במרץ התנהל המסחר במניות בתל-אביב בעליות שערים במרבית מדדי המניות המובילים. בסיכום חודשי עלו מדד ת"א-25 ות"א-100 ב-3.8% וב-2.1%, והשלימו עלייה של כ-6% בסיכום הרבעון הראשון של 2014. כך עולה מסיכום חודש מרץ שבוצע על ידי נורית דרור, מיחידת המחקר של הבורסה לניירות ערך בתל אביב.

 

יצוין כי לקראת סוף החודש הגיעו מדד ת"א-25 ומדד ת"א-100 לרמת שיא כל הזמנים. במרבית המדדים המובילים נרשמו החודש עליות שערים של עד כ-5%, כאשר מדד ת"א-תקשורת בלט בעליית שערים של כ-7.5%.

 

לעומת זאת החודש ירד מדד ת"א-ביומד ב-7.6% אך הוא ממשיך לבלוט מתחילת השנה בעלייה של
כ-9%. מדדי בלוטק-50 ות"א-75 ירדו אף הם במרץ בכ-4% וכ-1.7% בהתאמה.

 

המחזור היומי במניות (בבורסה ומחוצה לה) הסתכם בכ-1.3 מיליארד שקל במרץ וגם בממוצע ברבעון הראשון של שנת 2014 – גבוה בכ-11% מהמחזור הממוצע בשנת 2013.

 

במרץ חודשו ההנפקות הראשוניות בתל-אביב, ונרשמו למסחר שתי חברות נדל"ן חדשות – מגדלי הים התיכון והחברה הזרה סקייליין שגייסו כ-222 וכ-70 מיליון שקל בהתאמה. יצוין כי מחצית מהנפקת מגדלי הים התיכון בוצעה בהצעת מכר ע"י בעלי מניות בחברה.בנוסף גויסו במרץ כ-40 מיליון שקל בשלוש הנפקות לציבור ע"י חברות ותיקות, וכ-90 מיליון שקל גויסו בשמונה הקצאות פרטיות – מרבית הסכום כ-41 וכ-21 מיליון שקל גויסו ע"י חברות הביומד בריינסוויי  וביולייט בהתאמה. בסיכום הרבעון הראשון של השנה גויסו בשוק המניות בת"א כ-3.2 מיליארד שקל, לעומת כ-6.1 מיליארד שקל בכל שנת 2013.

 

ארבע חברות הייטק דואליות (קומפיוג’ן, מג’יק, ביוליין אר אקס ואודיוקודס) גייסו במרץ כ-0.7 מיליארד שקל בהנפקות לציבור בארה"ב. מתחילת השנה גייסו החברות הדואליות בחו"ל כ-0.8 מיליארד שקל, לעומת כ-1.6 מיליארד שקל בכל שנת 2013.

 

המסחר בשוק איגרות החוב החודש התנהל בעליות שערים במרבית המדדים המובילים.איגרות חוב צמודות מדד לסוגיהן - חברות וממשלתיות - עלו החודש בכ-1% והשלימו עלייה של כ-2.2% מתחילת השנה. יצוין כי מדד תל-בונד תשואות, הכולל אג"ח חברות צמודות מדד בדירוג (BBB-) עד (A), שעלה החודש בכ-1.1%, השלים עלייה של כ-3.2% ברבעון הראשון של 2014.

 

איגרות החוב הממשלתיות השקליות רשמו במרץ עלייה מתונה של עד כ-0.3%, והשלימו עלייה של כ-2% מתחילת השנה.

 

איגרות חוב חברות צמודות המט"ח נותרו החודש ללא שינוי, חרף התנודתיות בשער הדולר ביחס לשקל, ומתחילת השנה עלו ב-1.1%.הבורסה השיקה ב-9 במרץ מדד אג"ח – "תל בונד – מאגר". המדד מורכב מכל איגרות החוב התאגידיות המדורגות בדירוג השקעה (BBB -) או Baa3 ומעלה. במדד כלולות למעלה מ-230 סדרות של איגרות חוב של 76 מנפיקים, כאשר המשקל המרבי לסדרת אג"ח הינו 0.5%.ה

 

מחזור היומי באיגרות חוב (בבורסה ומחוצה לה) עלה והסתכם בכ-4.3 מיליארד שקל במרץ, לעומת כ-3.7 מיליארד שקל בממוצע בחודשיים הראשונים של השנה. המחזור היומי באיגרות חוב בסיכום הרבעון הראשון של השנה הסתכם בכ-3.9 מיליארד שקל והיה נמוך בכ-9% מהמחזור הממוצע בשנה הקודמת.המחזור היומי במק"מ (בבורסה ומחוצה לה) הסתכם בכ-0.5 מיליארד שקל במרץ, ובכ-0.6 מיליארד שקל בממוצע ברבעון הראשון של 2014 בדומה למחזור הממוצע בכל שנת 2013.ב

 

מרץ גייס האוצר כ-4.9 מיליארד שקל ברוטו בהנפקות אג"ח, כ-67% מהסכום גויס באמצעות אג"ח שקלי וכ-33% באמצעות אג"ח צמוד מדד. החודש נרשמו פדיונות אג"ח ממשלתי שקלי בסך כ-5.7 מיליארד שקל, כלומר הפדיונות נטו הסתכמו בכ-0.8 מיליארד שקל במרץ. בסיכום הרבעון הראשון של השנה גייס האוצר נטו כ-5.1 מיליארד שקל, לעומת גיוס נטו בהיקף של כ-21 מיליארד שקל בכל שנת 2013.

 

בסיכום הרבעון הראשון של 2014 השנה גייס הסקטור העסקי כ-9.3 מיליארד שקל באמצעות אג"ח, מזה 3.0 מיליארד שקל ברצף מוסדיים, כרבע הגיוס בכל שנת 2013.

 

באופציות על מדד ת"א-25 נסחרו כ-195 אלף יחידות ביום בממוצע במרץ, ובסיכום הרבעון הראשון של 2014 נסחרו כ-200 אלף יחידות ביום - מחזור נמוך במעט מהמחזור הממוצע בשנת 2013.באופציות הדולריות חלה במרץ עלייה בפעילות, בהשפעת התנודות בשער הדולר ביחס לשקל, ונסחרו כ-41 אלף יחידות ביום, לעומת כ-33 אלף יחידות בממוצע בחודשיים הראשונים של השנה.

 

בסיכום הרבעון הראשון של 2014 נסחרו כ-36 אלף אופציות דולריות ביום, מחזור הנמוך בכ-11% מהמחזור הממוצע בשנת 2013. יצוין כי ב-20 במרץ נרשם מחזור שיא בהיקף של 237,790 יחידות.

 

בשוק תעודות הסל, הונפקו במרץ 10 סדרות חדשות על מדדי מניות בינלאומיים וסדרה אחת חדשה על מדד אג"ח בינלאומי. כיום נסחרות בבורסה 555 תעודות סל, מהן 25 תעודות מטבע. מחזור המסחר היומי בתעודות סל על מניות במרץ הסתכם בכ-341 מיליון שקל והיווה כ-25% ממחזור המסחר במניות לעומת כ-32% בחודשיים הראשונים של השנה ולעומת כ-23% בשנת 2013.

 

הציבור רכש במרץ תעודות סל על מדדי מניות מקומיים בסך כ-0.2 מיליארד שקל נטו, ובסך כ-0.1 מיליארד שקל נטו בסיכום הרבעון הראשון של השנה, וזאת לאחר שרכש תעודות סל בסך כ-3.8 מיליארד שקל נטו בסיכום שנת 2013.

 

הציבור רכש במרץ תעודות סל על מדדי אג"ח מקומיים בסך כ-0.1 מיליארד שקל נטו, ובסך כ-0.4 מיליארד שקל ברבעון הראשון של 2014, לאחר רכישות בסך כ-1.9 מיליארד שקל בכל שנת 2013.הציבור רכש במרץ תעודות סל על מדדי מניות בינלאומיים בהיקף של כ-0.3 מיליארד שקל נטו, ובסך כ-1.5 מיליארד שקל ברבעון הראשון של השנה, לאחר רכישות בסך כ-9.3 מיליארד שקל בכל בשנת 2013.

 

כמו כן, הציבור רכש במרץ תעודות מטבע ("תעודות פיקדון") בסך כ-0.3 מיליארד שקל נטו, ובסיכום הרבעון הראשון של 2014 רכש תעודות מטבע בסך של כ-0.9 מיליארד שקל, לאחר רכישות בהיקף של כ-10.6 מיליארד שקל בסיכום שנת 2013.

 

במרץ נרשמה מגמה מעורבת בקרנות הנאמנות.בקרנות האג"ח התגברו היצירות נטו במרץ והסתכמו בסכום ענק בהיקף של כ-6.5 מיליארד שקל לאחר יצירות בסך כ-7.7 מיליארד שקל בינואר-פברואר. בסיכום הרבעון הראשון של 2014 בולטות קרנות אלה ביצירות נטו בסך כ-14.2 מיליארד שקל, לאחר שבלטו גם בשנים 2013 ו-2012 ביצירות נטו בסך של כ-28.7 וכ-17.6 מיליארד שקל בהתאמה.

 

בקרנות הכספיות הסתכמו הפדיונות נטו במרץ וגם בסיכום הרבעון הראשון של 2014 בכ-1.7 מיליארד שקל. יצוין כי סך היצירות נטו בקרנות אלה בכל שנת 2013 הגיע לכ-18.8 מיליארד שקל - בין היתר בעקבות הוראת בנק ישראל שלא לגבות דמי משמרת ממחזיקים בקרנות אלה.

 

גם בקרנות השקליות נרשמו החודש פידיונות נטו בסך כ-0.2 מיליארד שקל, בדומה לסך הפידיונות ברבעון הראשון של השנה, ולאחר יצירות נטו בסך כ-2.1 מיליארד שקל בכל שנת 2013.בקרנות המנייתיות ובקרנות המשקיעות בחו"ל הסתכמו היצירות נטו במרץ בכ-0.4-0.3 מיליארד שקל, בכל סוג. בסיכום הרבעון של השנה נרשמו בקרנות המנייתיות יצירות בסך כ-1 מיליארד שקל, לאחר יצירות נטו בסך כ-2.9 מיליארד שקל בכל שנת 2013, ובקרנות המשקיעות בחו’ל הסתכמו היצירות נטו בכ-1.3 מיליארד שקל, לאחר פידיונות נטו בסך כ-50 מיליון שקל בכל שנת 2013.

 

לאור הצלחת מדדי תל-בונד הוותיקים ולאור הצורך במדד המשקף את ביצועי כל האג"ח התאגידיות בדירוג השקעה הנסחרות בבורסה, השיקה הבורסה את מדד תל בונד-מאגר, אשר מורכב מהאג"ח התאגידיות המדורגות בדירוג השקעה BBB- (או גבוה יותר), העומדות בתנאי הסף של המדד. המדד החדש צפוי להוות נכס בסיס למוצרים נוספים שהמסחר בהם יתרום לסחירות באג"ח האמורות. סף הדירוג המוצע לאג"ח שיכללו במדד הופך אותו למתאים להשקעה גם למשקיעים מוסדיים. השקת מוצרי מדדים שנכס הבסיס שלהם יהיה המדד החדש צפויה לתרום לשיפור הנזילות והסחירות בבורסה באג"ח הכלולות בו.

 

תגובות לכתבה

הוסיפו תגובה

אין לשלוח תגובות הכוללות מידע המפר את תנאי השימוש