בבנק דיסקונט קובעים כי התחזקות השקל אינה תוצאה של פעילות ספקולנטים אלא העודף בחשבון השוטף. כלומר זרם ההשקעות שמגיע לישראל הגודל בשנים האחרונות. הם מעריכים כי גם בשנה הקרובה, העודף בחשבון השוטף צפוי לגדול לאור צמצום בגרעון בסחר בסחורות לצד גידול בעודף בחשבון השירותים. שתי מגמות אלו בעלות השפעה זהה על העודף בחשבון השוטף ומגדילות את תנועות ההון נטו לתוך המשק המקומי. לפי כך לא נראה את השקל נחלש כל כך מהר.
בסקירה שפרסמו לקראת סוף השבוע הם מדגישים כי ספקולנטים קיימים בכל השווקים וכנראה שגם בשוק המט"ח. השפעתם על מחיר השוק יכולה להיות שונה משוק לשוק, נוכחותם יכולה לתמוך במגמה קיימת, אך בטווח הארוך השפעתם מוגבלת. כלומר, לאותם ספקולנטים יכולה להיות השפעה נקודתית בלבד ואין ביכולתם ליצור מגמה, ולכן אין בטענה זו לבדה להסביר את מגמת התיסוף מאמצע 2012 .
תשובה יותר מבוססת לתיסוף השקל ניתן למצוא בנתוני החשבון השוטף, ושם בולטות מספר מגמות: השקל בהתכנסות לשווי משקל: נתחיל דווקא עם השורה התחתונה, בשנת 2013 העודף בחשבון השוטף הסתכם ב 7.3 מיליארד דולר לעומת עודף של 0.8 מיליארד דולר ב 2012- ו 3.3 מיליארד ב 2011 כלומר מגמה ברורה לאורך כל השנה של גידול בתנועות ההון לתוך השוק המקומי.
מבחינת המרכיבים, הנתונים מעידים על ירידה בגרעון בחשבון הסחורות ועל עלייה בעודף בחשבון השירותים. את הירידה בגרעון בחשבון הסחורות ניתן להסביר בירידה שנתית של כ 2 מיליארד דולר ביבוא מוצרי אנרגיה לצד יציבות ביבוא הסחורות (למעט אוניות, מטוסים, יהלומים ודלק) וירידה ביצוא הסחורות. כמו כן, בנוסף לעובדה שהירידה ביבוא מוצרי אנרגיה הנה פרמננטית )הגידול בשנתיים הקודמות נבע ממשבר הגז המצרי(, הרי שהשנה צפוי יצוא הסחורות לגדול בקצב מהיר מהיבוא )ללא אנרגיה( ולצמצם את הגרעון בחשבון הסחורות.
מצד השירותים נמשכה המגמה עם עלייה של 3 מיליארד דולר בעודף בחשבון השירותים, כאשר כל העלייה מיוחסת לעלייה בשירותים עסקיים אחרים, מזה 01% מיוחסים לשירותי תוכנה, מו"פ ומכירת חברות הזנק.