"רשות ניירות ערך ניצבת בפני אתגרים משמעותיים להגנת ענייניו של ציבור המשקיעים. יישום מפת הדרכים שיזמה הרשות, על רכיביה השונים, הוא קריטי להמשך מיצוב שוק ההון הישראלי כאחד משוקי ההון המובילים בעולם מבחינת רגולציה והגנה על המשקיעים". כך כותב יו"ר רשות ניירות ערך, פרופ’ שמואל האוזר, בדוח השנתי של רשות ניירות ערך לשנת 2013 שהוגש היום לשר האוצר וליו"ר ועדת הכספים.
האוזר הוסיף כי "ניתן לצפות, כי בעקבות יישום התכנית נראה בשנים הבאות שוק הון יציב יותר, מפותח ואמין יותר, ובדרך זו נוכל להגביר את האטרקטיביות שלו, הן בעיני משקיעים מקומיים וזרים והן בעיני חברות ויזמים".
נכון לסוף שנת 2013 מפקחת הרשות על הבורסה לניירות ערך בתל-אביב, וכן על 658 תאגידים, 1,257 קרנות נאמנות, 531 תעודות סל, 158 חברות בעלות רישיון לניהול תיקים, ו– 4,768 יחידים בעלי רישיון יועצי השקעות, משווקי השקעות ומנהלי תיקים.
נכון לסוף שנת 2013 עמד שווי השוק של המניות, הרשומות למסחר בבורסה על כ - 702.4 מיליארד ש"ח ושווי השוק של אגרות החוב שנסחרו בה עמד על כ - 334 מיליארד ש"ח. בשנת 2013 חל גידול בהיקף גיוסי ההון והחוב בבורסה, והרשות צופה כי בשנת 2014 יחול גם גידול במספר ההנפקות הראשונות (IPOs), לאחר ירידה משמעותית בשנתיים האחרונות. בפעילות קרנות הנאמנות ותעודות הסל נרשם גידול משמעותי בשנה החולפת, ויחד עם פעילות ניהול התיקים, מפוקחים על-ידי הרשות בענפים אלו נכון לסוף שנת 2013 נכסים בהיקף העולה על חצי טריליון שקלים.
האוזר ציין כי שנת 2013 התאפיינה בקידומה של התכנית האסטרטגית "מפת הדרכים", שפורסמה על ידי הרשות באוקטובר 2012. במסגרת תכנית זו הציגה הרשות מסמך כולל ומקיף, המפרט את האסטרטגיה והיעדים של הרשות לשנים הקרובות. בבסיס מפת הדרכים עומדת ההנחה, כי רגולציה מושכלת מבטיחה קיומו של שוק הון הוגן ויעיל, תומכת ביציבותו על פני זמן ותורמת לאמון של ציבור המשקיעים בכלל ולמשיכת משקיעים, מקומיים וזרים, בפרט.
יעדי מפת הדרכים גובשו בהתאם לעקרונות של איזון, מידתיות, שקיפות, אכיפה והרתעה, והם מושתתים על שלושה יסודות: אסדרה, הקלות ברגולציה, ופיתוח שוק ההון. בכל אחד מנושאים אלו נקבעו יעדים ותכניות עבודה. האוזר הדגיש כי לצד הצורך ברגולציה מקיפה בשוק ההון, יש להכיר בכך שהרגולציה חייבת להיות מידתית ומאוזנת.
לדברי האוזר, שנת 2014 תימשך גם היא בסימן קידום מפת הדרכים ויישומה: "בשנת 2014 תמשיך הרשות לפעול לביסוס שוק ההון והבורסה כמשאב לאומי, המאפשר ניצול יעיל יותר של מקורות ההון − תוך פיתוח הבורסה, הגנה על המשקיעים ואכיפה בלתי מתפשרת.
"הרשות תמשיך לפעול בתחומים הבאים: אסדרה − על סדר יומה של הרשות מונחים מספר נושאים המצויים בעיצומו של הליך הסדרה, ובכללם: העברת תעודות הסל למסגרת פיקוח חדשה; הסדרת פעילותן של זירות מסחר; פיקוח על חברות הדירוג; הקמת גוף פיקוח על רואי החשבון; שיפור וטיוב הדיווחים הכספיים של החברות; הסדרת פעילות ברוקר-דילר, ועוד.
"הקלות ברגולציה − לצד הצורך ברגולציה מקיפה בשוק ההון, יש להכיר בכך שהרגולציה חייבת להיות מידתית ומאוזנת. על רקע זה, הובאה לשולחן הכנסת בשנת 2013, סדרת הקלות ראשונה, המורכבת מתיקוני חקיקה ראשית ומשנית במספר תחומים. חקיקה זו טומנת בחובה שורה של הקלות על הגורמים המפוקחים, שאין בהן כדי לפגוע בציבור המשקיעים, ובכלל זה, ביטול חובת ה-ISOX לחברות קטנות והארכת תקופת תשקיפי המדף לשלוש שנים. בשנת 2014 תפעל הרשות לאישור תיקוני החקיקה האמורים ולהבאת סדרת הקלות שנייה לשולחנה של הכנסת. בין ההקלות המשמעותיות שיובאו בסדרה זו יהיו הקלות באופן הצעת ניירות ערך לציבור והקלות בדיווחים מיידים.
"פיתוח שוק – שנת 2014 תעמוד בסימן פיתוח השוק. ובכלל זה פיתוח הבורסה, מערכת הצבעות באינטרנט, שמיועדת להגביר את השתתפות הציבור הרחב באסיפות כלליות, כניסת קרנות זרות לישראל להגברת התחרות וקידום מכשירי קפ"מ (קרן פקדונות ומלוות)".
יו"ר ני"ע ציין כי תכנית העבודה של הרשות כוללת הסרת חסמים ופיתוח מודלים, שיאפשרו אלטרנטיבה מימונית דרך שוק ההון לתחומים וענפים שכיום מתממנים בעיקר באמצעות המערכת הבנקאית והלוואות פרטיות מגופים מוסדיים. פרויקטים אלה מחייבים תשתית הסדרה מורכבת ויצירתית, שכוללת בין היתר תמריצי מס ותמיכות ממשלתיות.
לשם כך, פועלת לדבריו הרשות, בשיתוף עם משרדי הממשלה הרלוונטיים, במטרה לגבש מתווה כולל, בעל היתכנות כלכלית. במסגרת פרויקטים אלה, נכללים מהלכים הבאים לקדם את הכנסתם של מכשירים פיננסיים מגוונים, אגרות חוב מוניציפאליות, מימון תשתיות לאומיות, מימון דיור להשכרה ומימון עסקים קטנים ובינוניים.
כחלק מתכנית פיתוח שוק ההון והבורסה כמשאב לאומי, מינה יו"ר רשות ניירות ערך בשנה החולפת שתי ועדות: ועדה לקידום חברות מחקר ופיתוח הוקמה במטרה להשאיר את פעילותן של חברות הטכנולוגיה הישראליות בתחומי המדינה, באמצעות הקלות בגישה למקורות ההון בבורסה. ועדה זו פרסמה את המלצותיה בחודש נובמבר, ובהן שורה ארוכה של תיקוני חקיקה מוצעים, שיאפשרו לחברות טכנולוגיה צעירות להשיג מימון דרך שוק ההון ולהמשיך את דרכן והתפתחותן בישראל, חלף מכירתן או מיזוגן עם חברות גדולות יותר בחו"ל.
הרשות רואה במעבר של חברות הטכנולוגיה לחו"ל ובתרבות ה"אקזיט" אובדן-דרך כלכלי של המדינה בשל פגיעה משמעותית בהכנסות המדינה בטווח הקצר והארוך. על פי הערכה, על כל דולר המתקבל באקזיט, מפסידה מדינת ישראל למעלה מ - 3 דולר. השארתן של החברות הללו בישראל היא חיונית בשל הפוטנציאל הגלום בהן לתרומה משמעותית לתעסוקה ולצמיחה בכלכלה הישראלית. לפיכך, מייחסת הרשות חשיבות רבה ליישום המלצות הועדה, מהר ככל הניתן, ובכלל זה, העמקת ההקלות הקשורות בהטבות המס לחברות אלה, על מנת להגדיל את סיכויי הישארותן בישראל.
השנייה, הוועדה לשכלול המסחר ועידוד הנזילות בבורסה - הוועדה הוקמה על רקע השפל במחזורי המסחר בבורסה בשנים האחרונות, הפוגע בשוק המשני ובשוק הראשוני גם יחד. הצורך החיוני בצמיחת המשק, בחלוקה יעילה של מקורותיו ובקיום כלים פיננסיים המאפשרים ניהול סיכונים ברמה גבוהה, מקנים לבורסה חשיבות רבה כמרכז שוק ההון, ומחייבים את פעילותה היעילה על רקע תחרות הולכת וגוברת בשוק ההון הגלובלי ולאור ההתפתחויות הטכנולוגיות בתחום זה. הוועדה צפויה להגיש את מסקנותיה הסופיות באפריל 2014.
לדעת הרשות, יש חשיבות עליונה בהפיכת הבורסה בת"א לבורסה מתקדמת, מודרנית, ותחרותית, מול בורסות אחרות בעולם. יש לבסס בורסה שתמשוך השקעות מהעולם, תעצור את סחף ההשקעות של משקיעים מוסדיים בחו"ל, ותהיה מקור חשוב לגיוס ולהוזלה של מקורות ההון במשק הישראלי עבור חברות ישראליות. לצורך כך, יש לפעול מהר ככל שניתן ליישומן של כלל המלצות הועדה, ובכללן הפיכת הבורסה לחברה הפועלת למטרות רווח, כמקובל בכל שוקי ההון המפותחים. יישומן של המלצות אלה עשוי להגדיל משמעותית את היקפי המסחר, לעומת אלה הקיימים כיום.
בנוסף, ולצד ההקלות על הגופים המפוקחים לצורכי פיתוח השוק, הציבה הרשות כאחד היעדים המרכזיים שלה את העלאת אמון הציבור בשוק ההון, מתוך הכרה כי בלעדיו לא יוכל להתקיים שוק הון דינמי ומפוקח. במסגרת זו, ולקידומו של יעד זה, פועלת הרשות בשני מישורים מרכזיים.
הגברת האכיפה בשוק ההון - לצד האסטרטגיה של הרשות להקל על הגופים המפוקחים ולפעול לקידומו של שוק הון יעיל ומפותח, נדרשת פעילות מוגברת לאכיפה בלתי מתפשרת, פלילית ומנהלית, לאכיפת החוקים עליהם היא מופקדת. מסלול האכיפה המנהלית, שנוסף בשנת 2011, העצים את יכולות האכיפה של הרשות. אכיפה חזקה מבטיחה את תקינות התנהלותו של שוק ההון, מרתיעה מפני פגיעה בציבור המשקיעים, ומגבירה את אמון הציבור בשוק ההון. בנוסף, הרשות הגדילה את תמיכתה באכיפה אזרחית באמצעות השתתפות במימון תביעות ייצוגיות ונגזרות, מקום בו סבורה הרשות כי יש עניין ציבורי בתביעות אלה. העצמת האכיפה על היבטיה השונים מהווה צעד משמעותי לחיזוק אמון הציבור ביעילותו והגינותו של שוק ההון, ועומדת בראש סדר העדיפויות של הרשות.
הסדרי חוב - התופעה הבעייתית של הסדרי חוב מעיבה על הפעילות בשוק ההון ומעסיקה את הרשות רבות בשנים האחרונות. בשנת 2013 נכנסו 10 חברות נוספות להליכים של הסדרי חוב, בהתייחס להתחייבויות בשווי של כ – 5.8 מיליארד ש"ח. זאת, בהשוואה ל – 31 הסדרי חוב, בהתייחס להתחייבויות בשווי של כ – 10 מיליארד ש"ח בשנת 2012. הרשות מייחסת חשיבות רבה להתייעלות הליכי הסדרי החוב, והנושא נדון גם במסגרת וועדת הסדרי החוב.
חינוך פיננסי − בשנת 2013, מתוך הכרה בחשיבותו של החינוך הפיננסי ובהתאמה למגמה העולמית לראות בחינוך המשקיעים חלק בלתי נפרד מפעילות רשויות ניירות ערך, יזמה הרשות, יחד עם הטלוויזיה החינוכית, פרויקט הפקה של כעשרים סרטוני אנימציה, המסבירים מונחים מעולם שוק ההון. כמו כן, הרשות יזמה ומפעילה אתר אינטרנט ייעודי לחינוך פיננסי של הציבור (www.kesef.org.il), ובו מידע על שוק ההון, אפיקי השקעה נפוצים, מילון מונחים ועוד. בכוונת הרשות להמשיך ולהעמיק את פעולותיה בתחום החינוך הפיננסי, בין היתר תוך שימוש במדיה התקשורתית כדי להגיע לציבור רחב ככל הניתן.