בבנק לאומי מעריכים כי בטווח הקצר יתנהל המסחר תוך תנודתיות, על רקע התפתחויות בנתונים ריאלים בעולם. בטווח הארוך יותר, פרסום הדוחות הכספיים לרבעון השני של 2010 אשר כפי המסתמן יהיו טובים יחסית, במקביל להיוותרות סביבת הריבית ברמה נמוכה, צפויים לתמוך במעבר למגמה חיובית.
לאחר שבשבוע שעבר רשם שוק המניות המקומי ירידות שערים חדות, התאפיין שבוע המסחר, ברובו, באופטימיות, תוך שהשוק המקומי מפגין איתנות מרשימה בהשוואה לשווקים מעבר לים. עליות השערים הובלו על ידי מניות הבנקים ומניות השורה השנייה.
מגמת הקיטון במחזורי המסחר נמשכה גם השבוע. בממוצע הסתכם המחזור היומי בכ-1.3 מיליארד ₪ בלבד, לעומת ממוצע של כ-2.1 מיליארד ₪ מאז תחילת השנה. מחזורי המסחר הדלים לוו בירידה בסטיות התקן על מדד המעו"ף. אלו עומדות כיום על רמה נמוכה של כ- 16% בלבד לעומת כ- 22% בסוף השבוע שעבר
לאחר תקופה, בה סבלו מניות הבנקים ממימושים, בלטו אלו השבוע בעליות שערים חדות. מדד הבנקים נסחר במכפיל הון ממוצע (משוקלל) של כ-0.91, זאת לאחר שבסוף השבוע שעבר הוא הגיע לכ- 0.89 בלבד. בניגוד למגמה הכללית בסקטור, בלטה מניית בינלאומי לשלילה, על רקע רמת המחירים אליה הגיעה לאחר העליות בשבועות האחרונים ועל רקע השביתה. עוד נציין, כי השבוע הצטמצם הפער בין מכפילי ההון של שני הבנקים הגדולים במשק באופן משמעותי.
במדד תל אביב 75 בלטו לחיוב מניות סקטור הנדל"ן, בתמיכת חברות הנדל"ן המניב מהשורה השנייה בארץ ובצפון אמריקה (מליסרון, רבוע נדל"ן, גזית גלוב וכו’). כמו כן, נרשם תיקון קל במספר חברות שפעילותן מרוכזת במערב ומזרח אירופה. זאת בין היתר על רקע התחזקותו של היורו מול השקל השבוע, הצפויה לבוא לידי ביטוי בשיפור בתוצאות הפעילות של חברות אלו (המדווחות באירו).
מניות סקטור חיפושי הגז והנפט סבלו מחולשה ומניות התקשורת הציגו ביצועים פושרים: בניגוד למגמה הכללית, סבלו מדדי יתר 50 והיתר 120 במרבית ימי השבוע מסנטימנט שלילי, בהובלת מניות סקטור חיפושי הנפט והגז. אלו נסחרו על רקע ידיעה בתקשורת באשר להחלטת המועצה הארצית לתכנון ובנייה, לבחון את האפשרות להקמת מתקן קליטת הגז המופק על גבי אסדה ימית. על פי הדיווחים בתקשורת החלטה זו עלולה לעכב את הקמת תחנת הקבלה לגז מתגלית בחצי שנה לפחות. לכך התווספו פרסומים בנוגע לממצאים בקידוח מגד 5 שהובילו לירידה בשיעור של כ- 10% במניית גבעות יהש, שהינה בעלת המשקל הגבוה ביותר במדד היתר 50.
סקטור התקשורת בלט גם הוא השבוע בחולשה יחסית על רקע השימוע לקראת ההכרעה בנוגע להפחתת דמי הקישוריות. להזכירכם, ההפחתה מתוכננת בתחילת חודש אוגוסט, ותביא להפחתה מיידית בדמי הקישוריות ל- 4.14 אג’ לדקה מכ- 25 אג’ כיום. בהמשך צפויה הפחתה הדרגתית נוספת עד 2.57 אגורות ב- 2014. בתגובה לתוכנית הודיעה סלקום כי במידה וההפחתה תבוצע במתווה זה צפויה לה פגיעה של כ-420 מיליון ₪ ב-EBITDA השנתי וכ-300 מיליון ₪ ברווח הנקי השנתי. מלבד הנזק הישיר של אובדן הכנסות בגובה מיליוני ₪ (בשנת 2009 שולמו ע"י בזק לחברות הסלולר כ- 823 מיליוני ₪ כדמי קישוריות), קיצוץ בגובה דמי קישוריות עשוי להגדיל את הכדאיות הכלכלית של כניסת מפעילים וירטואליים ומפעיל חמישי לענף כמו גם לעודד שימוש בטלפוניה נייחת.
בסיום היומיים הראשונים של השימוע הודיע משרד האוצר כי חברת NERA, שהגישה את הדו"ח בנוגע להקטנת דמי הקישוריות, ביקשה פרק זמן של שלושה שבועות לצורך בחינת הטיעונים של חברות הסלולר ומתן התייחסותה. בהתחשב בכך, נראה כי שלב הראשון בקיצוץ דמי הקישוריות במידה ויאושר, ידחה.
מגמת המימושים בשוק המניות המקומי על ידי הזרים נמשכה גם בחודש מאי: השבוע פרסם בנק ישראל נתונים אודות השקעות תושבי חוץ בישראל, ותושבי ישראל בחו"ל בחודש מאי. מהנתונים עולה כי בחודש מאי נמשכה המגמה של הסטת השקעות הזרים ממניות ישראליות: בתוך כך, מימשו תושבי חוץ מניות הנסחרות בבורסת תל אביב בהיקף של כ-790 מיליון $ (נטו), זאת, בהשוואה למימושים של כ- 250 מיליון $ באפריל. עיקר המימושים התרכזו בענף הכימיה ובענף התקשורת. במקביל, מימשו הזרים מניות ישראליות הנסחרות בחו"ל בהיקף כ- 280 מיליוני דולרים. על פי בנק ישראל, התחזקות גל המימושים נרשמה בין היתר על רקע התאמות תיקי המשקיעים לסיווגה החדש של ישראל במדדי ה- MSCI החל מה- 26 במאי. עוד עולה מהדו"ח כי משקיעים מוסדיים מקומיים מימשו השקעותיהם במניות זרות בהיקף משמעותי של כ- 270 מיליון ₪.
בנוסף, דווח כי בחודשיים האחרונים נרשמה ירידה ברכיב המניות המקומיות בתיק נכסי הציבור. על פי האומדנים, בחודשים אפריל- מאי ירד אחוז המניות המקומיות בתיק באופן משמעותי מכ- 19.9% לכ- 16.9%. ירידה זו נרשמה לאחר עלייה רציפה שנרשמה על פני 7 חודשים. להערכתנו, הקיטון ברכיב המנייתי המקומי בתיקי המשקיעים נבע הן מירידת מחירי המניות שנרשמה בתקופה זו והן מרצונם של המשקיעים להקטין את רמת הסיכון בתיק ההשקעות על רקע העלייה בחוסר הודאות באשר להתפתחויות עתידיות בכלכלה העולמית והמקומית.