השווקים הפיננסים הגלובאליים מזדעזעים בימים האחרונים ונרשמה עלייה חדה בשנאת הסיכון, תוך ירידות במחירים של נכסים נושאי סיכון (מניות ופתיחת מרווחים על אג"ח חברות) ובמחירי הסחורות (נפט) ועליות בנכסי חוף מבטחים (אג"ח של ממשלת ארה"ב, דולר של ארה"ב, יין יפאני וזהב).
גרמו לכך מספר אירועים ונתונים שליליים שהתרחשו בו זמנית במספר מקומות:
1. ארה"ב – מדד מנהלי הרכש אכזב בגדול וירד מ-56.5 ל-51.3 נקודות בחודש ינואר – הנתון הנמוך ביותר זה 8 חודשים. הדבר העלה חששות שמא ההתאוששות במגזר העסקי – היצרני בארה"ב לא כה חזקה כפי שחשבו עד כה. המדד החדש לא רחוק מספיק מרמה שתאותת על התחדשות ההתכווצות בתעשייה האמריקאית.
2. גוש האירו – מדד המחירים לצרכן עלה 0.7% בלבד ב-12 החודשים האחרונים (בהשוואה ל-2.0% בינואר אשתקד) ושיעור הבלתי מועסקים לא יורד מתחת ל-12%. יעד האינפלציה בגוש האירו עומד על 2%. הנתונים העלו חשש כי גוש האירו מקרטע, רחוק מהתאוששות ואף נתון לסכנת דפלציה, בניגוד לאמירות די אופטימיות של נגיד הבנק המרכזי של אירופה לפני מספר ימים.
3. יפן – כאן הבעיה הפוכה. מדד המחירים לצרכן עלה 1.5% ב-12 החודשים האחרונים, לאחר שנים ארוכות שלא עלה כלל, כך שקצב ההתקדמות לכיוון יעד האינפלציה החדש, 2%, נראה מהיר מדי. הדבר מעלה חשש כי ממשלת יפן תדרוך על דוושת הבלמים ותקטין את קצב התמריצים האדיר שהיא מזרימה למשק. יחד עם תיסוף היין, שקולט ביקושים כמטבע חוף מבטחים קלאסי, החשש הוא כי יפן, שאך זה החלה להתאושש, תידרדר שנית.
4. סין – בכלכלה השנייה בגודלה בעולם ניכר רפיון בתחילת 2014. מדד מנהלי הרכש בתעשייה המקומית ירד בחודש שעבר ועבר להצביע על התכווצות, תוך האטה בתפוקה ובהזמנות החדשות ופיטורי עובדים בקצב המהיר ביותר זה 5 שנים. הכלכלה העולמית בכלל ומשקים מתעוררים שכנים בפרט תלויים מאוד בסין, שכן המגזר היצרני שלה מהווה אבן שואבת לחומרי גלם ותשומות ייצור שהם מייצאים. יחד עם השיח חדשות לבקרים על בנקאות הצללים במדינה – סין תמשיך להעסיק את העולם הכלכלי בתקופה הנראית לעין.
5. ביותר ויותר משקים מתעוררים ניכר לחץ עצום - טורקיה הקפיצה בצעד יוצא דופן את הריבית מ-4.5% ל-10%. גם בהודו, ברזיל, דרום אפריקה ומדינות אחרות הריבית עולה. רוסיה וארגנטינה נקטו צעדי חירום לבלימת הפיחות המהיר במטבעותיהם. על רקע התקדמות ה-Tapering בארה"ב, יש יציאת הון מהמשקים הללו, דבר הגורם לפיחות מטבעותיהם ולהתפתחות לחצים אינפלציוניים, בעוד הכלכלה הגלובאלית טרם התאוששה ולכן גם הפעילות הכלכלית בשטחם מרוסנת.
6. מתיחות גאו-פוליטית – האירועים באוקראינה, תאילנד, מצרים ומקומות נוספים לא מוסיפים לאווירה הכללית.
הצטברות האירועים השליליים הללו באה לאחר פרק חד ומהיר של עליות שערים בשוקי המניות ברחבי העולם ושנאת סיכון שהלכה ופחתה. במצב דברים זה, רגישות שוקי המניות, אג"ח חברות ונכסים נושאי סיכון אחרים לזעזועים –גבוהה יותר. גם הסיקור התקשורתי מבליט זאת. כך ניתן להסביר את עוצמת הירידות האחרונות ואת היקפן והתפשטותן ברחבי העולם.
במבט לתקופה הקרובה:
לא ניתן להתעלם ממספר כה גדול של אירועים, המתרחשים במקומות שונים בעולם, כך שהסיכוי שירידות השערים האחרונות תתוקנה עד מהרה והעליות שהיו עד כה תתחדשנה – אינו גבוה.
עם זאת, יש עדיין לא מעט נתונים כלכליים חיוביים בכלכלות שונות, המדדים המובילים של ארגונים כגון OECD מצביעים על פי רוב על סימני התאוששות והריביות במדינות המפותחות עדיין נמוכות מאוד ולא מסתמנת עלייה של ממש בהן בקרוב. לכן, אם לא תהיינה חדשות שליליות נוספות, יש להניח כי הירידות האחרונות תואטנה ותיתכן אף התחדשות של העליות – גם אם בקצב איטי וזהיר יותר.
הדולר נהנה כעת מכל העולמות – גם בתור מטבע חוף מבטחים לעתות הרעה בשנאת הסיכון הגלובאלית, גם על רקע התקדמות ה-Tapering (המקטינה את קצב ההזרמות) וגם משום שיש עדיין לא מעט נתונים כלכליים חיוביים בארה"ב.
הפנמה הדרגתית של ה-Tapering וירידה בגירעון התקציבי בארה"ב תומכת בבלימת הירידות באג"ח הממשלתיות בארה"ב; סביר להניח כי לא נראה את תשואת הפדיון על האג"ח ל-10 שנים פורצת בקרוב את רף ה-3%.
לגבי ישראל – התיסוף ב-$ בעולם יכול להביא לפיחות של השקל כנגדו. ייתכן כי פיחותו אתמול היה אות פתיחה לכך, אך מוקדם לדעת. לאירועים בחו"ל תהייה השפעה שלילית דומה על שוקי המניות בארץ וסביר כי מרווחי תשואות הפדיון על אג"ח החברות ייפתחו, מה עוד שמלכתחילה הם אינם גבוהים.
עם זאת, עוצמת ההשפעה תושפע, בתקופה הקרובה, דווקא מהתהליכים הגיאו – פוליטיים האזוריים, לרבות ההתנהלות מול ארה"ב בק"ע ההתקרבות לכאורה של התהליך המדיני עם הרשות הפלסטינית לרגעי הכרעה וההשלכות הפוליטיות המקומיות. מאז קיץ 2012, השקל תוסף כנגד הדולר בהתמדה, על אף ירידה עקבית בריבית. לירידה בפרמיית הסיכון האזורית הייתה תרומה גדולה לכך, בצד תגליות הגז הטבעי, דבר שהתבטא גם בירידה חדה בהפרשי תשואות הפדיון על אג"ח של ממשלות ישראל וארה"ב והנפקה מוצלחת של ממשלת ישראל בלונדון.
לכן, לשאלה הגיאו – פוליטית תהייה חשיבות רבה – היא תוכל להחריף, או לצמצם, את ההשלכות השליליות מחו"ל, בהתאם להתפתחויות. במצב דברים זה, לא נופתע אם שוקי המניות ושער השקל יגלו תנודתיות גבוהה, תוך נטייה לירידות ולפיחות, בתקופה הקרובה. בנק ישראל והאוצר יצטרכו לפעול, מן הסתם, להרגעת הרוחות.