הקהילה המדעית והרפואית הבכירה לחקר וטיפול במחלת האלפא 1 בעולם דוחה בלעג את מסקנות המאמר הדני שהתפרסם בשבוע שעבר בכתב בעת של ה- Cochrane Library, והעלה טענות לפיהן תרופות מסוג אלפא 1 אנטיטריפסין (AAT) אינן יעילות וכי השימוש בהן לא הראה שיפור קליני בקרב חולים. הרופא הדני החתום על המאמר מתנער מהמאמר ודרש משני כותבי המאמר, פיטר גוטצ’ה (Peter Gotzsche) ואשתו, הלה קרוג יוהנסן (Helle Krogh Johansen), להסיר את שמו מהפרסום לאלתר, בטענה כי דעתו שונה ורחוקה מאוד מזו של הכותבים וכי לאחר שקרא את הטיוטה הראשונה הבין כי שיתוף פעולה איתם אינו אפשרי.
בהודעה רשמית לעיתונות שפרסמה במהלך סוף השבוע אגודת האלפא 1, נמסר כי המאמר הדני פגום מיסודו בכל הקשור לאיסוף המידע, תכנונו, ניתוחו והמסקנות המוטעות הנגזרות ממנו עד כדי כך שמחקרים מסוגו הופכים את החולים והטיפול המקובל לקורבנות למחקרים מוטעים. אגודת האלפא 1 קובעת כי המאמר מתעלם מכמות עצומה של מידע בספרות המקצועית לגבי יעילותו המוכחת זה יותר מ-20 שנה של הטיפול ב-AAT למחלת האלפא 1. האגודה קובעת כי המאמר הדני מתבסס על שני מחקרי פיילוט שלא תוכננו מלכתחילה לבחינת יעילות תפקודי ריאות, וזאת בניגוד להנחיות הטיפול הרשמיות בארה"ב ואירופה, ואף אינו מבוסס על מידע גולמי מאותם ניסויים. עוד נקבע כי לא ניתן להסתמך כלל על האנליזה המוצגת במאמר שכן היא סובלת מהטיית נתונים. יתרה מכך, נכתב כי האנליזה המוצגת במאמר הדני דווקא מראה הטבה בטיפול עם AAT בהאטה של איבוד רקמות ריאה כפי שנמדד באמצעות סריקת CT, ומכך מתעלמים הכותבים.
הוועדות המדעיות והרפואיות של אגודת האלפא 1 מציינות כי חולים שמשתמשים בטיפול AAT וכן מדענים מובילים מהתחום בארה"ב ובאירופה מכינים תגובות רשמיות נוספות כנגד מסקנות המאמר הדי השטחי והלוקה.
גו’ן וולש, נשיא איגוד ה-COPD והאלפא 1 בארה"ב, מציין כי "המחקר הוא כה פגום בתצורה בה הוא כתוב עד כדי כך שהוא מאיים על המוניטין של Cochrane Library (ספריית קושרן - המוציא לאור), שלרוב דווקא מוציאה פרסומים מדויקים ומבוססים. המאמר של Gotzsche פוגע בחולים החולים במחלות נדירות, ההופכים להיות קורבן של עבודות מחקריות הלוקות בתכנון ובניתוח, כשם שעבודתו של Gotzsche מוצגת".
דר’ רוברט סנדהאוס, המנהל הקליני של אגודת האלפא 1 ומי שנחשב כאוטוריטה מספר אחת בעולם לטיפול בתרופות AAT, קובע כי "המאמר של Gotzsche נשען על שילוב של תוצאות משני ניסויים שונים שכל אחד מהם כיל פחות מ-100 מטופלים ואינו מבוסס על מידע גולמי מאותם ניסויים. המאמר של Gotzsche מתעלם מהעובדה כי בניסויים היו מטופלים שגויסו לשני הניסויים ובכך לא היה ניתן להסתמך על האנליזה המשולבת שלהם מכיוון שהדבר הביא להטיית הנתונים".
"המאמר גם מתעלם מהמטרה החשובה של שני המחקרים עליהם הוא מתבסס, האומדן של איבוד רקמת הריאה כפי שנמדד ע"י סריקת CT, ומתייחס אל נקודה זו כחסרת חשיבות קלינית. למעשה, סריקת CT הינה השיטה הישירה לאומדן התקדמות האמפיסמה – מחלת ריאות עיקרית ממנה סובלים חולי אלפא 1 – וכיום סריקת CT מקובלת כבדיקה הנותנת את האינדיקציה הטובה ביותר לסיכויי הישרדות החולים", אומר דר’ סנדהאוס. לדבריו, "האנליזה של Gotzsche דווקא מראה בפועל הטבה של טיפול עם AAT בכך שיש האטה באיבוד רקמת ריאה כפי שנמדד באמצעות סריקת CT".
עוד אומר סנדהאוס, כי "הסקירה של Gotzsche אינה מתייחסת לאפקט שנוצר על ידי נשירת חולים בקבוצת הפלסבו מהניסוי עקב החמרה בתפקודי הריאות שלהם, שיוצרת חוסר איזון בין קבוצות החולים. בבחירה של שני ניסויי פיילוט קטנים אלו בלבד, שעליהם הכותבים מבססים את המלצתם הגורפת, מתעלמים הכותבים מכמות עצומה של מידע בספרות המקצועית לגבי היעילות של טיפול ב-AAT. ישנם מספר מחקרי תצפית גדולים המראים כי טיפול עם AAT מאט את התקדמות מחלת הריאות וכן כי הנרחב מבין המחקרים האלו (יותר מ-1,100 חולים) מראה אף נתוני הישרדות טובים יותר לחולים שטופלו ב-AAT לעומת אלו שלא טופלו".
"למרות שמחקרים מבוקרים, כפולי סמיות ממשיכים להיות ’סטנדרט הזהב’ של מחקרים בתרופות, ביצוע מחקרים אלו באוכלוסיות חולים עם מחלות נדירות כרוך במכשולים ולכן במצבים אלו, יש להסתמך על ההוכחות הקיימות הטובות ביותר ועל המידע הרפואי הקיים שתומך בטיפול עם AAT ושאף נתמך על ידי מומחים במחלות נשימה וארגוני מחלות ריאה בארה"ב ובאירופה", אומר סנדהאוס. לדבריו, "במקביל לוויכוח כי טיפול ב-AAT הוא יקר מדי, הכותבים מתעלמים אף ממספר פרסומים שבחנו את היעילות הכלכלית של טיפול ב-AAT".
בהתייחס לטענה במאמר כאילו "טיפול תוספתי אינו מומלץ לאור חוסר הוכחת היעילות הקלינית ועלות הטיפול", אומר דר’ רוברט סטוקלי, מנהל מח’ המו"פ בבית חולים "המלכה אליזבת" בברמינגהם שבאנגליה, כי "המאמר מסיק מסקנות משני מחקרי פיילוט שלא תוכננו מלכתחילה כדי לבחון יעילות וזאת בניגוד לקיומן של הנחיות טיפול רשמיות מארגונים שונים כגון ’האיגוד האמריקאי למחלות ריאה’, ’האיגוד האירופי למחלות ריאה’ וה- ’הקולג’ האמריקאי לרופאי ריאה’".
אגודת האלפא 1 מבהירה כי טיפול ב-AAT בעירוי הינו הטיפול היחידי היום למחלת ריאות שמקורה באלפא 1, שהינה מחלה גנטית נדירה. הטיפול מספק את ה-AAT החסר. במקור, הטיפול פותח על ידי ה-NIH (המכון הארצי לבריאות בארה"ב) בתחילת שנות ה-80 והטיפול אושר על ידי ה-FDA האמריקאי ונמצא כטיפול מאושר יותר מ-20 שנה.
’האיגוד האמריקאי למחלות ריאה’, ’האיגוד האירופי למחלות ריאה’, ’הקולג האמריקאי לרופאי ריאה’ - כולם גופים יוקרתיים עם מוניטין בתחום מחלות הריאה ממליצים על טיפול עם AAT לחולים הסובלים מחסר באלפא 1. ההנחיות מבוססות על הצטברויות של הוכחות ועדויות, הבנה מדעית וכמות רבה של ניסויים שבוצעו במשך השנים.
מנהל המזון והתרופות האמריקאי, ה-FDA, אישר לאחרונה את תרופת ה-AAT בעירוי של חברת קמהדע הישראלית לשיווק בארה"ב. קמהדע היא החברה הישראלית הראשונה שקיבלה את אישור ה- FDA לשיווק תרופה ביולוגית ייחודית בארה"ב.
קמהדע ממשיכה בהיערכותה למכירות ראשונות בארה"ב כמתוכנן, עוד במהלך הרבעון הנוכחי, וצופה מכירות ראשונות של תרופת AAT בארה"ב במיליוני דולרים עוד במהלך הרבעון הנוכחי.
במקביל, ממשיכה קמהדע להתקדם עם הניסוי הקליני שלב 2-3 במוצר באינהלציה, שהינו הניסוי המתקדם בעולם למתן אלפא 1 באינהלציה.