יו"ר דירקטוריון בנק הפועלים, יאיר סרוסי, אמר היום בועידת הנגב ה-6 כי "כדי שלא נמצא את עצמנו בעוד מספר שנים בפני שוקת שבורה בתעשיה, צריך לחזור לכלים תקציביים שהיו בעבר". סרוסי הוסיף כי "הארץ מלאה ביזמים שנחושים לשנות את המציאות, ועלינו ליצור סביבת כלכלה מאפשרת. פחות בירוקרטית, יותר משתפת פעולה, שתכליתה לבנות את הארץ".
לדברי סרוסי, "בעוד הסקטור הציבורי ממשיך לשמור על תכנית השקעות ולהתרחב, הסקטור הפרטי ממשיך להתייעל ולהקטין את היקף ההשקעות כתוצאה מהתגברות הבירוקרטיה, הרגולציה ואי הודאות שהם גורמים. הנגב מסמל יותר מכל את הנחישות הישראלית. את העיקשות בסנטר של בן-גוריון. בתוך החום הכבד במקום הנמוך בעולם בים המלח צמחה כימיקלים לישראל, מתוך היובש נולדו ההשקיה בטפטוף והאנרגיה הסולארית.
"בערבה הופיעו החממות לגידול בחורף האירופאי, ובאילת בריכות דגי דניס ולבראק. בסיוע המכון לחקר ימים. בשבילי הנגב הוא דודי – אברהם רוברטו ז"ל שהיה ממקימי הק.מ.ג והמנכ"ל שלו במשך שנים. מדודי, המנהל-היזם, למדתי שיעור. העשייה. עשה את הדבר הנכון ואל תמתין. האחרים יצטרפו.
"הארץ מלאה ביזמים שנחושים לשנות את המציאות, ועלינו ליצור סביבת כלכלה מאפשרת. פחות בירוקרטית, יותר משתפת פעולה, שתכליתה לבנות את הארץ. יזמות איננה רק עיסקית. יש גם יזמות חברתית. שני יתרונות כלכליים בולטים כיום לנגב. אחד, הנגב הופך למרכז למרכז התעשיה הישראלית. שניים, מחירי הנדל"ן בנגב זולים בממוצע ב- 50% מאשר בת"א.
"אז איך מאיצים יתרונות אלו ואת ההשקעה הממשלתית הגדולה בתשתיות ובמעבר צה"ל דרומה? מבחינה מקרו כלכלית, התופעות שמטרידות אותנו הן ירידת קצב הצמיחה במשק, ירידה בהשקעות הסקטור הפרטי, שאינן לנדל"ן מעבר והתרחבות יצור תעשייתי-ישראלי מחוץ לישראל.
"בעוד הסקטור הציבורי ממשיך לשמור על תכנית השקעות ולהתרחב, הסקטור הפרטי ממשיך להתייעל ולהקטין את היקף ההשקעות כתוצאה מהתגברות הבירוקרטיה, הרגולציה ואי הודאות שהם גורמים.
"התעשייה חייבת לחזור ולתפוס מקום מרכזי בכלכלה ובחברה הישראלית, וקודם לכל – תעשית יצוא. חלקה של התעשיה בתוצר יורד, היקף השקעות בתעשיה נמוך, וישנה חולשה ביצוא, שחלקה נובע מיסוף השקל.
"לדעתי, התעשיה צריכה להיות המנוע הבא לצמיחת המשק. העולם המערבי גילה במשבר של 2008, כי לא די בכלכלת שירותים ויש צורך בשמירת כושר יצור תעשיתי. לתעשיה אפקט משמעותי על התעסוקה. על כל עובד בתעשיה, בין 1 ל- 3 עובדים נוספים במשק. בכי"ל מכפיל התעסוקה הוא 6 עובדים, באינטל מכפיל של 4. והשכר גבוה בתעשיה ב- 40% מהשכר הממוצע במשק.
"בארה"ב הכריז הנשיא אובמה על היעד להחזיר את היצור לארה"ב, על-ידי השקעה בציוד מתקדם.
"באירופה נערכה תוכנית שלמה לחיזוק התעשיה האירופאית, החזרתה למרכז הבמה. עלית עלויות השכר במזרח, יחד עם עידוד יצור מתקדם, מאפשרים החזרת חלק מכושר היצור למערב.
"אבל התעשיה היא השקעה לא ממונפת, וההחזר להשקעה הוא על פני טווח ארוך. לכן נדרשת לה מסגרת כללים יציבה וכן סיוע ממשלתי כדי שתתפתח.
"שני נושאים מעיקים על התעשיה: התחזקות השקל וירידת התמיכה הממשלתית לתחום ההשקעה בתעשיה.
"אין דרך פשוטה לטפל בשער החליפין, והסיבות לייסוף הן היציבות הנוכחית של הכלכלה הישראלית. כדי שלא נמצא את עצמנו בעוד מספר שנים בפני שוקת שבורה בתעשיה, צריך לחזור לכלים תקציביים שהיו בעבר, כמו קרן שיווק גדולה, הגדלת הערבויות ליצוא, סבסוד תשתיות בפארקים תעשייתיים.
מדינת ישראל צריכה חוק לעידוד השקעות הון, והוא צריך לכלול מענקים לעידוד השקעות ומיסוי. המינון ורמת הטבות המס צריכות להיות נמוכות ומבוזרות יותר, ולעומת זאת המדינה צריכה להגדיל את היקף התקציב למענקים.
במדינה קטנה פיסית כשלנו, אין קושי לנהל ולערוך תכנון של צרכים. נפלא הדבר בעיני, שיש מחסור בכח אדם מיומן של טכנאים והנדסאים בתעשיה, כאשר מנגד יש מחוסרי עבודה וצעירים שמוטרדים ממציאת מקום עבודה.
אותו תכנון מינימלי של צרכי כח האדם לעשור הקרוב, צריך להיות מפורסם מידי שנה, ולאפשר לצעירים לתכנן את לימודיהם בהתאם, ולמבוגרים יותר להערך להסבות מקצועיות.
אנחנו בעידן של נהירה לערים הגדולות משנחאי, למומבאי, לניו-יורק, לת"א. אבל יש רבים שמחפשים את המרחב, את החמימות הכפרית והאזור הזה צריך להיות מוקד המשיכה שלהם.