בבנק לאומי ממשיכים להמליץ על חשיפה גבוהה לאפיק המנייתי, בדגש על חו"ל, תוך הערכה שרמת המחירים של שוקי המניות בעולם עדיפה ביחס לאג"ח הקונצרני. הסיכון באפיק המנייתי עולה ככל שנמשכת העלייה במכפילי הרווח בשוקי המניות. תופעה זו מורגשת גם בשוק המקומי, בו עיקר העליות במדדי המניות בשנתיים האחרונות נובעות מעלייה במכפילי הרווח, ולא מעלייה ברווחי הפירמות.
הם ממשיכים להמליץ על חשיפת יתר למדדי המניות באירופה ובבריטניה בהשוואה למשקלם במדד המניות העולמי (כ-25%). בנוסף, הם ממליצים להחזיק חשיפת חסר קטנה לארה"ב (שמהווה כמחצית ממשקל המדד העולמי), וחשיפת יתר קלה למדדי המניות של השווקים המתעוררים.
בין הסקטורים בארה"ב, הם ממשיכים להעדיף את הטכנולוגיה, האנרגיה, התעשייה, והבנקים האזוריים. סקטורים אלו עשויים להמשיך וליהנות מהשיפור המתון במצב הכלכלי בארה"ב, ובמקביל להיפגע פחות (באופן יחסי לסקטורים אחרים) מהצמצום במדיניות המוניטארית המרחיבה. בין הסקטורים בעולם אנו מעדיפים את התקשורת, התשתיות, והבנקים האירופאים.
הם מעריכים שהתשואות בחלק הארוך של העקומים המרכזיים בחו"ל, וכפועל יוצא מכך גם בשוק המקומי, צפויות להמשיך ולעלות בהדרגה, בטווח הזמן הבינוני (לאורך השנתיים-שלוש הקרובות), וזאת כתלות בהמשך השיפור בכלכלה הגלובלית.
מומלץ להימנע מאג"ח ממשלתיות של המדינות המפותחות המרכזיות (ארה"ב, גרמניה, יפן).
הם ממליצים על חשיפה גבוהה לאג"ח ממשלת ישראל תוך התמקדות במח"מ בינוני-קצר (עד 5 שנים).
הם ממליצים על החזקה נמוכה של אג"ח קונצרני בחו"ל, תוך התרכזות בחלק הנמוך של דירוגי ההשקעה, ומח"מ בינוני-קצר. צמצום המרווחים באג"ח High Yield קרוב לכלל מיצוי, להערכתנו.
רמת המרווחים באפיק הקונצרני בישראל נמוכה ואינה משקפת באופן מספק את הסיכון. לכן יש להחזיק חשיפה נמוכה לאפיק, תוך התמקדות בסדרות של חברות תזרימיות בדירוגי השקעה בינוניים ובעלות מח"מ קצר (עד 3 שנים).