"המוסדיים לא משקיעים בכ- 70% מהחברות הנסחרות בבורסה בתל אביב", כך אמר רמי דרור, מנכ"ל בית ההשקעות הלמן אלדובי בוועידת תל אביב להשקעה מוסדית של חברת DC Finance, שהתקיימה היום בתל אביב.
בפאנל שעסק בסחירות של מניות קטנות ובינוניות, אמר דרור כי "הקונסולידציה בשוק ההון, שהינה פועל יוצא ישיר של הידוק הרגולציה, יצרה מספר קטן של גופים שמנהלים הרבה יותר כסף. בפועל, גוף מוסדי המנהל עשרות מיליארדים זקוק לנזילות, בטח ברכיבי הסיכון, כך שהמניות הקטנות, מבחינת המשקיעים המוסדיים הפכו להיות בעלות השפעה נמוכה על ביצועי התיק". לדבריו, המוסדיים לא יכולים להיכנס להשקעה בכ-70% מהחברות בבורסה הנחשבות לתאגיד קטן, כאשר אין עושי שוק לחברות הנ"ל בהיקפים משמעותיים, וכמו כן נדרש הגוף המוסדי להשקיע משאבי מחקר על נייר ששווי השוק שלו נמוך וחלקו בתיק לא משמעותי".
"חשוב להבין", הדגיש מנכ"ל הלמן אלדובי, "כי חברות רבות הרשומות למסחר בבורסה בתל אביב לא מבינות שהן חברות ציבוריות ומתנהגות כחברות פרטיות ולא אחת אנו נתקלים במצב בו התנהלותן של החברות נעשית באופן שאינו מאפשר לציבור ליהנות מהפירות". לדבריו, חברות רבות הנפיקו "הזדמנות" לגיוס כסף מהציבור ולא הנפיקו חברות שיש בהן פעילות ממשית ופוטנציאל צמיחה ארוך טווח.
בנוגע להשפעת הליכים אקסוגניים על המסחר בבורסה המקומית אמר דרור, כי מדובר בשילוב תהליכים למרות שבכל העולם מחזורי המסחר ירדו, בישראל מחזורי המסחר ירדו אף יותר. "את התהליך ליוו מספר גורמים ביניהם: יציאת הזרים מהבורסה, ובפרט יציאתן של קרנות ההשקעה הבין-לאומיות. מהלכים שהושפעו, בין היתר, משינוי הסיווג במדדי ה-MSCI ומהעלייה בתפיסת הסיכון היחסי של ישראל.
תפיסה זו כפי שמשתקפת מה- CDS מעידה שבעוד שרמת הסיכון כפי שמקבלת ביטוי ביחס לשווקים מתפתחים גבוהה יותר ביחס למה שהייתה בעבר. בנוסף, במחקר השוואתי שפורסם על ידי בנק ישראל לפני כשנה ובו נטען בצורה מובהקת כי השינויים ברגולציה הכלכלית והפיננסית, שחלקם נתפסו כשינוי של כללי המשחק במשק, הביאו ליציאת משקיעים – מקומיים וזרים כאחד – מהבורסה ולקיטון במספר החברות הציבוריות". לדבריו, השינויים ברגולציה הכלכלית על ענפים ספציפיים, לעומת זאת, לא השפיעו על מחזורי המסחר.
בנוגע לצעדים שיש לנקוט על מנת להגביר את הסחירות וההתעניינות במניות הקטנות בינוניות אמר דרור: "אטרקטיביות של שוק, כל שוק, טמונה בסחורה שהוא מציע. במהלך השנים האחרונות, לצערי, השוק המקומי מתרוקן,קיים תהליך של קונסלידציה בין השחקנים הפעילים וכפועל יוצא מכך למיעוט שחקנים ומפגשים בין קונה למוכר . בשל כך חברות מקומיות לא מוצאות את מקומן בבורסה המקומית, ורבות מהן מעדיפות להנפיק את מניותיהן בבורסות זרות או לחלופין להתנהל כחברה פרטית.
"דוגמאות בולטות לכך אפשר לציין חברות כדוגמת נטפים, אבן-קיסר, תנובה, טרה ורבות וטובות נוספות אשר היו יכולות לגוון את השוק, למשוך משקיעים זרים ולתת השראה לחברות קטנות יותר לבחור בשוק ההון הישראלי כאמצעי מימון בדרך להרחבת הפעילות. גם חברות הזנק בעלות פוטנציאל יכולות לנווט דרכן למימון בשוק ההון המקומי לפני שהן מחפשות אקזיט אצל חברות ענק זרות". לדבריו, היה מעניין לראות איך היה נראה השוק אילו נסחרו במדד ת"א 25 ו-75 חברות בינלאומיות מצליחות כגון צ’ק-פוינט, אמדוקס וסנדיסק מה זה היה עושה למדד בלו-טק 50".
בהיבט הלשוני שמו של מדד היתר אשר ניתן בזמנו ידי הבורסה, אמר דרור: "יש כאן עניין סמנטי. להערכתי, הצעד הראשון לשיקום הדימוי של מניות היתר הוא שינוי המיצוב של המדד והמניות הנכללות בו. כפי שהבורסה ידעה לכנות את מדד הסדרות בדירוג נמוך וסיכון גבוה בשם המתיימר ’תל-בונד תשואות’, ולא כינתה אותן ’תל-בונד סיכון’, טוב תעשה אם תשדר לציבור כי היתר אינו שולי ותשנה את שם המדד בו הן נסחרות לשם שאינו משדר לציבור כי מדובר בשאריות או מוצרים משניים וחסרי חשיבות".
לגבי הארכת שעות המסחר, סיכם דרור, "בעיית הנזילות משולה לבעיה בצנרת, הבורסה מציעה להרחיב את צינור המים, שתפקד היטב עד לפני כשנתיים. התוצאה צפויה להסתכם בזרימת כמות מים דומה בלחץ נמוך יותר".