיעים. כך או כך, למשקיעים יש תפקיד. כדאי לברר באתר הרשות".
לגבי הצורך לאפשר גיוס המונים, Crowdfunding, אמר האוזר כי "עומדת בפנינו השאלה איך מורידים עלויות ליזמים ובכל זאת מפקחים במידה מסוימת. השאלה הזו עדיין פתוחה בעולם. יש לנו הצעה כיצד לעשות זאת בחברות טכנולוגיה בראשית דרכן וביקשנו מהציבור הערות על האפשרות לעשות זאת במיזמים אחרים".
שלוש שנים מאז כניסתו לתפקיד יו"ר רשות ני"ע, אומר פרופסור האוזר כי הרשות בתקופת עשייה אינטנסיבית מאוד. "לפני כשנתיים וחצי יצאנו עם מפת הדרכים שמפרטת מה תוכנית העבודה של הרשות בשנים הקרובות עם לו"ז מפורט. שאלנו את עצמנו, מה חסר ברגולציה, מה עודף ברגולציה ואיך אנחנו יכולים לתרום לפיתוחו של שוק ההון. עד היום, העברנו את חוק ההקלות הראשון שלנו עם שורה ארוכה של הקלות משמעותיות דוגמת וויתור עלIsox לחברות קטנות, הארכת זמן תשקיף מדף ועוד. בקרוב יגיע חוק הקלות מס’ 2 שישלים את רוב ההקלות שתכננו.
"בנוסף, הרשות סיימה להכין את מערכת ההצבעות האינטרנטית שתאפשר למשקיעים מן הציבור להצביע באסיפות הכלליות מהבית וללא עול בירוקרטי, אישרנו את החוק ונשארו לאישור חלק מהתקנות, חוק חברות דירוג אשראי לפיקוח על חברות מדרגות אושר ושארו ההתקנות. תיקון 15 לקראת אישור בוועדת הכספים שיאפשר לקרנות זרות להתחרות עם קרנות מקומיות ובכך להוזיל עלויות למשקיעים, ואנחנו בקו הסיום להשלמת האישור בכנסת בנושא הפיקוח על זירות מסחר".
לגבי הבורסה לניירות ערך, אמר האוזר כי הוא רואה בשוק ההון ובבורסה משאב לאומי. "התחלנו בתהליך רציני מאוד של הפיכת הבורסה למרכזית יותר ותורמת יותר למשק הכלכלי ולצמיחה. תוכניות הפעולה שדירקטוריון הבורסה אישר מבטיחות שאנחנו בדרך הנכונה. בין השאר, אין ספק שצריך להפוך את הבורסה בת"א למוסד עם כוונת רווח כפי שמקובל בכל הבורסות בעולם. אם ניישם את כל התוכניות של הבורסה, בעוד כמה שנים נראה בורסה עם הרבה יותר חברות שמנפיקות גם מניות וגם אג"ח, שוק הון ער יותר, והיקפי מסחר גדולים מאי פעם. אין סיבה שלא נוכל להגיע להיקפי מסחר גדולים פי-כמה מאלה שאנחנו מכירים היום. לצורך זאת, חייבים ליישם את כלל התוכניות שדירקטוריון הבורסה אישר.
"מטרידה אותי במיוחד התופעה של אי-שיוויון: אנחנו מובילים בין מדינות ה- OECD באי שוויון חברתי. זה פוגע במשק הכלכלי. בטווח הארוך פוגע בצמיחה ובתעסוקה ובמרקם החברתי. כולם חייבים להכיר בכך. יש אחריות לבעלי שליטה ’טייקונים’, מנהלים ודירקטורים שלוקחים לעצמם שכר בלתי סביר, או גורמים לחלוקת דיווידנדים על בסיס מניפולציות חשבונאיות שאינה לטובת כלל הציבור. התופעה הזו מעצבנת את הציבור ובצדק. זה הגורם המכריע שמביא לגל הרגולציה בארץ ובעולם. אנחנו נדרשים לקפיטליזם חברתי. אנחנו נדרשים לרגשיות חברתית שבה כלל הציבור נהנה מהצמיחה.
"יחד עם זאת, אני מוטרד מכך שאנחנו שוכחים שלא כולם הם כאלה. מספר קטן של חברות ובתי השקעות מוציאים שם רע לכל החברות. מטרידה אותי השיכחה שהפעילות העסקית של החברות האלה היא מנוע צמיחה. צריך להיזהר שגל הרגולציה לא יהפוך ל’אובר רגולציה’. אנחנו חייבים להכיר בשוק ההון בכלל ובבורסה בפרט, כמשאב לאומי, ולא nice to have.
"ולבסוף בצד האופטימיות נדרשת גם זהירות – סביבת הריבית נמוכה גורמת לגידול בתיאבון לסיכון. השילוב של אלה עם הרבה כסף בידי המוסדיים מטריד. במיוחד מטרידה העובדה שלמרות זאת, חברות לא מגייסות הון בבורסה בת"א. זה פוגע בצמיחה ובתעסוקה.
"רשות ני"ע יותר פעילה היום במישור האכיפתי מתוך רצון להפחית חקיקה נוספת בצד הגברת האכיפה. מצד אחד אנו נחשפים לפרשיות מודיעין וחקירה בהן מעורבים שמות של אנשי עסקים בכירים במשק ומצד שני הוחל ביישום האכיפה המנהלית. נתונים: פלילית, מנהלית, עיצומים, פרטית. אני רוצה להדגיש שכולם שווים בפני החוק; אמון הציבור הוא לב ליבו של שוק ההון. אף אחד לא חסין. מי שסרח – ייענש", סיכם יו"ר רשות ניירות ערך.