4 מחברי הוועדה המוניטרית תמכו בהורדת הריבית ל-0.75%, אחד תמך בהותרתה ללא שינוי

חברי הוועדה המוניטרית המשתתפים בדיון מחליטים על גובהה הרצוי של ריבית בנק ישראל. בדיון על הריבית לחודש מארס 2014 התקבלה ההחלטה להפחית את הריבית ברבע נקודת אחוז, לרמה של 0.75%. ארבעה מחברי הוועדה תמכו בהחלטה זו ואחד הצביע בעד הותרת הריבית ללא שינוי.

הדיון התמקד בכמה סוגיות עיקריות: (1) האינפלציה; (2) הפעילות במשק ושוק העבודה; (3) הכלכלה העולמית והמדיניות המוניטרית בעולם; (4) שער החליפין והיצוא; ו-(5) שוק הדיור.

האינפלציה בפועל ב-12 החודשים האחרונים, וכן הציפיות לאינפלציה לשנה הקרובה שמספקים המקורות השונים, נמצאות מתחת לאמצע היעד. רוב חברי הוועדה סברו כי חלה ירידה מסוימת בסביבת האינפלציה, וזאת בהסתמך על מדד ינואר, שהיה נמוך מהצפוי, ועל תחזיות החזאים, שהתעדכנו כלפי מטה בעקבות המדד. רוב חברי הוועדה סברו כי התפתחויות אלו תומכות בשינוי מדיניות שיחזיר את סביבת האינפלציה למרכז היעד. לעומת זאת, אחד החברים טען כי המדד הנמוך אינו מצביע על ירידת מדרגה בסביבת האינפלציה, היות שמרבית ההפתעה במדד נזקפת לירידה ברכיבים שאינם מעידים בהכרח על חולשה בביקושים.

בדיוניהם על מצב הפעילות הכלכלית במשק הסכימו רוב חברי הוועדה כי שיעור צמיחת התוצר – בפרט העסקי – מתון, וכי קיים צפי שמגמה זו תימשך. לדעת רוב חברי הוועדה, קצב הצמיחה הנמוך – ועמו ההתפתחויות הנזכרות במדד המחירים – עקביים עם סביבת ביקושים ממותנת. בדומה לכך, רוב החברים סברו כי אף על פי ששיעור האבטלה נותר נמוך, נתונים אחרים ממשיכים להצביע על רפיון בשוק העבודה. תמונת הרפיון נתמכת להערכתם בקיפאון בשכר הריאלי, בעלייה במספר דורשי העבודה ובנתונים לגבי משרות השכיר, שמהם עולה כי הגידול שחל בתעסוקה בתקופה האחרונה נובע ברובו מעלייה במספר המשרות במגזר הציבורי.

במגזר העסקי לעומת זאת בולט הרפיון בתעסוקה, והוא בא לידי ביטוי ברמה הנמוכה של מספר המשרות הפנויות ובקיפאון במספר משרות השכיר. רוב חברי הוועדה סברו שכדי לשמור על רמת תעסוקה גבוהה בהמשך יידרש גידול במשרות במגזר העסקי, בעיקר לנוכח הצפי שב-2014—2015 תפחת תרומתו של המגזר הציבורי לצמיחה. מנגד, אחד מחברי הוועדה טען כי הנתונים על שוק העבודה מעידים על יציבות וכי הם משקפים בעיקר את ההאטה בפעילות, בפרט ביצוא, שהתרחשה ברבעון השלישי אשתקד, ואשר בגינה ננקטה מדיניות מוניטרית מרחיבה, וכן ששיעור האבטלה נמוך ושיעור התעסוקה גבוה. חבר הוועדה ציין בנוסף שהאינדיקטורים השוטפים הם חיוביים, ובשלושת החודשים האחרונים חל לראשונה גידול באשראי הבנקאי למגזר העסקי, לאחר תקופה ארוכה של התכווצות.

באשר לכלכלה העולמית הסכימו חברי הוועדה כי תהליך ההתאוששות בארה"ב מתבסס; באירופה לעומת זאת ההתאוששות המתונה נמשכת אך היא שברירית ואינה אחידה. רוב חברי הוועדה סבורים כי תהליכי ההתאוששות אלו צפויים להיות איטיים ולהימשך מספר שנים, וכי הדבר ישפיע על היצוא המקומי. חברי הוועדה הצביעו על הנתונים החלשים יחסית שהתפרסמו לאחרונה על הפעילות בארה"ב, אך הייתה הסכמה כי מוקדם לקבוע אם מדובר בשינוי מגמה או בהאטה זמנית כתוצאה מתנאי מזג האוויר ששררו בתקופה זו. חברי הוועדה ציינו כי אין שינוי בהערכות שהבנק המרכזי האמריקאי יותיר את הריבית ברמה נמוכה עוד זמן ממושך, וכי כך הדבר גם בבריטניה; אשר לגוש האירו, ההערכה היא כי ייתכן שתידרש שם הרחבה מוניטרית נוספת, במיוחד לנוכח הרמה הנמוכה של האינפלציה והחששות מפני דפלציה. בהקשר זה דנו חברי הוועדה במידה שבה האינפלציה העולמית משפיעה על האינפלציה בישראל.

חברי הוועדה דנו בהתערבות הישירה של בנק ישראל בשוק מטבע החוץ בחודש החולף, והם הסכימו כי הפעולה תרמה להיחלשות של השקל במונחי סל המטבעות האפקטיבי, ובפרט מול הדולר. עם זאת הם הסכימו כי הייסוף המצטבר בתקופה האחרונה עדיין פועל כגורם ממתן על הפעילות במגזר הסחיר. מנגד, אחד מחברי הוועדה טען כי שוק מטבע החוץ מאותת על יציבות לראשונה זה מספר חודשים. רוב חברי הוועדה הסכימו כי אם יתרחש ייסוף נוסף, הוא עשוי לערער את מגמת השיפור שנרשמה לאחרונה ביצוא המקומי. חברי הוועדה ציינו כי חשיבותו של שער החליפין ליצוא המקומי בולטת במיוחד לנוכח הצמיחה האיטית בהיקפי הסחר העולמי, צמיחה שאינה צפויה, על פי רוב ההערכות, להתגבר משמעותית בשנים הקרובות.

מנגד, כטיעון המרכזי נגד הורדת הריבית, נידונו ההתפתחויות במחירי הנכסים – בפרט במחירי הדירות – וההשלכות האפשריות של התפתחויות אלו על היציבות הפיננסית. בדיון הועלה החשש מפני ההשפעה ארוכת הטווח שיכולה להיות לריבית נמוכה על הביקושים לדירות. חברי הוועדה אמרו שמחירי הדירות מוסיפים לעלות בקצב מהיר והיקף המשכנתאות נותר גבוה. בהקשר זה העירו החברים כי הצעדים שנקט המפקח על הבנקים היו יעילים: הם הפחיתו את מאפייני הסיכון של המשכנתאות החדשות. נוסף על כך דנו חברי הוועדה בהתפתחויות החיוביות שחלו לאחרונה בצד ההיצע של הדירות ­– מספרן של השלמות הבנייה (גמר הבנייה) עלה באופן משמעותי ומלאי הדירות למכירה נמצא ברמה גבוהה.

לסיכום, רוב חברי הוועדה הסכימו כי הורדת הריבית ברבע נקודת אחוז הינה צעד מתבקש לנוכח הירידה בסביבת האינפלציה, ההאטה בצמיחת התוצר, הרפיון בשוק העבודה, הייסוף המצטבר בשער החליפין האפקטיבי, והחשש מהאטה נוספת במשק העולמי. הם הדגישו כי צעד זה נדרש על אף הסיכונים הנשקפים מהמשך העלייה במחירי הדירות שהתמתנו כפי שמשתקף בירידה במאפייני הסיכון של המשכנתאות החדשות. מנגד, אחד מחברי הוועדה תמך בהותרת הריבית ללא שינוי, לאור ההתייצבות שחלה בחודש האחרון בשער החליפין, האינדיקטורים השוטפים החיוביים הן במשק הישראלי והן בכלכלה העולמית, שיעור האבטלה הנמוך, והסיכונים הנשקפים מהמשך העלייה במחירי הדירות.

לאחר הדיון הצביעו חמשת חברי הוועדה המוניטרית על גובהה של ריבית בנק ישראל לחודש מארס 2014. ארבעה חברים תמכו בהפחתת הריבית לרמה של 0.75% וחבר אחד הצביע בעד הותרת הריבית ללא שינוי.

ההחלטה להפחית את הריבית לחודש מארס ב-0.25 נקודות אחוז לרמה של 0.75%, עקבית עם מדיניות מוניטרית שנועדה לבסס את האינפלציה בתוך יעד יציבות המחירים של 1% עד 3% ב-12 החודשים הקרובים, ולתמוך בצמיחה תוך שמירה על היציבות הפיננסית. תוואי הריבית בהמשך תלוי בהתפתחויות בסביבת האינפלציה, בצמיחה בישראל ובכלכלה העולמית, במדיניות המוניטרית של הבנקים המרכזיים העיקריים ובהתפתחות שער החליפין.

הגורמים העיקריים להחלטה: מדד המחירים לצרכן לחודש ינואר הפתיע כלפי מטה, והאינפלציה ב-12 החודשים האחרונים עומדת על 1.4% - בחלקו התחתון של היעד. לאחר פרסום המדד הפחיתו החזאים את תחזיותיהם ל-12 המדדים הבאים, והציפיות מהמקורות השונים לאינפלציה בשנה הקרובה נמצאות כולן מתחת למרכז היעד.

על פי האומדן הראשון לרביע הרביעי, התוצר המקומי הגולמי צמח ב-2.3%, והתוצר העסקי צמח ב-1.6% בלבד. התפנית שנרשמה לטובה ביצוא ברביע הרביעי מתבססת בעיקרה על יצוא התרופות המתאפיין בתנודתיות, ויצוא התעשיות עתירות העבודה עדיין מצוי בקיפאון. אינדיקטורים שונים לפעילות בינואר הצביעו על התאוששות מסוימת, אולם מדדי אמון הצרכנים ממשיכים להצביע על פסימיות, והנתונים ממשיכים להצביע על היעדר גידול בתעסוקה ובשכר במגזר העסקי.

בחודש האחרון נחלש השקל ב-1% במונחי שער החליפין הנומינלי אפקטיבי; מתחילת 2013 נרשם ייסוף מצטבר של 7.3%.

לאחר שני רביעים של צמיחה מהירה, הנתונים האחרונים על כלכלת ארה"ב היו מאכזבים, אולם מוקדם לקבוע אם מדובר בהאטה זמנית או בתפנית לרעה. באירופה נמשכת צמיחה נמוכה ומתגברים החששות מדפלציה. תהליך צמצום רכישות האג"ח על ידי ה-FED צפוי להימשך בהדרגה, והמדיניות המוניטרית המרחיבה במשקים העיקריים האחרים צפויה להימשך עוד זמן רב.

מחירי הדירות עלו בשנה האחרונה ב-8.1%, ונמשכים הגידול במספר העסקאות והיקף גבוה של נטילת משכנתאות. במאפייני הסיכון של המשכנתאות החדשות נמשכת מגמת השיפור.

בנק ישראל ימשיך לעקוב אחר ההתפתחויות במשקים הישראלי והעולמי ובשווקים הפיננסיים, ובפרט נוכח האי ודאות הנמשכת במשק העולמי. בנק ישראל ישתמש בכלים העומדים לרשותו על מנת להשיג את מטרותיו - יציבות מחירים, עידוד התעסוקה והצמיחה, ותמיכה ביציבות המערכת הפיננסית – ובהיבט הזה, ימשיך לעקוב אחר ההתפתחויות בשוקי הנכסים ובכלל זה שוק הדיור.