כלכלני לאומי אומרים כי נתוני מאקרו מעורבים בחו"ל, בשילוב עם רמת תמחור גבוהה במקצת בשוק המניות העולמי, תומכים בהקטנה מדודה של החשיפה לאפיק מניות חו"ל, לאחר 5 שנים של עליות מחירים חדות. יחד עם זאת, עדיין מומלצת חשיפה גבוהה לאפיק.
במקביל להקטנת החשיפה לאפיק המנייתי בחו"ל, הם ממליצים על הגדלת משקל החשיפה לשווקים מתעוררים על חשבון השווקים המפותחים. להערכתנו, התמחור האטרקטיבי באופן יחסי של מדדי המניות בשווקים אלו, עשוי להביא לתשואות יתר במידה והעליות בשוקי המניות העולמיים ימשכו. להלן הסקירה:
בחודשים האחרונים המלצנו להקטין באופן משמעותי את משקל האג"ח הקונצרני המקומי בתיק ההשקעות. זאת, לאור הצמצום המתמשך ברמת המרווחים באפיק הקונצרני בישראל כך שלהערכתנו רמה זו כבר אינה משקפת באופן מספק את הסיכון. מומלצת חשיפה מצומצמת בלבד לאפיק, תוך התמקדות בסדרות של חברות תזרימיות בדירוגי השקעה בינוניים ומח"מ קצר (עד 3 שנים).
אנו ממליצים על חשיפה גבוהה לאג"ח ממשלת ישראל תוך התמקדות במח"מ בינוני-קצר (עד 5 שנים). הראלי בחלק הארוך של העקומים (שקלי+צמוד) מגדיל את הסיכון בהחזקת פלח זה.
אנו מעריכים שהתשואות בחלק הארוך של העקומים המרכזיים בחו"ל, וכפועל יוצא מכך גם בשוק המקומי, צפויות לעלות בהדרגה, בטווח הזמן הבינוני (לאורך השנתיים-שלוש הקרובות), וזאת כתלות בהמשך השיפור בכלכלה הגלובלית. לכן, מומלץ להימנע מאג"ח ממשלתיות של המדינות המפותחות המרכזיות (ארה"ב, גרמניה, יפן).
אנו ממליצים על החזקה נמוכה של אג"ח קונצרני בחו"ל, תוך התרכזות בחלק הנמוך של דירוגי ההשקעה, ומח"מ בינוני-קצר. צמצום המרווחים באג"ח High Yield הגיע לכלל מיצוי, להערכתנו.
בשוק המט"ח, אנו מעריכים שהמשך צמצום במדיניות המוניטארית המרחיבה בארה"ב, במקביל להתאוששות הצמיחה בארה"ב במהלך הרבעון השני (לאחר נתונים חלשים לרבעון הראשון) יביאו להתחזקות של הדולר בעולם (בעיקר מול הין היפני והפרנק השוויצרי). הלחצים הבסיסיים לתיסוף השקל נמשכים, אך מדיניות בנק ישראל עשויה להביא להמשך היציבות היחסית בשער החליפין של השקל מול דולר ארה"ב.